פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2725/00
טרם נותח

מדינת ישראל נ. רן אברג'ל

תאריך פרסום 28/02/2002 (לפני 8832 ימים)
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2725/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2725/00
טרם נותח

מדינת ישראל נ. רן אברג'ל

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2725/00 ע"פ 2771/00 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' א' לוי המערערת בע"פ 2725/00: מדינת ישראל המערער בע"פ 2771/00: רן אברג'יל נגד המשיב בע"פ 2725/00: רן אברג'ל המשיבה בע"פ 2771/00: מדינת ישראל ערעור על גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 28.2.00 בת"פ 154/99 על ידי כבוד השופטת ר' אור תאריך הישיבה: ט"ז אדר תשס"ב (28.2.2002) בשם המערערת בע"פ 2725 והמשיבה בע”פ 2771/00: עו"ד יהושע למברגר בשם המערער בע"פ 2771/00 והמשיב בע"פ 2725/00: עו"ד יהונתן גינת בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין המשנה לנשיא ש' לוין: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים הטיל על המערער בע"פ 2771/00 (להלן - המערער) 12 שנות מאסר בגין הרשעתו בסדרה ארוכה של עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, פציעה והתפרצות בנסיבות מחמירות, היזק בזדון והפרת הוראה חוקית. לפנינו ערעורו של המערער בע"פ 2771/00 על חומרת העונש וערעורה של המדינה בע"פ 2725/00 על קולתו. 2. אין ממש בערעורו של המערער. המעשים שבהם הוא הורשע חמורים ויוצאי דופן הם בחומרתם ובנסיבותיהם. די אם נפרט את עובדותיו של האישום מס' 14, שבו הגיע המערער לבית הורי אשתו - המתלוננת - שבו שהו המתלוננת ואמה, הפיל את אשתו על הרצפה ובעודה שוכבת על גבה חתך את פניה שוב ושוב בסכין שבידו, ולאחר מכן חתך את ידה בסכין וכן דקר את האם בחזה ובבטן; ואין זה המעשה החמור היחיד שבו הורשע המערער. לעומת זאת, ערעורה של המדינה אינו חסר ממש ובנסיבות רגילות היה מקום להחמיר עם המערער במידה משמעותית מעבר לעונש שהוטל עליו בערכאה הראשונה; אם החלטתנו בסופו של דבר שלא להתערב בעונש, הרי זה מחמת צירופם של השיקולים הבאים: ראשית, אין דרכה של ערכאת הערעור להחמיר בעונשו של הנאשם כפי שהיה לערכאה הראשונה לעשות; שנית, לאחר האירועים נשוא כתב האישום התגרשו בני הזוג; שלישית, לטענת הסניגור המלומד - שבעלי הדין היו מוכנים להניח שהיא נכונה - חלה התפתחות בהתייחסותו של המערער לעבירות של אלימות, ובעטייה החליטו הרשויות להעביר אותו לבית-סוהר אחר, כדי ששם יעבור את הטיפול שהוא מסכים לקבל. לאור שיקולים אלה - ובהיסוס רב - אנו דוחים את שני הערעורים. ניתן היום, ט"ז אדר תשס"ב (28.2.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 00027250.B04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il