בג"ץ 2731-11
טרם נותח
עמותת " אל סדק " נ. הוועדה למינוי קאדים
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 2731/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2731/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' עמית
העותרת:
עמותת אל סדק
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה למינוי קאדים
2. שר המשפטים
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. שיח כמאל קבלאן
5. שיח עמאד אבו ריש
6. שיח ענתיר מועדי
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
י"ט באייר התשע"א
(23.05.11)
בשם העותרת:
עו"ד דיב מחמוד
בשם המשיבים 3-1:
עו"ד ענר הלמן
בשם המשיב 4:
עו"ד מאדי דאהר
בשם המשיב 5:
עו"ד עלי שקיב
בשם המשיב 6:
עו"ד קנת מן
פסק-דין
השופט י' עמית:
עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרת להורות על ביטולה של החלטת הועדה למינוי קאדים מד'הב (להלן: ועדת המינויים) למנות את משיבים 6-4 לכהונת קאדי מד'הב בבית הדין הדתי הדרוזי.
הרקע לעתירה והתשתית הנורמטיבית
1. ביום 22.10.09 פרסם שר המשפטים הודעה ברשומות, שכותרתה "הודעה על צורך במינוי קאדים מד'הב", בה הודיע על הצורך במינוי של שניים או שלושה קאדים מד'הב לכהונה בבתי הדין הדרוזיים ובמינוי של קאדי מד'הב לבית הדין הדתי הדרוזי לערעורים. נספר בקצרה, כי במדינת ישראל פועלים כיום שני בתי דין דרוזיים המשמשים כערכאה דיונית (בעכו ובכפר מסעדה בגולן), ומעליהם ערכאת ערעור בה מכהנים שני קאדים בלבד. הודעת שר המשפטים פורסמה בעקבות החלטה להרחבת מספר התקנים של קאדים מכהנים, על רקע עתירה שהוגשה, בין היתר בנושא זה, לבית המשפט העליון ואשר נדחתה בסופו של יום בשל מיצוייה (בג"ץ 926/08 שקיב עלי, עו"ד נ' ראש הממשלה (לא פורסם, 5.10.2009)).
2. הליך בחירתם של קאדים מד'הב לבתי הדין הדרוזיים מוסדר בחוק בתי הדין הדרוזיים, תשכ"ג-1963 (להלן: החוק) ובכללי בתי הדין הדרוזים (סדרי הדיון של הועדה למינוי קאדים מד'הב), התשס"ח-2008 (להלן: כללי ועדת המינויים). הליך הבחירה מורכב ממספר שלבים, כאשר בשלב הראשון מופיעים בפני ועדת משנה המתמודדים שעברו את תנאי הסף. מתוך אותם מועמדים בוחרת ועדת המשנה את אלו שיופיעו בפני ועדת המינויים, שמותיהם מפורסמים ברשומות, וכל אדם רשאי להגיש השגותיו לגביהם בתוך 20 יום.
3. בדומה לועדה למינוי שופטים, גם ועדת המינויים לבחירת קאדים מד'הב מונה תשעה חברים ואלו כוללים את יושב ראש המועצה הדתית הדרוזית, ראש בית הדין לערעורים, שני קאדים מד'הב, שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת ונציג לשכת עורכי הדין (סעיף 11 לחוק) (בפועל, וכפי שנמסר לנו בתגובת המדינה, מונה הועדה כיום שמונה חברים בלבד, מאחר שכהונת ראש בית הדין לערעורים אינה מאויישת מאז שנות ה-90). ועדת המינויים ממליצה בפני נשיא המדינה על מינוי קאדי מד'הב אותו בחרה מבין המועמדים שהופיעו בפניה:
"ועדת המינויים, שלה מסור תפקיד חשוב בהליך זה, ממלאת תפקיד ציבורי על-פי דין. היא מוקמת מכוח החוק וממלאת פונקציה שלטונית חשובה – מינוי קאדים מד'הב. ככל גוף ציבורי, חייבת גם ועדת המינויים לפעול על-פי סמכותה כפי שהוגדרה בחוק. חייבת היא לנהוג בתום-לב, בסבירות, ללא שרירות או זדון, תוך שקילת כל השיקולים הענייניים ושיקולים אלה בלבד. עליה לפעול כנאמנת הציבור [...]כפופה היא לביקורתו של בית-משפט זה בגין פעולותיה והפעלת שיקול-דעתה.
ועדת המינויים היא הגוף שהוסמך בחוק להמליץ בפני נשיא המדינה על אודות המועמדים למינוי. המלצה זו היא כבדת משקל ומהווה את לב לבו של הליך המינוי" (בג"צ 8946/01 עו"ד שקיב עלי נ' שר המשפטים והשר לעניינני דתות, פ"ד נו(2) 415, 425-424 (2001) (להלן: עניין שקיב עלי).
דיוני הועדה למינוי קאדי מד'הב ותוכנם של השאלונים של המועמדים הינם חסויים כל עוד ועדת המינויים לא החליטה אחרת (כלל 16 לכללי ועדת המינויים).
4. עשרים ותשעה מועמדים הגישו את מועמדותם למשרת קאדי מד'הב, אחד מהם נפסל מאחר שלא עמד בתנאי הכשירות הסטטוטוריים, ומועמד נוסף הסיר את מועמדותו. סך הכל הופיעו בפני ועדת המשנה עשרים ושבעה מתמודדים, מתוכם בחרה ועדת המשנה ארבעה עשר מועמדים לכהונה בבתי הדין הדרוזיים ושלושה נוספים כמועמדים לבית הדין לערעורים. שמות המועמדים פורסמו ביום 5.1.11 ברשומות, וניתנה האפשרות להשיג על שמות המועמדים בתוך 20 יום מיום פרסומה של ההודעה.
5. ביום 21.3.11 התכנסה ועדת המשנה לדון בהשגות שהוגשו נגד כמה מן המועמדים, וביום 31.3.11 נבחרו המשיבים 6-4, השיח'ים קבלאן, אבו ריש ומועדי (להלן: המשיבים), לכהונת קאדים מד'הב לבית הדין הדרוזי, והקאדי מד'הב חלבי מונה לכהן בבית הדין לערעורים.
העתירה שבפנינו
6. העותרת היא עמותה רשומה ששמה לה למטרה לפעול לשימור המורשת הדרוזית ולהגנה על זכויות הדרוזים בישראל. במקביל לעתירה זו הוגשה כנגד הליך הבחירה עתירה נוספת על ידי מר אמיל אלטורי שהגדיר עצמו כ"אזרח מודאג", שאינו נמנה על בני העדה הדרוזית, אולם העותר ביקש למחוק את עתירתו ב"דקה התשעים" בסמוך לפני הדיון בעתירה (בג"צ 2541/11). העתירה דנן מופנית הן כנגד הליך בחירתם של המשיבים והן כנגד כשרותם וכשירותם לכהן כקאדים מד'הב בבתי הדין דרוזיים. בקצרה, העותרת טוענת לפוליטיזציה של ועדת המינויים, לנוכח קשריהם הפוליטיים של המשיבים שנבחרו לכהונת קאדים מד'הב, למרות שלטענתה אינם ראויים לתפקיד או שהמועמדים האחרים עולים עליהם בכישוריהם.
7. לטענת העותרת, חברי ועדת המינויים רקמו "דיל פוליטי" למנות את שלושת המשיבים – כגוש אחד – לכהן כקאדים, למרות שאינם מתאימים לתפקיד. בין היתר תומכת העותרת טענותיה בדבריו של אחד מחברי הועדה, מר והבי והבי, שהתראיין לאתר האינטרנט של פורטל הכרמל ובו הצהיר כי "זה שנרקמים כל מיני הסכמים זה דבר לגיטימי", ואף הוסיף ואמר כי לחברי הועדה יש את הנציגים שלהם שהם מעוניינים לקדם. נטען אפוא, כי חברי הועדה "סימנו מראש" את שלושת המשיבים והועדה בחרה בהם אף מבלי שהתקיים דיון לגופם של מועמדים נוספים אשר שמותיהם הועלו לועדה. לטענת העותרת, אף נעשו פניות למזכירות הועדה כנגד מועמדותם של המשיבים אך ללא הועיל, ואף היא פנתה בעצמה לשר המשפטים אולם מכתבה לא נענה עד היום.
8. העותרת טענה בעתירתה לקשרים פוליטיים של המשיבים ולאי התאמתם לתפקיד. לטענתה, שיח' קבלאן הוא נגר במקצועו, חסר ניסיון בתחום של שפיטה דתית, מקורב לסגן השר איוב קרא ממפלגת הליכוד ומשפחתו היא פעילת ליכוד ידועה. השיח' אבו ריש נבחר בזכות קשריו המשפחתיים והפוליטיים עם ח"כ חמד עמאר ממפלגת ישראל ביתנו. הוא לא יידֵע את ועדת המינויים כי הורשע בעבר בעבירות ציד ושהתנהלו נגדו הליכים פליליים בחשד לעבירות של מעילה זיוף וקבלת דבר במרמה, בכך שהציג בפני הועדה אישור על תואר ראשון ממכללת ברלינגטון שנפסל על ידי משרד החינוך (כתמיכה לטענה זו צירפה העותרת מכתבים אנונימיים של "דרוזי אכפתי" ו"דרוזים שאיכפת להם" שנשלחו לועדה). השיח' מועדי נבחר בזכות קשריו הפוליטיים עם מפלגת ש"ס והרב עובדיה יוסף. הוא הסתיר מן הועדה כי היה מעורב במעשה פלילי של ציד בלתי חוקי וכי נחקר בחשד לעבירת שוחד בגינה אף הושעה מעבודתו כפקיד בבית משפט השלום בעכו. עוד נטען כלפיו, כי שלח דו"חות כוזבים ללשכת עורכי הדין כביכול התמחה במשרד עו"ד למרות שבפועל לא עשה כן (כתמיכה לטענה זו צירפה העותרת מכתב אנונימי של "אזרח מודאג" שנשלח לועדה).
9. בתגובתם, טענו המשיבים 3-1 (להלן ולשם הקיצור: המדינה), כי דינה של העתירה להידחות על הסף בהיותה מבוססת על שמועות, רכילות ודיווחים בתקשורת. כן נטען כי אין לדון בטענות העותרת המופנות בעיקרן נגד חברי ועדת המינויים שלא צורפו כמשיבים לעתירה ולא ניתנה להם הזדמנות להגיב על הטענות שהועלו כנגדם. לגופו של עניין, לא ניתן להתייחס באופן מפורט לטענות שהועלו נגד עבודת ועדת המינויים לאור החיסיון שחל על דיוניה. ברם, לועדת המינויים עומדת חזקת תקינות לפיה הליך המינוי היה תקין וענייני, ואין להתערב בנקל בשיקול דעתה המקצועי.
10. המשיבים הצטרפו גם הם לנימוקיה של המדינה נגד העתירה. לטענתם, הם נהגו בשקיפות מלאה כלפי הועדה ולא הסתירו ממנה דבר בנוגע לעברם והשכלתם. המשיבים הגיבו פרטנית לטענות שהעלתה העותרת בנוגע להתאמתם לתפקיד ואעמוד בתמצית על עיקרי תשובתם.
השיח' קבלאן טען כי הוא עומד בכל הקריטריונים הנדרשים בחוק, הוא מנהל אורח חיים דתי, הוא בוגר של המוסד הדתי הדרוזי העליון בלבנון (חלוואת אלביאדה), משמש כאימאם ומתוקף תפקידו עוסק בענייני נישואין וגירושין, עורך צוואות וכן חבר בועדת הסולחה בכפרו וכיום הוא סטודנט למשפטים. השיח' קבלאן הכחיש את הטענות בנוגע לקשרים הפוליטיים המיוחסים לו, כי המדובר בטענה מביכה ומגוחכת שלא היה מקום להעלותה כלל, באשר אין לו כל שייכות למפלגת הליכוד כטענת העותרת.
השיח' אבו ריש טען כי החשדות בגינם הועמד בשעתו לדין משמעתי, הועלו כנגדו על רקע מאבקים פוליטיים ברשות המקומית, והם הסתיימו ללא הרשעה. תלונות ותיקים שנפתחו כנגדו בשנת 1990-1989, לטענתו, אף זאת על רקע פוליטי בגין סכסוך עם יו"ר המועצה המקומית, נסגרו מבלי שהוגש כנגדו כתב אישום. בנוגע לעבירת הציד בה הורשע טען, כי אמנם נזכר להודיע על כך לועדה רק בשלב מאוחר, אולם עוד בטרם התכנסה ועדת המשנה. על כל פנים, מדובר בעבירה של ברירת קנס שאין בה כדי לפסול אותו מלכהן בתפקיד, והוא אף מחזיק כיום ברישיון צייד. כמו כן הכחיש השיח' אבו ריש כי הציג בפני הועדה נתונים מטעים בדבר השכלתו, ומייד כשנודע לו על שלילת השקילות של התואר שקיבל ממכללת ברלינגטון, הודיע על כך למזכירות הועדה .
השיח' מועדי טען כי פרש בפני הועדה את מלוא המידע לגביו, כולל העובדה שנחקר בעבר בנוגע לעבירת שוחד במקום עבודתו, חקירה שהסתיימה בלא כלום; כי הטענה לקשרים בין בני משפחתו למפלגת ש"ס והרב עובדיה יוסף אינה נתמכת בבדל ראיה; כי הוא מחזיק בתואר במנהל עסקים ותואר במשפטים, וטענתה של העותרת בדבר רישום כוזב ללשכת עורכי הדין היא חסרת בסיס, הואיל והוא סיים שנת התמחות במשרד עורכי דין כדין, ובאותה שנה היה בחופשה ללא תשלום ממקום עבודתו; כי לא הורשע ואף לא הועמד לדין בעבירה של ציד בלתי חוקי, אלא נחקר לפני שנים רבות על ידי רשות שמורות הטבע בעניין זה ובכך הסתיים הנושא.
חשיפת הפרוטוקולים של ועדת המינויים
11. בשולי עתירתה ביקשה העותרת לחשוף את הפרוטוקולים של דיוני ועדת המינויים, ובטרם אדון בעתירה גופה אתייחס תחילה לבקשה זו. לטענתה של העותרת, חשיפת הפרוטוקולים הכרחית כדי לעמוד על השיקולים שהנחו את הועדה. בעיקר מבקשת העותרת לדעת אם הועדה קיימה דיון טרם החליטה למנות את המשיבים והאם נתנה דעתה לחובה להמציא נימוקים מיוחדים לבחירתה לאור הקשרים הפוליטיים והעבר הבעייתי של המועמדים כנטען על ידה.
12. אומר כי לא מצאתי ממש בבקשת העותרת כי יש לחרוג מעקרון הסודיות של דיוני ועדת המינויים. דיוני הועדה למינויים של קאדים מד'הב הם סודיים על פי חוק, בהתאם לכלל 16 לכללי ועדת המינויים הקובע כלהלן:
16. סודיות
דיוניה של הועדה ושל ועדת המשנה שלה ותוכנם של השאלונים שהובאו לפני חבריה לצורך הדיונים הם סודיים ולא יגלה משתתף לאיש פרטים עליהם זולת פרוטוקולים שאינם עוסקים במועמדים או בעניינים אישיים וזולת דבר המלצתה של הועדה על מינויו של פלוני, אלא אם כן החליטה הועדה אחרת, דרך כלל או לעניין מסוים.
אציין, כי הוראות סודיות דומות נקבעו גם לגבי ועדות למינוי ולבחירה למשרות שיפוטיות אחרות – כלל 15 לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירות שופטים), התשמ"ד-1984; כלל 15 לכללי מינוי דיינים (סדרי העבודה של הועדה למינוי דיינים), התשנ"ח-1997; כלל 16 לכללי הקאדים (סדרי דיון ועבודה של הועדה למינוי קאדים), התשנ"ו-1996.
בית משפט זה עמד בעבר בהרחבה על החשיבות הרבה בשמירת הסודיות בדיוני הוועדות למינוי משרות שיפוטיות ועל הרציונל העומד בבסיס חובת הסודיות (ראו בג"ץ 5771/93 ציטרין נ' שר המשפטים, פ"ד מח(1) 661, 676-675; בג"צ 2283/07 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' הועדה לבחירת שופטים (לא פורסם, 5.5.2008); בג"צ 8756/07 עמותת "מבוי סתום" נ' הועדה למינוי דיינים (לא פורסם, 3.6.2008) בפסקה 54 לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה (להלן: עניין עמותת מבוי סתום); עע"מ 9341/05 התנועה לחופש המידע נ' רשות החברות הממשלתיות (לא פורסם, 19.5.2009) בפסקה 45 לפסק דינה של כב' השופטת ארבל). בקצרה אומר, כי חשיפת הפרוטוקולים של הדיונים עלולה לפגוע בצנעת הפרט של המועמדים בעניינם דנה הועדה, וחשיפת הדיונים עלולה לפגוע בעבודתה השוטפת של ועדת המינויים ולהרתיע את חברי הועדה מלדון בחופשיות ובצורה משוחררת בכשירותם של המועמדים.
13. מול עיקרון צנעת הפרט עומד האינטרס הציבורי של קבלת מידע אודות הועדה למינויים. לפיכך קבע המחוקק נוסחת איזון, לפיה נתונה לועדת המינויים הזכות להורות על פרסומם של פרוטוקולי הועדה במקרים שהיא חושבת לנכון לעשות כן. פשיטא, כי לא סגי בטענת "שחיתות" או "פוליטיזציה" כדי להורות על חשיפת הפרוטוקולים, ועל המבקש להוכיח כי האינטרס הציבורי גובר על האינטרסים הנוגדים שבבסיס הוראת הסודיות הקבועה בכללים. לטעמי, העותרת לא עמדה בנטל ולא הניחה תשתית ראייתית, אף לא ראשית ראיה, לטענותיה הכלליות והכוללניות, כדי כך שבית משפט זה יורה לחרוג מן הכלל הקבוע בכללי ועדת המינויים (ראו גם בבג"צ 2365/08 אומ"ץ – אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי משפטי נ' הועדה למינוי דיינים (לא פורסם, 5.2.2009), בפסקה 7 לפסק דינו של כב' השופט לוי (להלן: עניין אומ"ץ)).
דיון והכרעה לגופה של עתירה
14. אקדים ואומר כי לאחר שעיינו בתגובתה של המדינה ובתגובותיהם של המשיבים הגענו לכלל מסקנה כי דינה של העתירה להידחות הן מטעמי סף והן לגופה. למרות שחלקה הארי של העתירה מופנה נגד חברי ועדת המינויים, העותרת לא צירפה אותם כמשיבים לעתירה ואף לא נתבקשה תגובתם לטענות שהופנו כנגדם. מטבע הדברים, אי צירופם של חברי הועדה כמשיבים, שלל מהם את האפשרות להגיב על הטענות שהועלו כלפיהם, ודי בטעם זה כשלעצמו כדי לדחות העתירה.
דין העתירה להידחות על הסף גם מחמת שיהוי ואי מיצוי הליכים. ככל שלעותרת טענות נגד מועמדותם של המשיבים, היה עליה להגיש את התנגדותה לועדת המינויים עד עשרים יום לאחר פרסום שמותיהם, ולא לעתור לבית המשפט רק לאחר שנבחרו. אין במכתב ששלחה העותרת לשר המשפטים כדי לרפא את הפגם, הואיל ונשלח רק ביום 30.3.11, כחודשיים לאחר פרסום שמות המועמדים, וגם במכתב לא העלתה העותרת טענות ספציפיות נגד מועמד זה או אחר.
15. ולעתירה גופה: המדובר בעתירה כוללת וכוללנית המבוססת על טענות שנטענו בעלמא, טענות המבוססות על רכילויות ושמועות מבלי שהונחה להן תשתית עובדתית המצדיקה את התערבותו של בג"צ בהחלטת ועדת המינויים. גם אם קיים קשר כזה או אחר של מי מבני המשפחה של המשיבים – ואיני מתיימר כמובן לקבוע כך – הרי שנתון אובייקטיבי של קרבה לאישיות במערכת הפוליטית, אינו, כשלעצמו, אינדיקציה לפסול את המינוי אם המועמד ניחן בכישורים הראויים ונבחר על יסוד כישורים אלה (עניין מבוי סתום, בפסקה 48).
נקודת המוצא לדיון היא, כי מכוח תפקידה וייעודה, כפופה ועדת המינויים לכללי שיקול הדעת המינהלי, הכרעותיה "הנוגעות לאינטרסים ציבוריים ראשונים במעלה" נתונות לביקורת שיפוטית (עניין אומ"ץ, בפסקה 8), ועליה לנהוג בתום לב, בסבירות וכנאמנה של הציבור (עניין שקיב עלי, שם). על חברי הועדה מוטלת חובת אמון מיוחדת ועצמאית, ועל חבר הועדה להפעיל את שיקול דעתו בצורה עניינית, עצמאית ובלתי תלויה כפי שעולה מסעיף 11ב לחוק הקובע כי "חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה" (השוו להוראת סעיף 6ב לחוק הדיינים ועניין עמותת מבוי סתום, בפסקאות 41-39).
לועדת המינויים, מתוקף היותה אורגן שלטוני-ציבורי, עומדת חזקת התקינות המינהלית. על מהותה של אותה חזקה עמדה בזמנו כב' השופטת פרוקצ'יה בנוגע לועדה למינוי דיינים בעניין עמותת מבוי סתום, והדברים יפים גם לענייננו:
"על ועדת המינויים, ככל רשות מינהלית, חלה חזקת התקינות המינהלית, והיא מוחזקת כמי שפעלה כדין, כל עוד לא הוכח אחרת. ועדת המינויים מפעילה שיקול דעת בבחירת מועמדים לכהונה שיפוטית. היא מוחזקת כמי שמפעילה את שיקול דעתה בצורה תקינה ונותנת משקל ראוי לשיקולים השונים הצריכים לענין [...]המבקש לטעון אחרת, עליו הראייה. לשם הרמת הנטל, אין די בביסוס טענות על הנחות והשערות, על תחושות או "אווירה ציבורית" הנוצרת כתוצאה מחרושת שמועות וידיעות עלומות אודות ההליך המינהלי שהתנהל" (פסקה 43).
זאת ועוד. לאור הרכבה ההטרוגני של ועדת המינויים ומעמדה המיוחד, שיקול הדעת המסור לה הוא רחב ביותר ומידת ההתערבות בהחלטותיה מצומצם למקרים חריגים בלבד, בהם נפל פגם חמור או חוסר סבירות קיצוני בפעולתה (עניין אומ"ץ, בפסקה 8 ; עניין עמותת מבוי סתום, בפסקה 42; עניין שקיב עלי, בפסקה 13).
16. ככלל, מי שטוען נגד תקינות ההליך של רשות שלטונית צריך לבסס טענותיו בתשתית עובדתית, ולו מינימלית, כדי להעביר את הנטל לכתפיה של הרשות (בג"צ 4736/03 אלון חברה הדלק לישראל בע"מ נ' שר התעשייה והמסחר (לא פורסם, 15.6.2008), בפסקה 37 והאסמכתאות שם; ראו גם בג"צ 9253/08 נואל קראעין נ' רשות העתיקות (לא פורסם, 15.9.2009), בפסקה 10 והאסמכתאות שם). אכן, בכל הנוגע לוועדות מינויים נקבע, אין חובה להמציא ראיות חותכות וחד משמעיות, ודי ביצירת ספק מהותי כדי להעביר את הנטל לכתפיה של הועדה:
"מאחר שאין אנו בוחני כליות ולב, ומאחר שהשפעות פסולות בתהליכי קבלת החלטות מתרחשות, ככלל, הרחק מעין הציבור, וניתן להסוותן בנקל באמצעות הסברים תמימים למראה ולמישמע, אין לחייב את העותר בהמצאת ראייה לפסלות שהיא מוכחת וחד-משמעית. האיזון שנמצא לצורך כך מסתפק "ביצירת ספק מהותי, שיסודו בחשד סביר וממשי בדבר קיומו של מניע פוליטי-מפלגתי פסול במינוי. משהוכח ספק מהותי כזה, עובר נטל הראיה אל בעל המינוי, ועליו להוכיח שאין במינויו משום מינוי פוליטי פסול" (פרשת דקל, שם, בעמ' 35-36). ספק מהותי כגון זה, ניתן להוכחה גם בנתונים אובייקטיביים, אולם על אלו להיות בעלי משקל ממשי, המקיים את נטל ההוכחה האמור" (עניין עמותת מבוי סתום, בפסקה 43) ההדגשה במקור - י.ע.).
עם זאת, ברי כי לא סגי בכך שהעותר יבסס טענותיו על סמך הנחות, השערות, שמועות, רכילויות או ידיעות עלומות כפי שנעשה במקרה דנן.
17. העותרת לא הצליחה לבסס טענותיה, ואף לא לעורר חשד סביר לכך שחברי הועדה נהגו במשוא פנים תוך הפרה של חובת האמון המיוחדת החלה עליהם, וכי ההליך כולו נצבע באינטרסים פוליטיים או אישיים כטענתה. תחת זאת תמכה העותרת טענותיה בפיסות מידע שליקטה מדיווחים תקשורתיים, משמועות ורכילויות שאין בהם כדי להעביר את הנטל לפתחה של הועדה. לועדה עומדת, כאמור, חזקת תקינות מינהלית, לפיה הליך בחירת הקאדים מד'הב נעשה באופן ענייני, ובחירתו של מועמד זה או אחר תלויה בעיקר במידת כשירותו, כשרותו והיותו ראוי לתפקיד.
מתשובות המשיבים, שלא נסתרו על ידי העותרת, עולה כי הם התנהלו בשקיפות מלאה כלפי הועדה, וחזקה על הועדה כי דנה בכל החומרים שנגלו לעיניה בעניינם, לרבות כל הנוגע לפרטי השכלתם או עברם. מתשובות המשיבים עולה כי אף אין ממש בטענות העותרת לעבר פלילי של מי מהמשיבים, למעט עבירה של ציד לא חוקי, שאין בה בנסיבות כדי לפסול את המועמדות. לא די להעלות טענות בדבר קיומם של קשרים פוליטיים כאלו או אחרים כדי לקבוע כי שיקול דעתם של חברי הועדה הונע ממניעים פוליטיים או מאינטרסים אישיים, מה עוד שההרכב ההטרוגני של הועדה מצמצם חשש זה. מכאן, שאין די בטענותיה הכלליות של העותרת כדי להפריך את אותה החזקה ממנה נהנית הועדה.
18. העותרת צירפה לעתירתה ציטוט מדבריו של ח"כ והבה והבה, שנאמרו במסגרת ראיון עיתונאי לאתר האינטרנט של פורטל הכרמל. לאחר הדיון בעתירה, ביקשה העותרת לצרף מסמכים נוספים, הכוללים תמלילי שיחה עם ח"כ והבה בראיון לאתר "בלדנא", תמלילי שיחה עם ח"כ איוב קרא בראיון לתחנת הרדיו "כל אלנאס" ומספר תצהירים נוספים כולל תצהיר של מי מהמועמדים. למרות התנגדות המשיב 6 לצירוף המסמכים, בחנתי את הדברים שנאמרו על ידי הדוברים, אך לא מצאתי כי יש בדברים כדי לאשש את טענותיה. כך, לדוגמה, התבטא מר והבה בראיון לפורטל הכרמל:
"זה שנרקמים כל מיני הסכמים זה דבר לגיטימי, ומי שחברים ועומדים בראש הועדה הם אנשים פוליטיים שיש לכל אחד את הנציג שלו שהוא מעוניין לקדם. אני מקווה שנבחר את הטובים ביותר לתפקיד שופטים בבתי הדין הדרוזיים וזה רק ישרת את בני העדה הדרוזית" (הדגשה שלי – י.ע.).
ובראיון לאתר "בלדנא" התבטא מר והבה כי הבחירה נעשתה לפי הכישורים של המועמדים, כי היו ויכוחים חריפים בועדה ו"בסופו של דבר בחרנו בשלושה, השלושה שנבחרו הם אנשים די טובים... אני חושב שהועדה התאמצה וניסתה לבחור את הטוב ביותר". בדומה, התבטא ח"כ איוב קרא כי "אין יותר טוב מהם מבין המועמדים". מר והבה וחבר הכנסת קרא לא צורפו, כאמור, כמשיבים לעתירה ולא ניתנה להם ההזדמנות להגיב על הדברים המיוחסים להם. מכל מקום, ועדת המינויים אכן מורכבת בחלקה מאישים פוליטיים (שר המשפטים, חבר ממשלה ושני חברי כנסת) אך אין להסיק מכך כי עבודתם של חברי הועדה לוקה במשוא בפנים או שהשיקולים בבחירת הקאדים מד'הב היו שיקולים פוליטיים-זרים ולא ענייניים.
סיכומו של דבר, כי העותרת לא עמדה בנטל להפריך את חזקת התקינות המינהלית שעומדת לועדה, ולא הוכיחה כי הועדה נהגה במשוא פנים כלפי המשיבים וכי שיקוליה לא היו ענייניים.
19. בשולי הדברים אציין כי סעיף 9 לחוק, הקובע את תנאי הכשירות של הקאדים מד'הב, תוקן ביני לביני בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18), התשע"א-2011 (להלן: תיקון מס' 18). אין חולק כי המשיבים עומדים בתנאי הכשירות על פי החוק קודם לתיקונו, ואשר קבע כלהלן:
9. כשירותו של קאדי-מד'הב
כשיר להתמנות קאדי מד'הב יהיה כל דרוזי שהוא-
בעל הכשרה מתאימה בדין הדרוזי;
בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי מד'הב במדינת ישראל;
בן שלושים שנה לפחות ונשוי או היה נשוי.
וזו לשון סעיף 9 לאחר תיקון מס' 18:
9. כשירותו של קאדי מד'הב
כשיר להתמנות קאדי-מד'הב יהיה כל דרוזי שהוא-
(1) בעל ותק של חמש שנים לפחות כאיש דתי דרוזי שיש לו נגישות לכתבי הדת הדרוזית ולכתבי הפרשנות שלה; אישור להתקיימותו של תנאי זה יינתן בכתב בידי הסאיס המכהן בבית התפילה הדרוזי (חילווה) במקום מושבו של המועמד, להנחת דעתה של ועדת המינויים;
(2) בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי-מד'הב במדינת ישראל;
(3) בן שלושים שנה לפחות;
(4) בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך;
(5) עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב) [....].
מטרת תיקון מס' 18 לחוק היתה להעלות את הרף של תנאי הכשירות בבתי הדין הדרוזיים בדומה לאלו הקיימים בבתי הדין הרבניים ובתי הדין השרעיים (הצעת חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים (תיקון מס' 18) (כשירות קאדי מד'הב), התש"ע-2010, ה"ח 323). תיקון מספר 18 התקבל בכנסת ביום 15.3.11 והתפרסם ברשומות ביום 27.3.11, ארבעה ימים לפני הדיון בועדת המינויים, אך אין חולק כי הנוסח הנוכחי של הסעיף אינו חל בענייננו. זאת, לאור הוראות המעבר בחוק המתקן, בהן נקבע כי התיקון לא יחול על "מועמד בהליך מינוי שפורסמה לגביו הודעה ברשומות לפי סעיף 12 לחוק העיקרי ערב תחילתו של חוק זה, לעניין מועמדות באותו הליך בלבד". דהיינו, החוק המתוקן אינו חל על המשיבים ועל המועמדים האחרים, שהציגו את מועמדותם בסבב הבחירה הנוכחי והפרסום ברשומות נעשה לגביהם כבר ביום 5.1.11.
20. לסיכום: שיקול דעתה של ועדת המינויים הוא רחב, ואין בית המשפט שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הועדה. עניינם של המשיבים נדון בפני ועדת המשנה ובפני ועדת המינויים, שסברו כי מועמדותם ראוייה וכי הם כשירים להתמנות כקאדים מד'הב בבתי הדין הדרוזיים על פי נוסח החוק לפני תיקון מס' 18, ולא עלה בידי העותרת להפריך את חזקת התקינות שעומדת לועדה.
אשר על כן דין העתירה להידחות, ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.
ש ו פ ט
השופטת א' חיות:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט א' רובינשטיין:
מסכים אני לחוות דעתו של חברי השופט עמית. היה קושי מובנה בהעדר דרישת כשירות קונקרטית מספקת באשר למינוי קאדי מד'הב לפי חוק בתי הדין הדרוזיים, תשכ"ג-1962, עד לאחרונה. דבר זה בודאי יצר פוטנציאל לבעיות ולטענות. בתיקון מספר 18 לחוק בתי הדין הדרוזיים שנתקבל לאחרונה נתן המחוקק דעתו לשאלה זו, והגדיר ביתר פירוט את תנאי הכשירות, ובכך תרם גם ליתר שקיפות ולמימד אובייקטיבי בולט יותר בתהליך המינויים. נזכור, כי לגבי שופטים - למשל - קיימות דרישות כישורים, ותק ועיסוק משכבר הימים (ראו סעיפים 4-2 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984, וכן כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), תשמ"ד-1984).
יש לקוות כי בהמשך ייווספו למינוי קאדי מ'דהב, וכן דיינים בבתי דין דתיים אחרים, גם שלבי הערכה שמעבר לדרישות הפורמליות (למשל, מבלי שנטע מסמרות, קורסים) כדרך שנתווספו עם השנים לגבי שופטים.
ואולם, על המינויים הנוכחיים, כפי שציין חברי, טרם חלו דרישות התיקון לחוק, על כן אין מנוס מהישענות על חזקת התקינות המנהלית כפי שעשה.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' עמית.
ניתן היום, י"ב בסיון התשע"א (14.6.2011).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11027310_E04.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il