פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2727/20

פלוני נ. מחלקת לשירותים חברתיים

עתירה נגד החלטת ועדת אבחון בנוגע למקום שהותה של חסויה במעון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 22/07/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2727/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רווחה וסעד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת ועדת אבחון בנוגע למקום שהותה של חסויה במעון.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2727/20

פלוני נ. מחלקת לשירותים חברתיים

עתירה נגד החלטת ועדת אבחון בנוגע למקום שהותה של חסויה במעון.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרת, אמה של חסויה, הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת ועדת אבחון שקבעה כי בתה תשהה במעון סגור ברחובות, בעוד האם ביקשה שתשהה במעון יום פתוח באשדוד. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף משני טעמים עיקריים: ראשית, העותרת לא צירפה את משרד הרווחה כצד להליך, למרות היותו גורם חיוני. שנית, העתירה הוגשה בשיהוי רב של כשנה. בית המשפט ציין כי החלטת ועדת הערר בעניין הייתה בעייתית בניסוחה, שכן עליה לבחון את סבירות החלטת ועדת האבחון ולא רק את תקינות ההליך. עם זאת, בית המשפט הבהיר כי דחיית העתירה אינה מונעת מהעותרת לפנות בבקשה לדיון מחודש בפני הגורמים המוסמכים לפי חוק הסעד.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ד' מינץ, י' אלרון
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית

נתבעים

  • מחלקת לשירותים חברתיים
  • עמותת אקים לאפוטרופסות
  • עו"ד מאיה חונגר אפוטרופוס לדין

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת מסתייגת מהחלטת ועדת האבחון ומבקשת שהחסויה תשהה במעון יום פתוח באשדוד ולא במעון סגור ברחובות.
טיעוני ההגנה
  • אי-צירוף משרד הרווחה כצד נחוץ להליך.
  • שיהוי ניכר בהגשת העתירה (כשנה).
מחלוקות עובדתיות
  • מקום המעון המתאים לחסויה.

הדגשים פרוצדורליים

  • אי-צירוף משרד הרווחה כצד להליך
  • שיהוי בהגשת העתירה

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969

תגיות נושא

  • רווחה
  • אפוטרופסות
  • סעד
  • עתירה מנהלית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה והתקבלה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2727/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' אלרון העותרת: פלונית נ ג ד המשיבות: 1. מחלקת לשירותים חברתיים 2. עמותת אקים לאפוטרופסות 3. עו"ד מאיה חונגר אפוטרופוס לדין עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: א' באב התש"ף (22.07.2020) בשם העותרת: עו"ד אשר אשור בשם המשיבה 1: עו"ד רוני עמיר בשם המשיבה 2: פטורה מהתייצבות בשם המשיבה 3: בעצמה פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפנינו עתירה שהוגשה על ידי עותרת – אמה של חסויה – המסתייגת ממצב שבו החסויה שוהה במעון סגור בעיר רחובות, ולא במעון יום פתוח בעיר אשדוד. מבחינה דיונית מופנית העתירה, ביסודה, נגד החלטת ועדת אבחון, שהוקמה מכוח סעיף 5 לחוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969 ("חוק הסעד"). ברקע מצויים הליכים שונים – החלטת ועדת האבחון בעניינה של החסויה, החלטת ועדת הערר בערר שהגישה העותרת, והחלטת בית המשפט המחוזי בערעור שהגישה העותרת על החלטת ועדת הערר. 2. שמענו בדיון שנערך בפנינו את משיבה 1 – המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית אשדוד – ואת האפוטרופסטית לדין. יתכן כי גם לגופו של עניין אין מקום להיעתר לעתירה, אך צודק בא כוח משיבה 1 בטענתו כי בכל מקרה דין העתירה להידחות ולו מן הטעם שמשרד הרווחה לא צורף להליך. לא למותר לציין גם כי העותרת השתהתה בהגשת עתירתה לבית משפט זה במשך כשנה. 3. לצד האמור נציין כי עולה קושי מהחלטת ועדת הערר, שנומקה כך: "אין זה מתפקידנו לשים שיקול דעתנו במקום שיקול דעתה של ועדת האבחון, אלא רק לבחון אם כל העובדות והטענות הובאו בפניה ונשקלו על ידה. התרשמותנו שכך היה". נראה שהיה מקום לנסח את הדברים בצורה שונה. הווי אומר, הביקורת השיפוטית על החלטת הגורם המינהלי דורשת לתת את הדעת גם לדרך האיזון ולתוצאה, ולבחון האם הן מצויות במתחם הסבירות ולא מחוצה לו. יתכן שלכך התכוונה ועדת הערר, אך בכל מקרה ראוי כי הדבר יצוין. 4. שאלה נוספת שהתעוררה היא האם יש ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי על החלטת ועדת הערר. מבחינת המדיניות הרצויה, ודאי שראוי לקבוע הליך ערעורי על החלטות הוועדה. רצוי שטענות ערעוריות על החלטות מעין אלה יידונו תחילה על ידי בית המשפט המחוזי או בית המשפט לעניינים מינהליים, ורק לאחר מכן על ידי בית משפט זה. כך או כך, ועל רקע כל האמור בפסקה 2 דלעיל, אין זה המקרה לדון בעניין מבחינת הדין הפוזיטיבי. 5. עולה כי העתירה מעלה סוגיות שונות, אך המסגרת אינה מאפשרת הכרעה בהן מהטעמים שפורטו לעיל, ויודגשו בהקשר זה אי-צירופו של משרד הרווחה, שהוא צד נחוץ להליך, והשיהוי בהגשת העתירה. מן הפן האחר, אין בפסק דין זה כדי למנוע פניה נוספת של העותרת לגורם המתאים, גם לנוכח הזמן שחלף (ראו למשל, ובלי לקבוע מסמרות, סעיף 15 לחוק הסעד, שכותרתו "דיון מחודש"). אין בכך משום הבעת עמדה לגבי בקשה לדיון מחודש, או כל עמדה ביחס לדיון כזה, אם ייערך. 6. סוף דבר, העתירה נדחית מהנימוקים שפורטו. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' באב התש"ף (‏22.7.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20027270_Z06.docx מא; מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il