מדינת ישראל נ. סעדיה אברמוב

פסק-דין בתיק ע"פ 2735/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2735/14 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עמית המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: סעדיה אברמוב ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 26.2.2014 בת"פ 5932-08-13 שניתן על ידי כב' סגן הנשיא השופט ת' כתילי תאריך הישיבה: י"ב בתשרי התשע"ה (6.10.2014) בשם המערערת: עו"ד יאיר חמודות בשם המשיב: עו"ד דן גלעד בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' עמית: ערעור המדינה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' סגן הנשיאה ת' כתילי) בת"פ 5932-08-13, בגדרו הושתו על המשיב 29 חודשי מאסר לריצוי בפועל מתוכם 5 חודשים עקב הפעלת מאסר מותנה, בגין גרימת חבלה חמורה כפי שיפורט להלן. 1. על פי המתואר בכתב האישום המתוקן מיום 26.11.2013, המשיב התארח בבית המתלונן בטבריה בליל ה-15.7.2013. בין השניים פרץ ויכוח, במהלכו שבר המשיב כוס זכוכית שאחז בידו ודקר את המתלונן בצווארו. בעקבות הדקירה הובהל המתלונן לבית החולים עם דימום משמעותי, שם אושפז ועבר ניתוח לתפירת פצע הדקירה. בגין האירוע המתואר לעיל, הורשע המשיב, על פי הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (להלן: החוק). 2. בית משפט קמא עמד בגזר דינו על השיקולים השונים כאמור בתיקון 113 לחוק, וקבע כי מתחם הענישה ההולם בגין מקרה זה נע בין 18 ל-36 חודשי מאסר בפועל. בגזירת העונש בחן בית משפט קמא את נסיבותיו של המשיב, ולסופו של יום השית עליו עונש של 24 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר מותנה בן 10 חודשים, מחציתו, קרי 5 חודשים, במצטבר לעונש זה, ובסך הכל 29 חודשי מאסר בפועל. בנוסף הושתו על המשיב 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, כשהתנאי הוא שלא יורשע בכל עבירת אלימות מסוג פשע. על כך נסב הערעור שבפנינו. 3. המדינה טענה כי יש להחמיר בעונשו של המשיב באופן ניכר באשר בית משפט לא נתן משקל הולם לפוטנציאל סיכון חייו של המתלונן כתוצאה מדקירתו בצוואר, ולשיקול ההגנה על שלום הציבור, בפרט לאור עברו הפלילי המכביד של המשיב ולתסקיר המבחן השלילי בעניינו. המשיב טען כי אין להחמיר בעונשו, וכי מתחם הענישה של 7-4 שנים לו עתרה המדינה אינו נתמך בפסיקה. לטענת המשיב, פרט להרשעה במספר עבירות אלימות כלפי בת זוגו, יתר ההרשעות אינן בעבירות אלימות. כמו כן, הדגיש המשיב את מצבו הבריאותי ומצבו הנפשי הקשה וביקש להתחשב בכך בגזירת העונש. 4. המעשה בו הורשע המערער הוא חמור, ומלמד על אישיות אימפולסיבית וחסרת עכבות. הדקירה בצווארו של המתלונן הייתה עלולה להוביל למותו, אף שבפועל הסתיימה בכי טוב תודות לטיפול הרפואי שניתן במהירות וביעילות. פעמים אין ספור נאמר בפסיקה לגבי תופעת האלימות והשימוש בנשק קר ליישוב סכסוכים "כי המלחמה בתופעה קשה זו, מחייבת הטלת עונשים משמעותיים על העבריינים, ההולמים את חומרת מעשיהם ותורמים לגורם ההרתעה" (ע"פ 5460/12 רחמים נ' מדינת ישראל בפסקה 38 והאסמכתאות שם (1.5.2013)). יש לזקוף לזכות המשיב את הודאתו, אך מנגד כבדה כף החובה. זאת במיוחד נוכח עברו הפלילי העשיר של המשיב אשר כולל 14 הרשעות ו-7 תקופות מאסר, האחרונה שבהן הסתיימה אך כחודש טרם ביצוע עבירה זו, ואף המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגד המשיב לא הרתיעו מביצועה. לצד בעיותיו הנפשיות של המשיב, שלא נעלמו ממני, לא ניתן להתעלם מהתסקיר בעניינו, שמצביע על רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות מפרת חוק בעתיד – לנוכח אישיותו האנטי-סוציאלית, מצבו הנפשי, התמכרותו ומעורבותו בפלילים. בנסיבות אלה, גובר גם השיקול של הרחקת המשיב מהציבור כדי להגן על שלום הציבור. 5. נוכח נסיבות המעשה והעושה אני סבור כי יש לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונשו של המשיב, אך מאחר שאין דרכה של ערכאת ערעור למצות את העונש אציע לחבריי להעמיד את עונש המאסר לריצוי בפועל על 30 חודשים במקום 24 חודשים כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא. בנוסף, עונש המאסר המותנה שהוטל על המשיב לתקופה של עשרה חודשים יופעל כולו במצטבר לעונש זה. בסך הכל ירצה המשיב 40 חודשי מאסר בניכוי ימי מעצרו מיום 16.7.2013. יתר חלקי גזר הדין יעמדו על כנם. ניתן היום, ב' בחשון התשע"ה (26.10.2014). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14027350_E01.doc הג+עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il