ארומה אספרסו בר בע"מ נ. חלדון נג'ם

פסק-דין בתיק ע"א 2729/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2729/14 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערערת: ארומה אספרסו בר בע"מ נ ג ד המשיב: חלדון נג'ם ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 26.02.2014 בת"צ 13841-06-13 שניתן על ידי כבוד השופטת תמר בזק-רפפורט תאריך הישיבה: ז' באדר ב' התשע"ו (17.3.2016) בשם המערערת: עו"ד אריה נח; עו"ד עידו נח; עו"ד רינה פיקל בשם המשיב: עו"ד ניזאר טנוס פסק-דין השופטת א' חיות: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ת' בזק-רפפורט) בת"צ 13841-06-13 בו נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המשיב נגד המערערת (להלן: ארומה), תוך חיוב המשיב בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד לארומה בסך 25,000 ש"ח. הערעור נסוב על מיעוט ההוצאות שנפסקו לארומה, לגישתה. 1. בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המשיב נגד ארומה נטען כי סניפי ארומה באילת, אשר בה יש פטור ממע"מ, אינם מנכים את מלוא מחיר המע"מ ממחיר המוצרים שאותם הם מוכרים. זאת ביקש המשיב ללמוד מהשוואה בין מחיר המוצרים הנמכרים בסניפי ארומה באילת ומחיריהם של מוצרים אלו בסניפי ארומה במקומות אחרים בארץ. ארומה מצידה טענה בתשובה כי כל אחד משלושת סניפי ארומה באילת הוא תאגיד עצמאי אשר קיבל ממנה זיכיון לעשות שימוש במותג ארומה ועל כן, כך נטען, ההליך לא הוגש כנגד בעלי הדין המתאימים. מכל מקום, כך הוסיפה ארומה וטענה, בעלי הזיכיון מקבלים הנחיות שונות מהרשת אך הם רשאים לקבוע את מחירי המוצרים בעצמם ובלבד שלא יעלו על מחיר מקסימום שאותו קובעת הרשת. עוד טענה ארומה כי אין כל בסיס חוקי לדרישה כי מחיר המוצרים בסניפי הרשת יהיה אחיד או כי ינוכה מהם מחיר המע"מ באילת. לאחר הגשת תשובת ארומה לבקשת האישור, ולאחר שהמשיב שמע את הערות בית המשפט בנוגע לקשיים המתעוררים בבקשת האישור, הוא ביקש להסתלק מן הבקשה, בלא שיעשה צו להוצאות. ארומה הסכימה לבקשת ההסתלקות אך עמדה על פסיקת הוצאות ריאליות בסך של 258,000 ש"ח. 2. בית המשפט קמא קיבל את בקשת ההסתלקות והשית על המשיב הוצאות בסך 25,000 ש"ח. בהחלטתו עמד בית המשפט על כך שבקשת האישור מעוררת קושי הן מן הטעם שהופנתה כלפי בעל-דין בלתי מתאים והן מכיוון שהעובדה שאזור אילת פטור ממע"מ אינה מובילה למסקנה המשפטית אותה מבקש המשיב לגזור. בית המשפט קמא ציין כי בקשת האישור הוגשה ללא תשתית עובדתית מספקת וללא תשתית משפטית של ממש וכי ייתכן שהיה מקום לפנות לארומה קודם להגשת הבקשה ולחסוך בכך ניהול של הליך משפטי מיותר והגשת התשובה מפורטת מטעם ארומה. בית המשפט הוסיף וציין כי התשובה מטעם ארומה לבקשת האישור הצריכה משאבים רבים ונתמכה בנתונים מקיפים. עם זאת, כך צוין, הסתלקותו של המשיב באה בשלב מוקדם ולאחר שהתקיימה ישיבת קדם משפט אחת בלבד, מבלי שנערכו חקירות של המצהירים או הוגשו סיכומים. בשקלו את מכלול השיקולים הצריכים לעיין, כאמור, ועל מנת שלא ליצור הרתעה מפני הסתלקות מבקשות אישור לא מבוססות, כדבריו, חייב בית המשפט קמא את המבקש בהוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח. 3. ארומה הגישה ערעור על פסק דינו זה של בית המשפט קמא ולטענתה מדובר בבקשת אישור שהוגשה על ידי המשיב בחוסר תום לב, ללא כל ביסוס עובדתי או משפטי הולם, בהסתמך על כתבה בעיתון ואף צורף אליה תצהיר כוזב. המשיב אף לא פנה אל ארומה לפני הגשת בקשת האישור על מנת לוודא עמה כי היא הגורם המתאים להליך האמור וכן על מנת לברר מראש שמא יש מענה הולם לטענותיו. ארומה מוסיפה וטוענת כי בתגובותיו לבקשות ארומה לעניין ההוצאות, נקט המשיב בלשון משתלחת ומכפישה וניסה "לסחור" בהוצאות במובן זה שהגיש נגדה תביעת סרק נוספת ואז פנה אליה בהצעה למחוק גם אותה כנגד ויתור על הוצאות בשני ההליכים. לטענת ארומה הבקשה שהגיש המשיב הייתה בקשת סרק אך נוכח האופן שבו התנהל נאלצה להוציא מאות אלפי שקלים כדי להתגונן מפניה ולגישתה סכום ההוצאות שנפסק מותיר אותה בחסרון כיס וזאת ללא הצדקה. ארומה מודעת לכך שהתערבותה של ערכאת הערעור בפסיקת הוצאות היא מצומצמת אך בנסיבות העניין היא סבורה כי יש ליתן ביטוי עקרוני לרמת ההוצאות אשר מן הראוי לפסוק לחובתם של מי שמגישים בקשות אישור חסרות שחר ובלתי מבוססות מתוך מניע סחטני ועושים בכך שימוש לרעה בכלי התובענה הייצוגית. 4. המשיב טוען מצידו כי אין מקום להתערב בהוצאות שנפסקו לחובתו בבית המשפט קמא בהינתן ההלכה המושרשת לפיה רק במקרים נדירים תתערב ערכאת הערעור בהוצאות שפסקה הערכאה הדיונית. עוד טוען המשיב כי ההוצאות שנפסקו לחובתו גבוהות בהרבה מההוצאות הנפסקות במקרים שבהם בקשת האישור נדחית לאחר שנדונה לגופה מה שאין כן במקרה דנן. לפיכך, כך טוען המשיב, אין מקום להוסיף על ההוצאות שכבר נפסקו לחובתו. לגישתו אין זה סביר כי במקרה שבו בקשת האישור נדחתה מבלי שנדונה לגופה משום שקיבל את המלצת בית המשפט לאחר קדם משפט אחד שהתקיים בהליך, יפסקו הוצאות גבוהות מאלו שנפסקו במקרים בהם בקשת האישור נדחתה לאחר שנדונה לגופה. עוד טוען המשיב כי פסיקת הוצאות בשיעור גבוה במקרה דנן עומדת בניגוד לתכליתו של חוק תובענות ייצוגיות לעודד הגשת תובענות כאלה ויהא בכך משום מסר מרתיע לתובעים ייצוגיים פוטנציאלים. כמו כן, טוען המשיב כי אם סברה ארומה שבקשת האישור משוללת כל יסוד מן הטעם שהיא מופנית כלפי הנתבע הלא נכון, היה עליה להודיע על כך לו ולבית המשפט קמא ולהביא לסיומו המהיר והיעיל של ההליך נגדה. חלף זאת, בחרה ארומה להגיש תשובה בהיקף ניכר שלא לצורך ואף צירפה אליה חוות דעת שלא נדרשה בנסיבות העניין. על כן, כך נטען, אין לארומה להלין אלא על עצמה אם ההוצאות שנפסקו לטובתה אינן מכסות את מלוא הוצאותיה בהליך. עוד טוען המשיב כי מיד לאחר שנוכח לדעת כי סיכויי בקשת האישור נמוכים, הוא נהג באחריות וביקש להסתלק מהבקשה לפני שנדונה לגופה וגם מטעם זה אין מקום לפסוק לו הוצאות גבוהות מאלו שכבר נפסקו. המשיב מוסיף וטוען כי בשים לב לכך שבקשת האישור במקרה דנן לא נדונה לגופה לא ניתן לקבוע כי מדובר בבקשת סרק, ועוד הוא טוען בהקשר זה כי מדובר בבקשה חשובה ומבוססת אשר ההחלטה לחזור ממנה התקבלה רק בשל הקושי להוכיח חלק מן העובדות שנטענו בה. לבסוף טוען המשיב כי הוא נעדר אמצעים לשלם את סכום ההוצאות שכבר נפסק וחיובו בהוצאות נוספות יפגע קשות בו ובמשפחתו והוא מוסיף ומאשים את בא כוח ארומה באמירות גזעניות כלפי בא כוחו וטוען כי הערעור הוגש מתוך נקמנות. 5. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה, לא בלי התלבטות, כי דין הערעור להידחות. אכן, הלכה היא כי על בית המשפט לנהוג במתינות בבואו להטיל הוצאות בגין דחיית בקשות לאישור תובענה ייצוגית (ראו: ע"א 7928/12 אי. אר. אמ. טכנולוגיות בע"מ נ' פרטנר תקשורת בע"מ, בפסקה 32 (22.1.2015)). ואולם, כלל זה אינו חל לגבי מקרים בהם מוגשת בקשת סרק בחוסר תום לב. במקרים כאלה חשוב להרתיע בדרך של פסיקת הוצאות ריאליות מפני ניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית (שם; עוד ראו: ע"א 5378/11 פרנק נ' אולסייל (‏22.9.2014)). במקרה דנן הגיש המשיב בקשת אישור בלתי מבוססת אך לא שוכנענו כי פעל בחוסר תום לב. בהחלט יתכן כי בנסיבות העניין היה מקום להטלת הוצאות בשיעור גבוה מזה שנפסק, אך הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהוצאות שפסקה הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים ונדירים (ראו: ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מנ' שותפות בנין 17 מתחם 5, בפסקה 38 (23.7.2006)). לא שוכנענו כי המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים התערבות בסכום ההוצאות שהטיל בית המשפט קמא. אשר על כן, דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות בערעור. ניתן היום, ‏י"ד באדר ב התשע"ו (‏24.3.2016). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14027290_V16.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il