פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2746/22

מורלי נ' שרת הפנים ואח'

העותרת ביקשה לבטל את החובה לרשום שם פרטי קודם בתעודת הזהות לאחר הליך התאמה מגדרית.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 03/06/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2746/22 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שינוי שם בתעודת זהות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) מורלי נגד שרת הפנים ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לבטל את החובה לרשום שם פרטי קודם בתעודת הזהות לאחר הליך התאמה מגדרית.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2746/22

מורלי נ' שרת הפנים ואח'

העותרת ביקשה לבטל את החובה לרשום שם פרטי קודם בתעודת הזהות לאחר הליך התאמה מגדרית.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אישה שעברה הליך התאמה מגדרית, עתרה לבג"ץ בדרישה לאפשר לה למחוק את שמה הקודם מתעודת הזהות, בניגוד לתקנות דאז שחייבו הצגת שם קודם למשך 7 שנים. במהלך ניהול העתירה, המדינה עדכנה כי היא פועלת לתיקון התקנות. בסופו של דבר, תוקנו התקנות כך ששר הפנים הוסמך לאשר מחיקת שם קודם במקרים מיוחדים. בית המשפט קבע כי נוכח תיקון התקנות, העתירה מיצתה את עצמה והפכה לתיאורטית, שכן כעת עומד לרשות העותרת מסלול מנהלי להגשת בקשה פרטנית. העתירה נמחקה ללא צו להוצאות.

השלכות רוחב

התיקון בתקנות מרשם האוכלוסין מאפשר כעת לטרנסג'נדרים ולכל אדם אחר לבקש משר הפנים למחוק שם קודם מתעודת הזהות.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' סולברג, י' וילנר, ח' כבוב
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • נופר מורלי

נתבעים

  • שרת הפנים
  • ראש רשות האוכלוסין וההגירה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החובה לרשום שם קודם בתעודת הזהות למשך 7 שנים פוגעת בזכויות העותרת.
  • יש לאפשר מחיקת שם קודם במקרים של שינוי סעיף מין.
טיעוני ההגנה
  • הדין הקיים (תקנות מרשם האוכלוסין) חייב רישום שם קודם.
  • הסוגיה בטיפול גורמי המקצוע ושרת הפנים תומכת בתיקון התקנות.
  • העתירה התייתרה לאחר תיקון התקנות המאפשר כעת שיקול דעת לשר הפנים שלא לרשום שם קודם.

הדגשים פרוצדורליים

  • הגשת הודעות עדכון רבות מצד המשיבים בדבר התקדמות תיקון התקנות.
  • תיקון התקנות במהלך ניהול העתירה.

תגיות נושא

  • התאמה מגדרית
  • מרשם אוכלוסין
  • שינוי שם
  • תעודת זהות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • העותרת רשאית להגיש בקשה מנומקת בכתב לרשות האוכלוסין למחיקת שמה הקודם.
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2746/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב העותרת: נופר מורלי נ ג ד המשיבים: 1. שרת הפנים 2. ראש רשות האוכלוסין וההגירה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד איילת הלברטשטש; עו"ד רעות מיכאלי; עו"ד חגי קלעי; עו"ד נתן שוורצמן בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מוריה פרימן פסק-דין השופט נ' סולברג: עניינה של העתירה בבקשת העותרת למחוק מתעודת הזהות שלה את שמה הפרטי הקודם, אותו שינתה אגב הליך התאמה מגדרית שעברה. במועד הגשת העתירה דנא, חודש אפריל 2022, הורו תקנות מרשם האוכלוסין (רישומים בתעודת זהות), התש"ן-1990 (להלן: תקנות תעודת זהות) כי בנסיבות של בקשה לשינוי שמו הפרטי של אדם, יוסיף להרשם השם הפרטי הקודם, לצד השם הפרטי החדש, למשך 7 שנים מתאריך השינוי. על רקע זאת, ביקשה העותרת בעתירתה כי יקבע שבמקרים בהם מבוקש שינוי שם פרטי בנוסף לשינוי סעיף המין, יאפשרו המשיבים, לבקשת משנה השם, כי לא יוסיף להרשם השם הפרטי הקודם בתעודת הזהות ובתמצית מרשם האוכלוסין. ביום 25.4.2022, הורה חברי השופט ע' גרוסקופף למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה, וזו הוגשה ביום 3.8.2022, לאחר מתן ארכה. בתגובתם, הפנו המשיבים לתשתית הנורמטיבית הרלוונטית אותה שעה, ובפרט לתקנות 2(א)(1) ו-(4) לתקנות תעודת זהות, שקבעו חובת רישום של שם פרטי קודם, כאמור. המשיבים טענו, כי הדין הקיים אינו מאפשר להיענות לבקשת העותרת שלא לרשום את שמה הקודם, כל עוד לא חלפו 7 שנים ממועד שינוי השם. לצד האמור, הסבירו המשיבים, כי הסוגיה הנדונה נבחנה על-ידי צוות מקצועי ברשות האוכלוסין וההגירה קודם למועד הגשת העתירה, וכי עובר להגשת תגובתם לעתירה, הובאה הסוגיה לפני שרת הפנים שכיהנה באותה עת, וזו הביעה את תמיכתה בתיקון התקנות. באשר למשך הזמן הצפוי להשלמתו של הליך התיקון, עמדת המשיבים היתה כי אין היתכנות לאישור התקנות, אשר זקוקות לאישור של ועדת חוקה, חוק ומשפט, בתוך תקופת הבחירות ששררה באותה עת. לפיכך, ביקשו המשיבים להגיש הודעת עדכון בחלוף כ-6 חודשים. לאחר שניתנה גם הסכמת העותרת לבקשת המשיבים, בכפוף לשמירת טענותיה – נעתרנו לה. ביום 22.6.2023, לאחר מספר הודעות עדכון ובקשות למתן ארכה, שהתבקשו, בין היתר, מחמת כניסתם לתפקיד של שרי פנים חדשים, הודיעו המשיבים כי השר החליט לאשר את תיקון התקנות, וכי בכוונתם להוסיף ולפעול להשלמת התיקון. ביום 26.5.2024 הגישו המשיבים הודעה נוספת, ובה עדכנו כי התיקון הושלם, באופן שמקנה סמכות לשר הפנים, מנימוקים מיוחדים שירשמו, שלא לרשום בתעודת הזהות שמות קודמים, אם בעל התעודה ביקש זאת. באשר להשלכות התיקון האמור על המשך הטיפול בעתירה, ובכלל זאת על קיום הדיון שנקבע ליום 5.6.2024, סברו המשיבים כי נוכח השינוי המשפטי שחל ביסוד העתירה – המאפשר כעת לעותרת לפנות לרשות האוכלוסין ולבקש כי ירשם שמה הפרטי החדש בלבד בתעודת הזהות – העתירה מיצתה את עצמה, ודינה להימחק. העותרים, מנגד, ביקשו שהדיון ידחה, ואולם התנגדו למחיקת העתירה, בטענה כי מקום שבו נפגע אדם מהחלטה מנהלית, והמשיב לעתירה מכיר בפגיעה – אין מקום למחוק את העתירה לפני שניתן לה מרפא. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי בהינתן ההתפתחויות שתוארו לעיל, נכון יהיה למחוק את העתירה, מחמת שמיצתה את עצמה במתכונתה הנוכחית (ראו: בג"ץ 6940/22 אה"ל - ארגון המתמחים לרפואה נ' משרד האוצר, פסקה 21 (8.8.2023)). כמתואר מעלה, כבר בתגובתם המקדמית לעתירה, לא חלקו המשיבים על הפגיעה הנטענת בזכויות העותרת. לצד זאת, הצביעו על מניעה חוקית להיעתר לבקשתה על יסוד המצב הנורמטיבי שהתקיים אותה שעה, כאשר במקביל, עדכנו כי הסוגיה מצויה כבר בטיפולם של גורמי המקצוע אצל המשיבים. בהמשך, בד בבד עם הטיפול בעתירה, קידמו המשיבים את התיקון הדרוש. כיום, מצויים אנו במצב נורמטיבי שונה, לפיו אין מניעה חוקית למחיקת שמם הפרטי הקודם של בעלי תעודת זהות המבקשים זאת, בין היתר, מחמת שינוי מינם בתעודת הזהות. הסוגיה העקרונית, אותה העלתה העותרת בעתירה – התייתרה אפוא; באשר לעניינה הפרטני – אין מקום לדון בו בטרם מיצתה את האפשרות לפנות למשיבה 2, על רקע השינוי שנעשה בתקנות. "הלכה מושרשת היא כי בית המשפט הגבוה לצדק לא ידון, ככלל, בעניינים תיאורטיים או אקדמיים אשר אינם נטועים בסכסוך קונקרטי, וזאת אף אם הסוגיה הפכה תיאורטית רק לאחר הגשת העתירה" (בג"ץ 8175/20 עיאט נ' מדינת ישראל, פסקה 16 (22.3.2022); בג"ץ 694/23 פלונית נ' שר החינוך, פסקה 11 (9.5.2023)). איני מוצא טעם לסטות מכלל זה במקרה שלפנינו. בשולי הדברים, אַפנה את העותרת להצעת המשיבה 2, שלפיה יתאפשר לה להגיש בקשה מנומקת בכתב, מבלי להגיע פיזית לאחת מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה. הבקשה, כך מוצע, תועבר לבדיקה ולקבלת החלטה חדשה על-ידי הגורם המוסמך. חזקה על המשיבים כי ככל שתבחר העותרת לאמץ את ההצעה, תטופל הבקשה ללא דיחוי; טענות העותרת באשר להחלטה הפרטנית החדשה שתתקבל בעניינה – שמורות לה. סוף דבר, מהטעמים הנזכרים – העתירה נמחקת בזאת. מפאת השתלשלות העניינים המתוארת, שלפיה הסוגיה שנדונה בעתירה זו, עמדה לפני גורמי המקצוע מטעם המשיבים עוד בטרם הגשתה – יִישא כל צד בהוצאותיו. החזר אגרה בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏כ"ו באייר התשפ"ד (‏3.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22027460_O11.docx רא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il