בילאל עואודי נ. מדינת ישראל

2 בבית המשפט העליון עפס"פ 27476-02-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: בילאל עואודי נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט השלום בנוף הגליל-נצרת בת"פ 57707-05-20 מיום 6.2.2025 שניתנה על ידי כב' סג"נ רות שפילברג כהן בשם המערער: עו"ד עסאם טנוס פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת (כב' סגנית הנשיא ר' שפילברג כהן) מיום 6.2.2025 בת"פ 57707-05-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. עיקר העובדות הרלוונטיות פורטו בפסק דיני בעפס"פ 38301-12-24 בילאן נ' מדינת ישראל (28.1.2025) (להלן: ערעור הפסלות הקודם בהליך). אעמוד בקצרה על עיקרי העובדות. ביום 16.5.2020 עצרה המשטרה בחשד לעבירות נשק מספר אנשים, וביניהם המערער דכאן והמערער בערעור הפסלות הקודם בהליך (להלן: בילאן). בילאן שוחרר ממעצרו מבלי שהוגש נגדו כתב אישום, אך מכשיר הסלולר שלו נותר בידי המשטרה, שלא הצליחה לגשת לתוכנו בשל נעילתו וסירובו למסור את קוד הגישה. כנגד המערער הוגש כתב אישום, בדצמבר 2023 הוא הורשע ובינואר 2024 נגזר עליו עונש מאסר. המערער הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, תוך שטען כי בידיו ראיות חדשות, כולל צילומים ממכשיר הסלולר של בילאן. ואכן, בילאן הגיש בקשה להשיב את מכשירו. הבקשה נדחתה על ידי בית משפט השלום ביום 21.3.2024, אולם ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי על החלטה זו התקבל. המערער שכר את שירותיו של חוקר פרטי, אשר אסף את מכשיר הסלולר מתחנת המשטרה ותיעד תמונות, שלדעת המערער מצביעות על חפותו. 2. במסגרת הליך הערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין, בית המשפט המחוזי ביטל את הכרעת הדין, והורה, בהסכמת המערער, על השבת הדיון למותב שדן בהליך בערכאה הדיונית, על מנת שיתרשם ממכלול הראיות, הישנות והחדשות גם-יחד. טרם הדיון הראשון בערכאה הדיונית, ביקשה המשיבה להורות למערער להגיש את מכשיר הסלולר של בילאן כראיה, וכן ביקשה לקבל צו לעריכת חיפוש במכשיר. המערער ביקש, מצדו, כי בית המשפט יורה למשיבה להבהיר את הבסיס החוקי לבקשתה. לאחר שנערך דיון בנושא, קיבל בית המשפט את בקשת המשיבה להשיב לידיה את מכשיר הסלולר ונתן את הצו המבוקש. 3. ביום 25.11.2025 הגיש בילאן בקשה לביטול ההחלטה, ובדיון שנערך ביום 11.12.2024 ביקש בא-כוחו של בילאן כי המותב יפסול את עצמו מלדון בהליך, בטענה שגיבש את עמדתו כשהחליט על השבת המכשיר לידי המשיבה. בקשה זו נדחתה, וערעור שהוגש עליה נדחה על ידי בפסק הדין בערעור הפסלות הקודם בהליך. 4. ביום 15.12.2024, עוד בטרם ניתן פסק הדין בערעור הפסלות הקודם בהליך, הגיש המערער בקשה אחרת לפסילת המותב. לאחר שנערך דיון בנושא, נדחתה בקשת הפסלות, ועל כך נסב הערעור שלפניי. 5. לאחר שעיינתי בטענות המערער, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבה. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק), וקובע כי עילת פסלות מתעוררת כשישנן נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות אלו מתקיימות בענייננו. 6. חלק ניכר מטענות המערער חוזר על טענות שנדונו ונדחו בפסק דיני בערעור הפסלות הקודם בהליך. על כן, לא אחזור על האמור שם. 7. דין הערעור להידחות ולו משום שההליך בעניינו של המערער הושב לערכאה הדיונית בהסכמתו. כפי שציין המותב בהחלטה בבקשה הפסלות: "בית המשפט המחוזי קבע כי שמיעת הראיות הנוספות, לצד ביטול הכרעת הדין, תתקיים בפניי, הגם שמדובר במותב החתום על הכרעת דין מרשיעה ועל גזר דין הכולל עונש של מאסר בפועל. ב"כ הנאשם לא רק שלא ביקש מביהמ"ש להעביר את הדיון למותב אחר, אלא שפסק הדין ניתן בהסכמתו [ההדגשות הוספו – י"ע]". מצב שבו צד מסכים להשבת הליך לערכאה הדיונית, ולאחר מכן טוען לפסילת המותב, ללא שינוי בנסיבות, מעורר קושי מהותי (ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (20.6.2019)). 8. באשר לטענות המערער, לפיהן עמדת המותב ננעלה זה מכבר – דינן להידחות גם כן. כפי שנפסק פעמים רבות, העובדה שהליך הוחזר לדיון בפני מותב שכבר דן בו, לאחר התערבות ערכאת הערעור, איננה מקימה באופן מידי עילה לפסילתו של המותב (ראו, למשל, ע"פ 1590/21 אבו ווסל נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.3.2021)), גם אם מדובר בהחזרת תיק לערכאה הראשונה אחרי ביטול הרשעה (ע"פ 4020/94 דורפמן נ' מדינת ישראל (5.10.1994)). השאלה שיש לבחון היא אם מתקיים חשש ממשי למשוא פנים, בהתאם לקבוע בסעיף 77א לחוק. במקרה דנן, עניינו של המערער הושב לערכאה הדיונית על מנת שהמותב שדן בהליך יוכל להתרשם ממכלול הראיות, הישנות והחדשות. המותב הבהיר באופן ברור בהחלטתו בבקשת הפסלות כי "[י]שקול את כלל הראיות, הישנות והחדשות, ואת טענות הצדדים ללא שיקולים זרים ופתיחות הנדרשת". בשים לב לסיבה שבגינה עניינו של המערער הוחזר לערכאה הדיונית – אינני רואה סיבה להטיל ספק ביכולתו של המותב לבחון את מכלול הראיות באופן אובייקטיבי וללא משוא פנים. 9. עוד טוען המערער כי בית המשפט "אינו נותן אמון בהגנה", שכן סבור כי המערער ובילאן מבקשים לתמרן אותו. כך, למשל, המערער מפנה להחלטת המותב מיום 21.11.2024, בה צוין כי "קשה להשתחרר מהתחושה כי מתנהל מצד ההגנה משחק אסטרטגי החורג מכללי המשפט". דינה של טענה זו להידחות. אין בביקורת שנמתחה על התנהלות בא כוחו של המערער או של המערער עצמו כדי להעיד על חשש כלשהו למשוא פנים, ולא הוצגו טעמים המצדיקים לחרוג מכלל זה במקרה דנן (ע"פ 2206/18 אבו סלים נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (25.3.2018)). 10. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"ה (26 מרץ 2025). יצחק עמית נשיא