וינר יוסף נ. חנה שרוט

פסק-דין בתיק ע"א 274/03 בבית המשפט העליון ע"א 274/03 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: וינר יוסף נ ג ד המשיבים: 1. חנה שרוט 2. מאיר אלקיים ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום בבאר-שבע מיום 5.1.2003 בת.א. 595/92 שניתנה על ידי כבוד השופטת חנה סלוטקי בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת ח' סלוטקי מיום 5.1.03, שלא לפסול עצמה מלדון בת.א. 595/92. 1. בבית משפט השלום בבאר-שבע מתנהלת, עוד משנת 1992, תובענה שהגישו המשיבים כנגד המערער. בתובענה, מבקשים המשיבים כי יינתן צו עשה כנגד המערער אשר יחייבו להשיב את מצב המקרקעין נשוא המחלוקת למצבם קודם לבניה שביצע בהם. בית משפט השלום סיים לשמוע הראיות בתיק ובעלי הדין הגישו את סיכום טענותיהם עוד בשנת 1999. ביום 19.10.99 הגיש המערער "בקשה להצגת הודעות והודאות בביצוע עבירות" אותן ביצע לטענתו ב"כ המשיבים. בקשתו נדחתה על ידי בית המשפט, והמערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל ביום 28.1.00 את הערעור והורה לבית משפט השלום ליתן החלטה חדשה בעניין, במסגרתה ישקול, בין היתר, את טיב הראיות שהגשתן מתבקשת והרלבנטיות שלהן לתובענה המתנהלת בפניו. בעקבות החלטתו של בית המשפט המחוזי בערעור, נקבע מועד לדיון בבקשת המערער ליום 3.2.00, כאשר בינתיים הצטרפו אליה בקשות נוספות שהגיש המערער. ביום 28.3.00 לאחר שטען המערער כי הוא מסתפק בהגשת ארבעה מסמכים במסגרת שלושת הבקשות שהגיש, נעתר בית המשפט לבקשת המערער להגיש את ארבעת המסמכים המבוקשים, והורה על הגשת סיכומים. ביום 7.5.00 הגיש המערער בקשה לפסילת בית המשפט בטענה כי ביום 30.4.00, בעת שעיין בתיק בית המשפט, גילה בו טיוטת פסק דין עליה מצוין, כי ניתנה ביום 26.5.1999. בקשת הפסילה נדחתה ובהחלטתי מיום 1.7.01 דחיתי את ערעורו של המערער על החלטה זו. ביום 10.1.02 הגיש המערער בקשה להזמנת עדים, הגשת מסמכים ועיון במסמכים. בית המשפט נעתר באופן חלקי לבקשה, ובהחלטתו מיום 29.8.02 התיר למערער להגיש מסמכים נוספים והורה על השלמת סיכומי הטענות על ידי בעלי הדין. 2. ביום 15.12.02 הגיש המערער בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בעניינו. בבקשתו טען המערער, כי בית המשפט מנהל את התיק באופן חד צדדי לטובת המשיבים, וכי בית המשפט התעלם מהראיות על העבירות הפליליות שלטענתו ביצע ומבצע ב"כ המשיבים. כן טען המערער, כי בית המשפט התעלם מהחלטתו של בית המחוזי מיום 28.1.00, שניתנה בבקשת רשות הערעור שהגיש בעניין הגשת מסמכים בנוגע לעבירות פליליות אלה. המשיבים התנגדו לבקשת הפסילה בטענה כי מטרת המערער היא לדחות עד אין קץ את מתן פסק הדין בתיק. 3. בית המשפט בהחלטתו מיום 5.1.03, דחה את בקשת הפסילה. בית המשפט קבע כי אין שחר לטענת המערער בדבר ניהול חד צדדי של התיק, וכי נעתר לבקשות שונות שהגיש המערער. בית המשפט הוסיף וציין כי המערער הגיש כבר ביום 7.5.00 בקשה לפסילתו, בה לא טען דבר בעניין התעלמותו מהחלטת בית המשפט המחוזי שניתנה בבקשת רשות הערעור, וזאת למרות שהחלטתו בעניין זה ניתנה עוד לפני הגשת בקשת הפסילה הראשונה. בית המשפט ציין כי הגיע העת, לאחר כמעט עשור מתחילת המשפט, להביא את הסכסוך בין הצדדים לסיומו. 4. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסילה ומדגיש כי עד היום לא נתן בית משפט השלום החלטה בעניין העבירות הפליליות שביצע לטענת המערער ב"כ המשיבים ובעניין קבילות הראיות שהוגשו על ידי ב"כ המשיבים. המערער מוסיף וטוען כי החלטתו של בית המשפט מיום 29.8.02, לדחות את בקשתו להזמנת עדים וכן החלטת בית המשפט מיום 12.5.00 לדחות את בקשתו לחקור את ב"כ המשיבים, מעידות על עוינות מצד בית המשפט כלפיו. 5. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. טענותיו של המערער, רובן ככולן, מופנות כנגד החלטות דיוניות שניתנו על ידי בית המשפט במהלך השנים במסגרת ניהול התובענה שבפניו. גם אם אתעלם מן השיהוי הרב המונע העלאת טענות אלו כיום (וראו לעניין זה תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכן ע"א 5397/97 אליהוד יערי נ' יצחק אינדיג (לא פורסם) ), ואף מן העובדה שהיה על המערער להעלות חלק גדול מטענות אלה בבקשת הפסילה שהגיש לבית משפט השלום עוד ביום 7.5.00, הרי שגם לגופן אין בטענות המערער להקים עילה לפסילתו של בית המשפט. לא אחת נפסק, כי ההליך הראוי לתקיפת החלטות שדעת צד להליך אינה נוחה מהן הוא הליך הערעור, ולא הליך הפסלות. גוף ההחלטה הוא שצריך לעמוד לביקורת ולא גופו של היושב בדין (ראו, למשל: ע"א 2374/96 לופטין יצחק נ' מוניק נועם (לא פורסם); ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"א 7186/98 שלמה מלול נ' אלברט (לא פורסם)). אפילו טוען בעל דין נגד שורת החלטות ולא רק נגד החלטה אחת, אין בכך כדי ליצור עילת פסלות (וראו, למשל: ע"א 220/99 ח.ר. דולומיט חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ (לא פורסם)). אפשר שבראייתו של המערער נוצר חשש כי ההחלטות שקיבל בית המשפט בעניינו מצביעות על קיום משוא פנים כלפיו, אולם חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות. מבלי להביע עמדה באשר לצדקתן ונכונותן של ההחלטות שנתן בית משפט השלום בעניינו של המערער, הרי שלא מצאתי כי עולה מהן עוינות כלשהי מצדו של בית המשפט כלפי המערער או כי יש בהן להעיד על קיומו של חשש ממשי לקיומו של משוא פנים כלפיו. 6. יצוין, כי ביום 14.1.03 ניתן פסק דין בתובענה נשוא הערעור. המערער הגיש בקשה בה עתר לביטולו של פסק הדין עד למתן החלטתי בערעור הפסלות. מבלי להידרש לשאלה האם ניתן להורות בנסיבות אלה על ביטול פסק הדין, הרי משדחיתי את הערעור, איני נצרך לדון בבקשה זו. הערעור נדחה. ניתן היום, י"ח בשבט התשס"ג (21.1.2003). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03002740_A01.doc/דז/ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il