עו"ד יצחק מאור נ. ממונה על חדלות פירעון-מחוז ירושלים

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 273/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערערים: 1. עו"ד יצחק מאור 2. עו"ד אילן וינקלר נ ג ד המשיבים: 1. הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים 2. מרדכי מיכאלי 3. מסדה שביט 4. עיזבון המנוח יצחק שביט ספיה ז"ל 5. בנק לאומי לישראל ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ח' טוקר) בחדל"פ 66079-12-20 מיום 19.10.2023 בשם המערערים: עו"ד יצחק מאור פסק-דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ח' טוקר) בחדל"פ 66079-12-20 והליך קשור נוסף מיום 19.10.2023 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. עניינו של ההליך שלפניי בבקשה שהגישו המערערים בשנת 2020 לבית משפט השלום בירושלים, שבמסגרתה עתרו, בין היתר, לצו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, נגד המשיבה 3 (להלן: המשיבה), בטענה שזו חבה להם סכום של כמיליון וחצי ש"ח בצירוף מע"מ בגין שכר טרחה במסגרת ייצוג משפטי שסיפקו לה. ביום 24.2.2021 דחה בית המשפט את בקשתם של המערערים וקבע, בעיקרם של דברים, כי בשים לב לשווי נכסיה, המשיבה אינה חדלת פירעון (להלן: פסק הדין מיום 24.2.2021). ערעור שהגישו המערערים על פסק דין זה התקבל ביום 1.11.2021, תוך שנקבע כי המשיבה אכן חדלת פירעון, וכי ההליך יוחזר לבית משפט השלום לטובת ניהול הליכי חדלות הפירעון. בהמשך לכך, ביום 29.11.2021 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב שבמסגרתה טענו, בין היתר, כי במסגרת פסק הדין מיום 24.2.2021 גיבש המותב את עמדתו השלילית ביחס אליהם, וכן בנוגע לחדלות הפירעון של המשיבה, באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים ואף פוגע במראית פני הצדק; וביום 28.12.2021 דחה המותב את הבקשה (להלן: הליך הפסלות הראשון). ביום 17.7.2023 התקיים דיון במעמד הצדדים שבסיומו קבע המותב, בעיקרם של דברים, כי יינתן למשיבה הפטר לאלתר (להלן: הדיון מיום 17.7.2023 ו-פסק הדין מיום 17.7.2023 בהתאמה). במסגרת פסק הדין, דחה המותב, בין היתר, את טענות המערערים שלפיהן המשיבה מכרה נכס לבני משפחתה על מנת להבריחו מקופת הנשייה, וכן בנוגע לאופן חלוקת הכספים בין הנושים של המשיבה. ביום 31.7.2023 הגישו המערערים את בקשת הפסלות נושא הערעור שבמסגרתה טענו, בעיקרם של דברים, כי בנסיבות המקרה יש להעביר את הדיון בעניינם למותב אחר בשל חשש ממשי למשוא פנים וכן שיקולים של מראית פני הצדק. בתוך כך, טענו המערערים כי התנהלותו של המותב במסגרת הדיון מיום 17.7.2023, שבמסגרתה דחה את בקשתם לחקור את המשיבה, פגעה ביכולתם להוכיח את טענותיהם בנוגע להתנהלותה של האחרונה. בנוסף, נטען כי במסגרת דיון זה, הביע המותב את עמדתו בנוגע למערערים, באופן שמעיד על נעילת דעתו בעניינם ושמקים עילה לפסילתו; וכן כי במהלך הדיון שררה "אווירה חברית" בין המותב לבין המשיב 2 (הוא הנאמן בהליך חדלות הפירעון של המשיבה; להלן: הנאמן) ובא כוחה של המשיבה (שם, סעיף 8). לבסוף טענו המערערים, כי התנהלותו של המותב כאמור בצירוף קביעותיו בפסק הדין מיום 24.2.2021, מעידות על העדפתו את המשיבה ועל היעדר אובייקטיביות בניהול ההליכים בעניינם. ביום 19.10.2023 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות וקבע, בין היתר, כי עיקר טענותיהם של המערערים נדונו ונדחו במסגרת הליך הפסלות הראשון, ובפרט הטענות שעניינן בקביעותיו בפסק הדין מיום 24.2.2021. עוד קבע בית המשפט – ביחס לטענה שלפיה לא אפשר למערערים לחקור את המשיבה – כי הבקשה הוצגה אך במעמד הדיון עצמו, וכי ממילא הצורך לחקור את המשיבה התייתר בשים לב לכך שטענות המערערים שבגינן ביקשו לבצע את החקירה נדחו לגופן. בנוסף, המותב דחה את הטענה שעניינה בשיח חברי בינו לבין בא כוחה של המשיבה והנאמן, תוך שצוין כי זו נטענה בכלליות, ללא ביסוס וללא תמיכתה בתצהיר. לבסוף ציין המותב כי במסגרת הדיון מיום 17.7.2023 הפנה למערערים שאלה בדבר המקור לחיוב הכספי הנטען, אולם לא הביע כל עמדה ביחס למערערים או לבקשתם בנוגע למשיבה. מכאן הערעור שלפניי שבמסגרתו חוזרים המערערים, בעיקרם של דברים, על טענותיהם בבקשת הפסלות. לשיטת המערערים, פסק הדין מיום 24.2.2021, בצירוף התנהלותו הדיונית של המותב בדיון מיום 17.7.2023, ובפרט סירובו לאפשר למערערים לחקור את המשיבה, מעלים חשש ממשי למשוא פנים ומעידים על נעילת דעתו של המותב בעניינם. בנוסף, המערערים ציינו כי במסגרת הדיון האמור שיבחו בא כוחה של המשיבה והנאמן את המותב בנוגע לעניין אישי, וכי אף בכך יש כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. לבסוף, המערערים טוענים כי פסק הדין מיום 17.7.2023 ניתן שעתיים בלבד לאחר תום הדיון, בהתעלם מעמדתם, ובאופן שמלמד על נעילת דעתו של המותב בעניינם. לאחר שעיינתי בערעור על צרופותיו, באתי לכלל מסקנה כי דינו להידחות. כידוע, אמת המידה בבחינת קיומה של עילה לפסילת השופט היושב בדין היא התקיימותן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; ע"א 1416/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (26.2.2024); ע"א 518/24 בר נ' אריאל, פסקה 6 (31.1.2024) (להלן: עניין בר); ע"א 8911/23 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (14.1.2024) (להלן: עניין פלונית)). איני סבור כי נסיבות כאמור מתקיימות בענייננו. ראשית, טענותיהם של המערערים בנוגע לפסק הדין מיום 24.2.2021 כבר נדונו ונדחו בהליך הפסלות הראשון, וכפי שנקבע לא אחת, אין מקום לשוב ולהעלות בערעור פסלות טענות שנדונו ונדחו בהחלטת פסלות קודמת (ע"א 8200/23 ארד נ' עו"ד אזולאי, פסקה 5 (20.12.2023); ע"א 1452/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 (11.6.2023); ע"א 2608/23 עו"ד שגיא נ' רשות המסים פקיד שומה ת"א 1, פסקה 9 (2.4.2023)). ואולם, אף לגופם של דברים איני סבור כי הערעור שלפניי מקים עילת פסלות. 7. בעיקרם של דברים, טענות המערערים מכוונות לעצם האפשרות לחקור את המשיבה במסגרת הדיון מיום 17.7.2023, כמו גם האווירה שכנטען שררה בין הצדדים האחרים להליך לבין המותב. כפי שנקבע בעבר, רק לעיתים נדירות, טענות שעניינן בפעילות השיפוטית כשלעצמה יקימו עילה לפסילת המותב (ע"א 978/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (19.2.2024); ע"א 5530/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (10.12.2023); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 174 (2006)). איני סבור כי החלטת המותב במסגרת הדיון מיום 17.7.2023 בנוגע לחקירתה של המשיבה מלמדת על הכרעה שאינה אובייקטיבית או שמעידה על נעילת דעתו של המותב בעניינם של המערערים (ע"א 7910/23 עו"ד מיכה צמיר – מפרק שער הגבינות שיווק מזון בע"מ נ' קדרון ושות' רואי חשבון, פסקה 9 (4.1.2024); ע"א 6318/23 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (1.10.2023)); וממילא, כפי שנפסק בעבר, הדרך להשיג על החלטה מסוג זה היא במסגרת הליכי ההשגה שקבועים בחוק (ע"א 215/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (12.2.2024); ע"א 182/24 פלונית נ' פלונית, פסקה 9 (24.1.2024)). 8. אשר לטענתם של המערערים בדבר האווירה החברית שהתקיימה לדבריהם בין המותב לבין בא כוחה של המשיבה והנאמן, המותב דחה טענה זו וקבע כי היא נטענה בכלליות ומבלי ביסוס עובדתי מספק. בנוסף, האמירות שמייחסים המערערים לנאמן ולבא כוחה של המשיבה, נאמרו לטענתם במסגרת שיח מחוץ לפרוטוקול, ובנסיבות העניין איני סבור כי אלה עמדו בנטל הכבד להוכחת התבטאות שלא מופיעה בפרוטוקול (עניין פלונית, פסקה 7; ע"א 7692/23 אקסיו מעטפת הון בע"מ נ' יהב מיטב בע"מ, פסקה 9 (7.12.2023)); מה גם שממילא אין מדובר באמירות המיוחסות למותב, לא כל שכן אמירות שניתן ללמוד מהן על נעילת דעתו באופן שמקים חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 6068/23 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (27.9.2023); ע"א 5463/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (18.10.2022)). לבסוף, יתר טענות המערערים, ובהן הטענות שמכוונות לפסק הדין מיום 17.7.2023, וכן שעניינן במכירת נכסיה של המשיבה וחלוקת הכספים בין הנושים, הן טענות "ערעוריות" שמבקשות להשיג על פסק הדין מיום 17.7.2023 ושאין בהן כדי להקים עילת פסלות (ע"א 1811/24 פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים אריאל, פסקה 11 (6.3.2024); עניין בר, פסקה 7). משאלה הם פני הדברים, איני סבור כי הערעור שלפניי מקים עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה אפוא. המשיבים הגישו את תשובותיהם לערעור מבלי שהתבקשו לעשות כן, ומשכך לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' באדר ב התשפ"ד (‏19.3.2024). מ"מ הנשיא _________________________ 24002730_M06.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1