פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 27430-07-25
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופטת רות רונן
העותרת:
ישראל חופשית
נגד
המשיבים:
1. שר האוצר
2. ועדת הכספים של הכנסת
3. יו"ר ועדת הכספים
4. איחוד הישיבות באר"י
5. איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים
6. ישיבת בית הלל בני ברק
7. ישיבת "מיר" ירושלים
8. מוסדות ישיבת כסא רחמים ספרדית
9. ישיבת פוניבז'
המבקשים להצטרף 1:
אליהו פלאי ו-22 אח'
המבקשים להצטרף 2:
1. רון סולומון
2. ישי רוטמן
3. גבריאל שטמלר
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך ישיבה:
כ"ח תמוז תשפ"ו (13 יולי 2026)
בשם העותרת:
עו"ד חגי קלעי, עו"ד יעל ויזל
בשם המשיב 1:
עו"ד נטע אורן, עו"ד הדס ערן, עו"ד יעל קולודני ערבה
בשם המשיבים 3-2:
עו"ד יצחק ברט
בשם המשיב 4:
עו"ד שמואל הורביץ
בשם המשיב 5:
עו"ד שמואל מקלב
בשם המשיבים 9-6:
עו"ד רז נזרי, עו"ד אבינעם סגל-אלעד, עו"ד נדים עבוד
בשם המבקשים להצטרף 1:
עו"ד דוד שוב, עו"ד מאיר שבקס
בשם המבקשים להצטרף 2:
עו"ד משה ברקוביץ
פסק-דין
1. העתירה שהונחה בפנינו נסבה על סוגיית ההכרה במוסדות לימוד תורניים כמוסדות ציבור שתרומה להם מקנה זיכוי במס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. הכרה כזו ניתנת בשלב ראשון על-ידי מנהל רשות המסים, שלו הואצלה סמכותו של שר האוצר בעניין, והיא טעונה אישור נוסף מטעם ועדת הכספים של הכנסת.
2. טענתה של העותרת התבססה, בעיקרו של דבר, על הפסיקה שהורתה על הימנעות ממתן תמיכות לחייבי גיוס שנמנעו מלהסדיר את מעמדם (בג"ץ 5819/24 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר הביטחון (פסק דין מיום 19.11.2025, החלטה מיום 26.4.2026)). על בסיסה של פסיקה זו נטען כי יש מקום לחסום את הדרך גם לתמיכה עקיפה של המדינה במוסדות תורניים שבהם לומדים מי שאינם עומדים בחובת שירות הביטחון המוטלת עליהם לפי חוק.
3. העמדה שהוגשה בשם המדינה תומכת בעיקרו של דבר בעמדתה של העותרת. בתגובה המקדמית מיום 25.6.2026 הובהר כי הימנעות מתמיכה עקיפה במי שאינם מקיימים את חובתם לפי חוק אכן מתחייבת מפסיקתו של בית משפט זה. ליתר דיוק, בתגובה הודגש כי על המדינה לחדול ממתן זיכוי ממס לפי סעיף 46 האמור בגין תרומות למוסדות שבהם לומדים חייבי גיוס שלא הסדירו את מעמדם מול רשויות הצבא.
4. ביום 10.7.2026 המדינה הגישה הודעת עדכון בנוגע לצעדים היישומיים שננקטו עד כה, ומסרה כי בשלב זה נשלחו 147 מכתבים מטעם רשות המסים אל מוסדות תורניים שהגישו בקשות לקבלת אישור לפי סעיף 46. הוסבר כי בקשה לקבלת אישור לחידוש תוקפו של אישור תותנה בהצהרה מטעם המוסד התורני לפיה אין בין תלמידיו כאלו שנקראו לשירות ביטחון ולא הסדירו מעמדם כדין, וכי יש לצרף לבקשה מסוג זה את רשימת התלמידים של המוסד התורני בשנה שלגביה מתבקש האישור. המדינה הוסיפה כי דרישה דומה תופנה גם למוסדות תורניים המחזיקים כיום באישור לפי סעיף 46, וכי ביחס אליהם נקבעו הסדרי מעבר, כך שהם יידרשו לשלוח את המסמכים מטעמם עד ליום 1.9.2026. עוד צוין כי הליך שלילתו של אישור שכבר ניתן בשל אי-עמידה בדרישות אלה יכלול אפשרות לשימוע בכתב.
5. המשיבים הנוספים בעתירה היו ועדת הכספים של הכנסת ויושב הראש שלה, וכן גופים שונים המייצגים מוסדות תורניים. הכנסת סברה כי בשלב זה היא אינה צד נדרש לבירור העתירה. המשיבים המייצגים מוסדות תורניים טענו כי שלילת ההכרה בהם כמוסדות שתרומה להם מקנה זיכוי מס תפגע בפעילותם הציבורית, והצביעו על קשיים העולים לשיטתם מהעמדה העקרונית שהוצגה. ערב הדיון הגישו גורמים שונים בקשות להצטרף לדיון בעתירה ולתמוך בעמדתם של המוסדות התורניים, ובכלל זה תורמים לישיבות ומספר תלמידי ישיבה שהשלימו את חובת השירות הצבאי שהייתה מוטלת עליהם.
6. דיון בעתירה בנוכחות כלל הצדדים התקיים ביום 13.7.2026. העותרים הציגו בדיון את עיקרי עמדתם, אך זאת רק בקצרה, בהתחשב בעמדת המדינה. העותרים רק עמדו על כך שיש לוודא, מנקודת מבטם, כי הצעדים הננקטים אכן יקדמו את שלילתה של הטבת המס בגין תרומה למוסדות שבהם לומדים תלמידי ישיבה שלא הסדירו את מעמדם מול הצבא. אף עמדת המדינה הוצגה בקצרה, והובהר בה כי הפעולות היישומיות שננקטו הן ממשיות וקונקרטיות. הכנסת חזרה על עמדתה כי אינה צד בעניין בשלב הנוכחי.
7. מנגד, באי-כוח המשיבים 9-4, המייצגים מוסדות תורניים, טענו כי ההחלטה שהתקבלה היא בעייתית במישורים רבים וביקשו לקיים דיון בפגמים שעליהם הצביעו.
8. בשלב זה ביקשנו מן הצדדים להתייחס לשאלה האם יש מקום להוסיף לברר את העתירה בנסיבות שבהן הסעדים שהתבקשו על-ידי העותרת ניתנו הלכה למעשה, וכן בהתחשב בכך שהתשתית העובדתית שעל בסיסה הוגשה העתירה השתנתה כליל.
9. העותרים ציינו כי עמדתם אכן התקבלה בעיקרה, אם כי הצביעו על החשיבות שיכולה להיות להמשך "מעקב" של בית משפט זה אחר יישום הדברים. אף באת-כוח המדינה ציינה כי עשויה לצמוח תועלת מפסיקה של בית המשפט לגוף הדברים. בשם המוסדות התורניים הוצגו עמדות שונות – חלק הסכימו לסיום הבירור בעתירה ללא קביעות מהותיות, בעוד אחרים ביקשו שבית המשפט יידרש לגוף טענותיהם.
10. לאחר שבחנו את הדברים הגענו לכלל דעה כי אין מקום להוסיף ולברר את העתירה במתכונתה הנוכחית (ראו והשוו: בג"ץ 23375-01-25 ישראל חופשית נ' המוסד לביטוח לאומי (8.9.2025)). לאחר שהתקבלה החלטה עדכנית המקבלת את גישת העותרת בעיקרה, אין לפנינו עוד מחלוקת שעל בית המשפט להכריע בה. המוסדות התורניים שהיו צד להליך כמשיבים אמנם הביעו התנגדות להחלטה שהתקבלה, אך במישור הדיוני אין בפנינו כל בקשה למתן סעד שימנע או יבטל את ההחלטה האמורה. ממילא מדובר בטענות חדשות שהתעוררו רק בשלב מאוחר, לאחר שגובשה עמדתה העדכנית של המדינה.
11. כשם שאין לדון בטענות מאוחרות הנסמכות על מצב דברים שונה מזה שהיה בתחילת ההתדיינות, כך גם אין מקום להתייחס לגוף המדיניות שהוחלט עליה מבלי שנשמעו כלל הצדדים שעשויים להיות מושפעים ממנה. על רקע זה, לא ראינו לתת תוקף של פסק דין לעמדת המדינה כפי שהוצגה או להביע עמדה ביחס להסדר שהוחלט עליו. יצוין כי בדיון בפנינו נמסר שגורמים מסוימים מתעתדים להגיש, או כבר הגישו, עתירות כנגד ההחלטה העדכנית. הדברים אינם בפנינו בהליך הנוכחי ומטבע הדברים אלה עוד יוסיפו ויתבררו במסגרת הדיונית המתאימה.
12. לנוכח האמור ברי כי העתירה התייתרה ודינה להימחק, מבלי לנקוט כל עמדה לגופם של דברים ותוך שמירת טענותיהם של הצדדים כולם.
13. סוף דבר: העתירה נמחקת. בהתחשב במחיקת העתירה מבלי לנקוט עמדה לגוף הדברים, ובמכלול הנסיבות שבהן ההתדיינות בנושא צפויה להימשך – אין צו להוצאות.
ניתן היום, ב' אב תשפ"ו (16 יולי 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
רות רונן
שופטת