שאולי בר נוי נ. הנהלת בתי המשפט

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 2738-09-24 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: שאולי בר נוי נגד המשיבים: 1. הנהלת בתי המשפט 2. רשות האכיפה והגביה 3. אלכס שטיין 4. בטינה טאובר ואח' 5. ורדה וירט ליבנה ואח' 6. אודי הקר 7. אגף רישום והסדר מקרקעין, משרד המשפטים 8. האפוטרופוס הכללי 9. דבורה ברנדויין (המנוח) ערעור על החלטות הרשמת ל' משאלי-שלומאי מיום 22.8.2024 בע"א 4850/24, ברע"א 4623/24 ובע"א 4786/24 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על שלוש החלטות שניתנו על ידי הרשמת ל' משאלי-שלומאי ביום 22.8.2024: פסק דין בע"א 4850/24 בו דחתה בקשה שהגיש המערער לאיחוד ההליך עם הליכים אחרים והורתה על מחיקת ההליך בשל אי תשלום אגרה והפקדת ערובה; החלטה ברע"א 4623/24 בה הורתה למערער, בעקבות הסבת ההליך מבקשת רשות ערעור לערעור בזכות, על השלמת תשלום האגרה והפקדת הערובה בהתאם לדין; והחלטה בע"א 4786/24, בה דחתה את בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. דין הערעור להידחות. תחילה ייאמר כי לא היה מקום להגיש ערעור אחד על שלוש ההחלטות האמורות, שניתנו בשלושה הליכים נפרדים. זאת בפרט שעה שבקשות קודמות מטעם המערער לאיחוד ההליכים האמורים – נדחו. אך גם לגופו של עניין, לא מצאתי כי נפל פגם באף אחת מההחלטות האמורות. באשר לפסק הדין בע"א 4850/24, טענתו העיקרית של המערער היא כי לא היה מקום לדחות את בקשתו לאיחוד הדיון נוכח החלטת הרשמת ברע"א 4623/24 בה הורתה על שינוי סיווג ההליך. אכן דחיית בקשותיו של המערער לאחד את הדיונים בעבר, נשענה על כך שבמסגרת רע"א 4623/24 לא ניתנה החלטה של גורם שיפוטי מתאים על העברת בקשת רשות הערעור לדיון לפני הרכב; ואכן, ביום 22.8.2024 ניתנה על ידי הרשמת החלטה המורה על הסבת רע"א 4623/24 לערעור בזכות. עם זאת, המערער לא הגיש לרשמת בקשה מתאימה לאיחוד הדיונים על בסיס החלטה זו, ואין מקום להעלות טענותיו לראשונה בערעור שלפנַי. עוד טוען המערער בנוגע לפסק הדין האמור, כי לא היה מקום להורות על מחיקת ההליך. זאת, ככל שניתן להבין, מהטעם שמדובר בהליך המופנה נגד החלטה העוסקת בענייני אגרות, המקנה פטור לפי תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (האגרות), התשס"ז-2007. ברם בענייננו לא מדובר ב"בקשה להשבת אגרה, לפטור מתשלום אגרה או בקשה לפטור מחובת ערבון או ערובה וכן ערעור על החלטה בבקשות אלה" כלשון התקנה האמורה. מדובר בערעור על פסק דין בו נדחתה תביעה ל"השבת אגרות" ששולמו על ידי המערער בהליך אחר, לאחר שתביעות דומות קודמות נדחו אף הן. באשר להחלטה ברע"א 4623/24, בצדק הורתה הרשמת על השלמת האגרה והערובה נוכח שינוי סיווג ההליך. המערער טוען כי אין לחייבו בהשלמה שעה שהליך זה יישמע יחד עם ההליכים האחרים שנקט, אולם כאמור לעיל הדיון בהליכים האמורים לא אוחד. ובאשר להחלטה בע"א 4786/24, משלא אוחדו הדיונים כאמור, גם בעניין זה אין מקום להתערב בהחלטת הרשמת. אף אין לשעות לטענת המערער כי בהליכים בהם נקט מועלות טענות לגבי התנהלות שופטים מכהנים, ועל כן "דיני יושר והגינות של המערכת המשפטית" מצדיקים לחייבו בתשלום אגרה פעם אחת בלבד. טענות מסוג זה אינן מצדיקות מתן פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערובה. הערעור נדחה. ניתן היום, ט' טבת תשפ"ה (09 ינואר 2025). דוד מינץ שופט