פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2729/23

ניסים דז'לדטי נ' האופוטרופוס הכללי - יחידת החילוט

עתירה נגד החלטות שיפוטיות קודמות שדחו את טענות העותר בנוגע להיקף צו חילוט רכוש שהוטל עליו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/04/2023 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2729/23 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חילוט רכוש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) ניסים דז'לדטי נגד האופוטרופוס הכללי - יחידת החילוט. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטות שיפוטיות קודמות שדחו את טענות העותר בנוגע להיקף צו חילוט רכוש שהוטל עליו.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2729/23

ניסים דז'לדטי נ' האופוטרופוס הכללי - יחידת החילוט

עתירה נגד החלטות שיפוטיות קודמות שדחו את טענות העותר בנוגע להיקף צו חילוט רכוש שהוטל עליו.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הורשע בעבר בעבירות פליליות, ובמסגרת גזר הדין הוטל עליו צו חילוט רכוש בסך 38.8 מיליון ש"ח. לאחר הליכים משפטיים שונים מול יורשי נפגע העבירה והמדינה, הגיעו הצדדים להסכמות שאושרו בבית המשפט המחוזי. העותר הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, שנדחתה על ידי בית המשפט העליון. בעתירה הנוכחית, ביקש העותר מבג"ץ לבטל את ההחלטות השיפוטיות הקודמות בטענה שהמדינה מחלטת רכוש בשווי העולה על הסכום שנקבע. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי בג"ץ אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות אחרות, וכי העותר לא הצביע על פגם חריג המצדיק התערבות. בנוסף, העתירה נדחתה בשל אי-צירוף צדדים רלוונטיים להליך.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' עמית, נ' סולברג, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • ניסים דז'לדטי

נתבעים

  • האופוטרופוס הכללי - יחידת החילוט

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה מהווה ניסיון פסול להפוך את בג"ץ לערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות חלוטות.
  • העותר לא הצביע על פגם היורד לשורש העניין המצדיק התערבות חריגה.
  • העותר נמנע מלצרף צדדים רלוונטיים (היורשים) להליך.
טיעוני ההגנה
  • המדינה מבקשת לחלט נכסים ששוויים עולה על הסכום שנקבע בצו החילוט (38.8 מיליון ₪).
  • צו החילוט מוגבל לסכום העבירה ולא לנכסים ספציפיים.
  • הערכת שווי המקרקעין על ידי המשיבה שגויה וחסרה.
  • ההחלטות הקודמות מנוגדות לפסק הדין המקורי בע"פ 1872/16.
מחלוקות עובדתיות
  • שווי הנכסים המיועדים לחילוט לעומת סכום החילוט שנקבע בפסק הדין הפלילי.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
בש"פ 499/23
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט העליון
הפניות לפסקי דין אחרים
  • ת"פ 13742-04-11

תגיות נושא

  • חילוט
  • הלבנת הון
  • בג"ץ כערכאת ערעור

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

3000

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2729/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון העותר: ניסים דז'לדטי נ ג ד המשיב: האופוטרופוס הכללי - יחידת החילוט עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד גלעד ליפקר-דגן פסק-דין השופט י' עמית: עתירה כנגד החלטת השופטת ג' כנפי-שטייניץ בבש"פ 499/23, במסגרתה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"פ 13742-04-11. 1. מן העתירה והנספחים לה עולה כי בשנת 2015 הורשע העותר בעבירות פליליות שונות, לרבות עבירות הלבנת הון וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. במסגרת גזר הדין הוצא נגד העותר גם צו לחילוט רכוש בשווי העבירות שבהן הורשע (בסך של 38.8 מיליון ₪), בהתאם למפורט בבקשת החילוט שצורפה לכתב האישום ושבה נכללו, בין היתר, יתרות כספים בחשבונות בנק בארץ ובחו"ל, כלי רכב ונכסי מקרקעין. בשנת 2017 נדחה ערעורו של העותר על פסק הדין שניתן כנגדו, וצו החילוט הפך לחלוט (ע"פ 1872/16 דז'לדטי נ' מדינת ישראל (18.5.2017)). לאחר שנגזר דינו של העותר הגישו יורשיו של נפגע העבירה (להלן: היורשים) לבית המשפט המחוזי בקשה לבטל את החלטות החילוט. בסיומם של הליכים שונים שהתקיימו בין היורשים למדינה בעניין, הוסכם ביניהם כי היורשים יקבלו חלק מהרכוש המחולט ויחזרו בהם מבקשתם. העותר צורף להליך כמשיב פורמלי והעלה במסגרתו טענות ביחס להליך החילוט לגופו, ובכלל זה כי שווי הרכוש המחולט שאותו המדינה מבקשת לממש עולה על הסכום שנקבע בצו החילוט. בהחלטתו מיום 8.1.2023 נתן בית המשפט המחוזי תוקף להסכמות היורשים והמדינה, ויחד עם זאת דחה את טענות העותר. על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (בש"פ 499/23), אשר נדחתה בהחלטת השופטת ג' כנפי-שטייניץ מיום 26.2.2023. 2. בעקבות החלטה זו הוגשה העתירה שלפניי, המופנית כנגד יחידת החילוט תחת האפוטרופוס הכללי (להלן: המשיבה). בעתירה מבוקש "לבטל את פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ו[]בית המשפט העליון בבר"ע, שאינם נכונים ואינם צודקים", וליתן תחתם פסק דין חדש. העותר חזר על טענותיו העיקריות בבית המשפט המחוזי ובבש"פ 499/23 הנ"ל, ובכלל זה כי המדינה מבקשת לחלט נכסים ששוויים עולה על 38.8 מיליון ₪, בניגוד למה שנקבע בצו החילוט ובע"פ 1872/16 הנ"ל; כי צו החילוט נקבע בהתאם לסכום העבירה ולא לנכסים ספציפיים, ולכן מוגבל לסכום זה; כי שוויו האמיתי של אחד מנכסי המקרקעין שהמשיבה מבקשת לחלט גבוה בהרבה ממה שהוערך על ידי המשיבה; וכן כי ההחלטות מושא העתירה אשר דחו את טענותיו אלו מנוגדות אף הן לפסק הדין בע"פ 1872/16. 3. דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי לבקש תגובה. כידוע בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות שיפוטיות אחרות, ובפרט לא של בית משפט זה בכובעיו האחרים. זאת, להוציא מקרים חריגים ויוצאי דופן בהם נפל בהליך פגם היורד לשורש העניין, כמו למשל חוסר סמכות או שרירות בתחום שהוא "מינהלי טהור" (ראו בג"ץ 3069/21 שקד נ' בית המשפט העליון, פסקה 4 (5.5.2021) (להלן: עניין שקד); בג"ץ 1639/22 פלוני נ' בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פסקה 4 (13.03.2022)). העותר העלה טענות ערעוריות מובהקות אך לא פירט מהו אותו פגם היורד לשורש ההליך שעליו הוא משיג. בין היתר, נטען אמנם כי ההחלטות "ניתנו תוך התעלמות מוחלטת מטענות העותר, שלא זכו לכל התייחסות"; וכי בית המשפט המחוזי שם עצמו כערכאת ערעור על פסק הדין בע"פ 1872/16 הנ"ל, תוך שהעותר תוהה "מאיפה קיבל בית המשפט המחוזי את הזכות לכך". מעבר לכך שטענות אלה נטענו באופן כללי וסתמי שאין בו כדי להעיד על פגם כאמור, מעיון בהחלטות אלו עולה כי לא כך הדבר, וממילא אין בידי לקבלן. 4. בנוסף לכך, העותר גם נמנע מלצרף לעתירתו את היורשים (המבקשים בהליך בבית המשפט המחוזי והמשיבים 2-1 בבש"פ 499/23 הנ"ל), הגם שמדובר במשיבים רלבנטיים אשר היו עשויים להיפגע ככל שהעתירה הייתה מתקבלת. דין העתירה להידחות על הסף גם מן הטעם הזה (ראו עניין שקד, פסקה 6 והאסמכתאות שם). 5. סוף דבר, העתירה נדחית. העותר ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪. ניתן היום, ‏כ"ט בניסן התשפ"ג (‏20.4.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23027290_E01.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il