שומרה חברה לביטוח בע"מ נ. פלוני

1 11 בבית המשפט העליון רע"א 271/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המבקשת: שומרה חברה לביטוח בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.1.2020 ברע"א 76356-12-19, שניתנה על ידי כב' השופט צ' ויצמן בשם המבקשת: עו"ד זיו מנדלוביץ בשם המשיב 1: עו"ד אביבה ישעיה בשם המשיבה 2: עו"ד הילה עמר פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט צ' ויצמן) ברע"א 76356-12-19 מיום 5.1.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (כב' השופט ד' גוטליב) בת"א 45287-07-18 מיום 1.12.2019. בית משפט השלום דחה את בקשת המבקשת להציג בפני המומחה מטעם בית המשפט את דו"ח הוועדה של המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) המתייחס למצבו הרפואי של המשיב 1 (להלן: המשיב) בעקבות תאונת דרכים בה נפגע. רקע 2. המשיב היה מעורב בשתי תאונות דרכים. התאונה הראשונה אירעה ביום 19.7.2015 (להלן: התאונה הראשונה) והתאונה השנייה אירעה ביום 13.7.2016 (להלן: התאונה השנייה). 3. בעקבות פגיעתו בתאונה הראשונה, הגיש המשיב למל"ל תביעה לתשלום דמי פגיעה וקביעת דרגת נכות בגין תאונת עבודה. הוועדה הרפואית מטעם המל"ל קבעה כי למשיב לא נותרה נכות צמיתה בעקבות התאונה הראשונה. 4. בהמשך, הגיש המשיב תביעה לבית משפט השלום ברמלה נגד שומרה חברה לביטוח בע"מ, היא המבקשת, לתשלום פיצויים מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפלת"ד או החוק) בגין נזקי התאונה הראשונה, ונגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ (היא המשיבה 2), בגין נזקי התאונה השנייה. בד בבד עם תביעתו, הגיש המשיב בקשה למינוי מומחים מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי והנוירולוגי. 5. המבקשת השיבה לבקשת המשיב למינוי מומחים, וטענה כי ככל שימונו מומחים מטעם בית המשפט כמבוקש יש להתיר לה לשלוח להם את קביעות המל"ל ביחס לתאונה הראשונה. המשיב התנגד לבקשת המבקשת וטען כי על-פי ההלכה הפסוקה אין להמציא את מסמכי המל"ל למומחה מטעם בית המשפט. 6. ביום 23.6.2019 הורה בית משפט השלום על מינוי מומחה בתחום האורתופדי ביחס לתאונה השנייה בלבד, בקבעו כי התאונה הראשונה הוכרה כתאונת עבודה ועניינה נבחן על-ידי המל"ל. עוד נקבע כי המומחה בתחום האורתופדי יחווה דעתו בדבר הצורך למנות מומחה בתחום הנוירולוגי. בהמשך לכך, בהחלטה מיום 1.12.2019 קבע בית משפט השלום כי אין להציג בפני המומחה מטעם בית המשפט את דו"ח הוועדה של המל"ל ובכלל זה את התיעוד לעניין דרגת הנכות או מסמכים שנערכו בידי רופאי המל"ל ביחס לתאונה הראשונה. 7. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על החלטתו זו של בית משפט השלום, וטענה כי קיימת בסוגיה הנדונה פסיקה סותרת של הערכאות הדיוניות. המבקשת טענה כי אם המומחה לא ייחשף לקביעות המל"ל ביחס לנזקי התאונה הראשונה, הוא עלול לקבוע כי חלק מנכותו של המשיב נובע מהתאונה הראשונה. במצב דברים זה, כך נטען, קביעות המל"ל המהוות קביעה על פי דין לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, יתערערו וזאת מבלי שהמשיב הגיש בקשה להבאת ראיות לסתור. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי כי ההלכה הפסוקה בעניין זה היא עקבית וקובעת באופן ברור שאין להעביר לעיונו של מומחה מטעם בית המשפט את קביעות הועדה הרפואית של המל"ל, וזאת גם אם עניינן בתאונה אחרת או קודמת לתאונה אותה בוחן המומחה. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי נסבה בקשת רשות הערעור שבפניי. הבקשה דנן 8. לטענת המבקשת, בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, הפסיקה בסוגיה הנדונה אינה אחידה, ומשכך ישנה הצדקה למתן רשות ערעור והכרעה בין הגישות השונות. המבקשת אף מפנה בבקשתה להחלטות הנוקטות בגישות שיפוטיות שונות ביחס לסוגיה שבנדון. עוד נטען כי יש לאמץ את הגישה לפיה יש להתיר הצגת קביעת נכות רפואית על-ידי המל"ל המחייבת לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, בהיותה קביעה סופית ואובייקטיבית המחייבת את בית המשפט, ואשר רלוונטית עד מאוד לחוות דעתו של המומחה. 9. המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי אין הצדקה ליתן רשות ערעור "בגלגול שלישי" במקרה הנדון. כן נטען כי לא נפלה כל שגיאה בהחלטות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, וכי הן מתיישבות עם הוראות החוק ועם הפסיקה הרלוונטית. לצד זאת, נטען כי ככל שבית משפט זה סבור כי יש מקום להכריע בסוגיה באופן עקרוני, המשיב מותיר זאת לשיקול דעתו של בית המשפט. 10. המשיבה 2 הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט את ההכרעה בבקשת רשות הערעור. דיון והכרעה 11. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן אך במקרים בהם מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים הישירים להליך (ראו: תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א); וכן ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). במקרה הנדון, וכפי שיבואר להלן, אני סבורה כי על אף הפסיקה העקבית והברורה לפיה אין להציג בפני מומחה מטעם בית המשפט את קביעותיו של המל"ל לעניין דרגת נכותו של הנפגע באופן כללי, קיים חוסר בהירות באשר לאפשרות להעביר למומחה את קביעות המל"ל המהוות קביעה על פי דין במסגרת סעיף 6ב לחוק הפלת"ד. לפיכך, לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובות לה, מצאתי כי הבקשה דנן מעוררת שאלה שראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור משפטי נוסף במסגרת ערעור ב"גלגול שלישי". משכך, אציע לחבריי לקבל את בקשת רשות הערעור ולדון בה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על-פיה, כאמור בתקנה 410 לתקסד"א. אקדים ואומר כי אני סבורה שדין הערעור להתקבל – והכל כפי שיוסבר להלן. איסור הצגת חוות דעת רפואית למומחה שמונה מטעם בית המשפט 12. ההסדר הדיוני שנקבע בסעיף 6א לחוק הפלת"ד, לפיו בית המשפט ימנה מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בעניין נכותו הרפואית של נפגע, נועד לייעל את ההליך המשפטי ולייתר את השלב בו כל צד מגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית מטעמו התומכת בטענותיו (ראו: דברי הסבר להצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 5), התשמ"ד-1984, ה"ח הממשלה 192 (להלן: דברי ההסבר)). משכך, ועל-מנת למנוע מהצדדים את התמריץ לפנות אל מומחה רפואי מטעמם, נאסר בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים) על הצגת חוות דעת רפואיות למומחה שמונה מטעם בית המשפט. העיגון לאיסור זה מצוי בסעיף 6א(ב)(1) לחוק הפלת"ד הקובע כי צדדים לתובענה לפי חוק זה לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לעניין הנדון, אלא ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו. על יסוד זה, תקנות 8(א) ו-9(ב) לתקנות המומחים קובעות במפורש כי הצדדים מנועים מלהגיש למומחה חוות דעת רפואית, והמומחה מנוע מלדרוש מבעלי הדין חוות דעת רפואית, כלהלן: 8. (א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית. ... 9. (ב) המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית (ההדגשות הוספו, י.ו.). 13. מלבד השאיפה להגביר את יעילות ההליך, כמפורט לעיל, נזכרה בפסיקה תכלית נוספת העומדת בבסיס האיסור על העברת חוות דעת רפואיות למומחה מטעם בית המשפט, והיא הבטחת שיקול דעתו העצמאי והאובייקטיבי של המומחה. בתוך כך, צוין כי איסור זה נועד לאפשר למומחה לעיין במסמכים ראשוניים, הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופאים אחרים, וזאת על מנת שיוכל לגבש את מסקנותיו וחוות דעתו באופן עצמאי (ראו: רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' סלאח, פ"ד נה(3) 97, 100-99 (2001) (להלן: עניין לה נסיונל); אליעזר ריבלין תאונת הדרכים: תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 658 (2012)). במאמר מוסגר אעיר כי יש קושי מסוים בעמדה זו, וזאת לנוכח ההסדר הקיים ביתר תביעות הנזיקין (שאינן מתנהלות לפי חוק הפלת"ד) במסגרתו רשאי המומחה מטעם בית המשפט לעיין בחוות הדעת הרפואיות מטעם הצדדים, ואין בכך כדי לפגום בשיקול דעתו העצמאי או בניטרליות ובאובייקטיביות שלו. 14. מכל מקום, כאמור, על-פי תקנות המומחים, על הצדדים להמציא למומחה מטעם בית המשפט את כל המסמכים המתעדים את הטיפול הרפואי שניתן לתובע והבדיקות שנבדק ביחס לעניין שבמחלוקת, אך עליהם להימנע מהעברת חוות דעת רפואיות למומחה. הצגת חוות דעת של מומחה אחר שמונה מטעם בית המשפט 15. ברבות השנים נדונה בפסיקה השאלה האם ניתן להעביר למומחה שמונה מטעם בית המשפט לפי חוק הפלת"ד חוות דעת רפואיות שנערכו על-ידי מומחה אחר שמונה מטעם בית המשפט. מענה לשאלה זו ניתן לראשונה בפסק הדין ברע"א 333/89 שלוח חברה לבטוח בע"מ נ' ידידים, פ"ד מג(4) 375 (1989) (להלן: עניין ידידים), בו נקבע כי חרף לשון התקנות לפיה אין להציג למומחה חוות דעת רפואית, האיסור אינו חל על חוות דעת רפואיות שנערכו על-ידי מומחה אחר שמונה מטעם בית המשפט. בית משפט זה קבע כי כפי שהאיסור להגיש חוות דעת הכלול בתקנה 9(ב) לתקנות המומחים מתייחס אך לחוות דעת מטעם בעלי הדין ("ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית"), כך גם האיסור הכלול בתקנה 8(א) לתקנות מתייחס אך לחוות דעת מטעמם של בעלי הדין ולא לחוות דעת מטעם מומחה שמונה על-ידי בית המשפט (ראו: עניין ידידים, בעמוד 377). 16. עוד הובהר כי פרשנות לפיה האיסור שבהצגת חוות דעת רפואיות אינו חל על חוות דעת מטעם מומחה אחר שמונה על ידי בית המשפט מתיישבת אף אם תכלית התקנות. כך, צוין כי ההסדר הכלול בתקנות המומחים נועד למנוע מצב בו הצדדים מגישים חוות דעת מטעמם "העלולות להיות מושפעות על-ידי שיקולים שלא תמיד הם לעניין", וזאת על-מנת שבפני המומחה מטעם בית המשפט יעמדו אך נתונים אובייקטיביים ו"חומר רפואי שניתן לסמוך עליו" (שם, שם). ואולם, כך נקבע, לעומת חוות דעת פרטיות, שאינן תמיד אובייקטיביות, חוות דעת מטעם מומחה שמונה על-ידי בית המשפט היא מסמך אובייקטיבי וניטרלי, ולכן המומחה שמונה רשאי להסתמך עליה מבלי ששיקול דעתו ייפגע (ריבלין, בעמוד 672). כמו כן, נקבע כי החרגת חוות דעת מטעם מומחה אחר שמונה על-ידי בית המשפט מהאיסור הקבוע בתקנות המומחים אינה צפויה לפגוע ביעילות ההליך, שכן לא מדובר בחוות דעת מטעם מי מהצדדים אשר הצגתה עשויה לעודד ולתמרץ בעלי דין לפנות לקבלת חוות דעת פרטיות (ראו: עניין לה נסיונל, בעמוד 100). 17. לנוכח כל האמור, נקבע בפסיקה כי ניתן להציג בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט חוות דעת של מומחים אחרים שמונו על-ידי בית המשפט – באותו הליך או בהליך אחר, באותו תחום רפואי או בתחום רפואי אחר (עניין ידידים; עניין לה נסיונל; ריבלין, בעמוד 675). הצגת דו"חות המל"ל למומחה מטעם בית המשפט 18. סוגיה נוספת שנדונה בפסיקה בעקבות האיסור הקבוע בתקנות המומחים להציג למומחה מטעם בית המשפט חוות דעת רפואית, עסקה באפשרות להציג למומחה דו"חות שערך המל"ל בהן מפורטות הקביעות לעניין דרגת נכותו הרפואית של ניזוק. הפסיקה שעסקה בסוגיה זו קבעה כי דו"חות המל"ל באים בגדר "חוות דעת רפואית" האסורה להצגה בפני המומחה מטעם בית המשפט כאמור בתקנות 8(א) ו-9(ב) לתקנות המומחים, ולפיכך, בעלי דין מנועים מלהגיש למומחה שמונה מטעם בית המשפט דו"חות רפואיים של המל"ל ומסמכים המסכמים את קביעות הוועדות הרפואיות של המל"ל בדבר דרגת נכותו של הנפגע, וזאת – הן ביחס למצבו של הנפגע לפני התאונה הנדונה והן לאחריה. בתוך כך, נקבע כי אף שהוועדות הרפואיות של המל"ל הן גורם אובייקטיבי שאינו פועל מטעם מי מהצדדים, הרי שהעברת קביעותיהן לידי המומחה שמונה מטעם בית המשפט עלולה לצמצם את שיקול דעתו ולפגוע בעצמאות חוות הדעת (ראו: רע"א 4638/00 שני נ' יעקב (7.8.2000); ע"א 1426/03 בלאל נ' אברג'יל, פסקה 2 (27.2.2003); רע"א 3826/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חאמד (9.7.2003); רע"א 1136/16 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (14.3.2016); ריבלין, בעמוד 671). ככל הנראה, הסיבה להבחנה בין האפשרות להציג בפני מומחה מטעם בית המשפט חוות דעת שערך מומחה אחר שמונה על-ידי בית המשפט לבין האפשרות להציג בפניו את קביעות המל"ל, נובעת מהעובדה שהמומחה עובר את "מסננת" בית המשפט בעת המינוי עצמו. מרגע שמונה, לאחר שבית המשפט אישר זאת, נהנה המומחה ממעמד ייחודי, בגדרו הוא נחשב כ"ידו הארוכה של בית המשפט" ובתוך כך, נהנה מאמון רב הנובע מחזקת התקינות והמקצועיות המיוחסת לו (ראו: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676 (2002); רע"א 408/14 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 6 (9.2.2014) רע"א 1548/06 אטיאס נ' בלכנר, פסקה 2 (20.4.2006); רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, פסקה 12 (3.5.2018); ריבלין, בעמוד 684). לעומת זאת, ועדות המל"ל הן גוף חיצוני שלא מונה על-ידי בית המשפט, ולפיכך אינו משמש כ"ידו הארוכה", וממילא אינו נהנה מהאמון המיוחד והמובנה שניתן למומחה מטעם בית המשפט. לנוכח האמור, הקביעות הרפואיות של ועדות המל"ל קרובות יותר במהותן לחוות דעת חיצוניות להליך השיפוטי, ומשכך נקבע כי אין להציגן למומחה מטעם בית המשפט. 19. חרף האמור, אני סבורה כי אין להחיל את האיסור על הצגת מסמכי המל"ל למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק הפלת"ד על קביעות המל"ל המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק, וזאת בדומה להחרגת האפשרות להציג חוות דעת של מומחה אחר מטעם בית המשפט כמפורט לעיל. בטענה זו אדון להלן. הצגת קביעת דרגת הנכות לנפגע על-ידי המל"ל המחייבת לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד למומחה שמונה מטעם בית המשפט 20. כידוע, סעיף 6ב לחוק הפלת"ד קובע כלהלן: נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. סעיף זה נועד אף הוא לייעל את הדיון בהליך לפי חוק הפלת"ד, ולפיו קביעה של דרגת נכות רפואית יציבה אשר נקבעה על-פי דין אחר (ובכלל זה – נכות שנקבעה על-ידי המל"ל) טרם שמיעת הראיות בתביעה על-פי חוק הפלת"ד, תהיה קביעה מחייבת גם בתביעה כאמור (ראו: דברי ההסבר; ריבלין, בעמוד 729 וההפניות שם). 21. לנוכח האמור, סעיף 6ב לחוק הפלת"ד יוצר מצב בגדרו קביעת הנכות הרפואית על-ידי המל"ל הופכת לקביעה המחייבת את בית המשפט עצמו אם לא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור (בקשה שתתקבל רק בנסיבות חריגות ביותר, ראו: רע"א 796/19 פלוני נ' "הפול" – המאגר הישראלי לביטוחי רכב, פסקה 5 (28.2.2019); רע"א 5229/19 פלוני נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (17.11.2019); ריבלין, בעמודים 776-774), או אם בקשה שכזו נדחתה. נראה כי במצב דברים שכזה, בו קביעות המל"ל בדבר הנכות הרפואית של הנפגע מחייבות את בית המשפט ואת הצדדים להליך, הרי שמעמדן על-פי החוק בוודאי אינו נופל ממעמדה של חוות דעת רפואית של מומחה מטעם בית המשפט, ואף שמא מעמדן גבוה יותר. אבהיר דבריי. 22. משעה שלא הוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעות המל"ל בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפלת"ד, או משעה שבקשה כאמור נדחתה, אין לבית המשפט הדן בתובענה כל שיקול דעת ביחס לקביעות המל"ל המחייבות בתובענה הנדונה בפניו. לעומת זאת, חוות דעת מטעם מומחה שמונה על-ידי בית המשפט אינה מחייבת את בית המשפט, והוא רשאי לקבלה או לפסלה, וכן רשאי הוא לייחס לה משקל חלקי, או לקבל אך חלקים מתוכה (ראו: רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 11-10 (17.12.2017) והפסיקה המאוזכרת שם). מהאמור עולה, אם כן, כי מעמדן של קביעות המל"ל המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק (ואשר לא נסתרו כדין) אף גבוה ממעמדה של חוות דעת שנערכה על-ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט מאחר שהמחוקק עצמו העניק להן מעמד מחייב. מהטעם הזה, ובניגוד להלכה הכללית בדבר דו"חות מטעם המל"ל אותם אסור להציג למומחה שמונה מטעם בית המשפט, במקרה שבו מדובר בקביעות המחייבות לפי סעיף 6ב לחוק, אין לייחס משקל לעובדה שמדובר בחוות דעת חיצוניות להליך השיפוטי ולכך שהמומחים שערכו אותן אינם חשופים לביקורת שיפוטית. כאמור, המחוקק עצמו מייחס לקביעות אלה חזקת אמינות ומקצועיות אשר הופכת אותן למחייבות אם לא נסתרו כדין. משכך, אני סבורה כי ניתן להציג דו"חות בדבר קביעת נכות מטעם ועדות המל"ל למומחה מטעם בית המשפט, וזאת בבחינת "קל וחומר" מן ההיתר להצגתן של חוות דעת מומחים מטעם בית המשפט. 23. עוד אציין כי גישה זו מעוגנת בפסיקת בית משפט זה, גם אם הדברים נאמרו באופן אגבי ועל דרך השלילה. כך, ציין השופט (כתארו אז) ת' אור בעניין בלאל: "... גם הוכחתו של מצב רפואי קודם לתאונת הדרכים תתבצע בדרך בה מוכח כל עניין שברפואה בתביעות המתנהלות לפי החוק: על ידי מתן חוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט, המסתמך, בין היתר, על תיעוד רפואי שמוגש לו על ידי הצדדים, והעומד בהגדרות תקנה 8 ותקנה 9 בתקנות. במסגרת זו, חוות דעת רפואיות של המוסד לביטוח לאומי (אשר אינן מוצגות במסגרת סעיף 6ב' לחוק) אסורות בהצגה למומחה - גם במקרה בו הן מתייחסות למצבו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים, וגם במקרה בו הן מתייחסות למצבו של הנפגע לאחר תאונת הדרכים. כך אף במקרה שלפנינו, בו אין להציג למומחה מטעם בית המשפט את חוות הדעת של המוסד לביטוח לאומי המתייחסות למצבה הרפואי של המשיבה. ונזכיר, שחוות דעת של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, הניתנת במסגרת תביעה לנכות כללית, אינה מהווה קביעה של דרגת נכות כמובנה בסעיף 6ב' לחוק" (ההדגשות הוספו, י.ו.; וראו גם דברי כב' השופט א' דראל: ת"א (שלום י-ם) 3239/06 דוינו נ' נאור (7.5.2007)). 24. דברים דומים צוינו גם על-ידי המשנה לנשיא א' ריבלין בספרו: "המומחה רשאי להסתמך אך ורק על תיעוד המוגש לו על ידי הצדדים ואשר עומד בתנאי התקנות 8 ו-9 לתקנות בדבר מינוי מומחים רפואיים; אשר על כן חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי (אשר אינן מוצגות במסגרת סעיף 6ב לחוק הפיצויים) אסורות בהצגה למומחה – אפילו הן מתייחסות למצבו של התובע הנפגע קודם לתאונת הדרכים" (ריבלין, בעמוד 671). 25. במאמר מוסגר, אעיר כי ההסדר הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפלת"ד והמעמד המיוחד שניתן על-ידי המחוקק לקביעות ועדות המל"ל בתובענות לפי החוק (במקרים מסוימים) עוררו במהלך השנים ביקורות שונות. בין היתר, נטען כי לצד היתרונות הברורים הנובעים מההסדר האמור, ובהם היעילות, קיצור ההליכים והאחידות בקביעת דרגת הנכות בהליכים השונים, ניתן להצביע על לא מעט קשיים הכרוכים בו. כך למשל, המומחים חברי ועדות המל"ל אינם ממונים על-ידי בית המשפט; מהימנותם ומקצועיותם אינן חשופות לביקורת שיפוטית, לשאלות הבהרה ולחקירה נגדית; ונימוקי הוועדה מפורטים בדו"ח בתמצית באופן שאינו מאפשר הפעלת ביקורת ממשית. מכל מקום, סוגיה זו ראוי שתידון על-ידי המחוקק. ואולם, משעה שזהו ההסדר החוקי הנוכחי, הרי שמעמד קביעת המל"ל המחייבת לפי סעיף 6ב לחוק הוא לפחות כשל מעמד חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, באופן המאפשר הצגתו בפני המומחה שמונה לפי החוק. 26. סיכומם של דברים: תקנות 8(א) ו-9(ב) לתקנות המומחים אוסרים על הגשת חוות דעת רפואיות למומחה שמונה מטעם בית המשפט, והמומחה אף מנוע מלדרוש מבעלי הדין חוות דעת רפואית כאמור. הפסיקה החריגה מגדר איסור זה המצאת חוות דעת רפואית שניתנה על-ידי מומחה אחר מטעם בית המשפט, בין אם ניתנה באותו הליך ובין אם בהליך אחר, וכן אם ניתנה ביחס לאותו תחום רפואי או בתחום רפואי אחר. לעומת זאת, הפסיקה נמנעה מלהחריג את דו"חות הוועדות הרפואיות של המל"ל מגדר האיסור הקבוע בתקנות אלה. ואולם, לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אין מקום להחיל פסיקה זו על קביעת דרגת נכות רפואית על-ידי המל"ל המחייבת בתובענה הנדונה לפי הוראת סעיף 6ב לחוק. לפיכך, אין מניעה להמציא למומחה מטעם בית המשפט שמונה לפי חוק הפלת"ד את דו"ח הוועדה הרפואית של המל"ל אשר נמצא כמחייב לפי סעיף 6ב לחוק. מן הכלל אל הפרט 27. במקרה הנדון, בית משפט השלום בו מתנהלת תביעת המשיב קבע בהחלטתו מיום 23.6.2019 כי המומחה שמונה יתייחס למצבו הרפואי של המשיב כתוצאה מהתאונה השנייה בלבד. זאת, מאחר שהתאונה הראשונה הוכרה כתאונת עבודה וקביעות המל"ל הוגשו לתיק מבלי שהוגשה בקשה להבאת ראיות לסתור. במצב דברים זה, קביעותיו של המל"ל בדבר נכותו של המשיב כתוצאה מהתאונה הראשונה מחייבות לפי סעיף 6ב לחוק הפלת"ד. משכך, ולאור מסקנתי שלעיל, יש לאפשר לצדדים להציג בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט את קביעות המל"ל האמורות. 28. סוף דבר: אציע לחבריי לקבל את הערעור, כמפורט בסעיף 27, ולבטל את החלטותיהן של הערכאות קמא. עוד אציע שלא לעשות צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ז באדר התש"ף (‏12.3.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ________________________ 20002710_R02.docx יכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1