פלוני נ. שר הבטחון

בבית המשפט העליון בג"ץ 2706/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השפט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותרים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. המנהלה הביטחונית לסיוע שבמשרד הביטחון 3. ועדת המאוימים 4. שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבים: עו"ד לירון הופפלד פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו כוונה למתן אשרת שהייה בישראל לעותרת 2 (להלן: העותרת), תושבת האזור, על בסיס הטענה כי נשקפת סכנה לחייה בשל שיתוף פעולה עם ישראל. העותרת, שהיא ילידת 1998, נשואה לתושב ישראלי, הוא העותר 1 (להלן: העותר). 2. העתירה הוגשה ביום 29.3.2018, ובד בבד עמה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים האוסר על הרחקתה מישראל. בו ביום ניתנה החלטה שהורתה על מתן צו ארעי האוסר על הרחקתה של העותרת מישראל עד למתן החלטה אחרת וכן על הגשת תגובה מאת המשיבים לעתירה ולבקשה למתן צו ביניים (השופט א' שהם). מאז הגישו המשיבים מספר בקשות למתן ארכה להגשת תגובתם, ובכולן ציינו כי הן מוגשות ללא תגובת העותרים מאחר שלא ניתן לאתרם. לאחר ניסיונות רבים שנעשו גם על-ידי מזכירות בית המשפט לאיתור העותרים, שכללו בין היתר יצירת קשר עם מספר עורכי דין, עיון בתיקים קודמים שניהל העותר, גם באמצעות מערכת "נט המשפט", והעלו חרס, הוריתי כי לא יוגשו בקשות ארכה נוספות (ראו גם החלטתי מיום 23.12.2018). עד עתה לא נוצר קשר עם העותרים (לא על-ידי באת-כוח המשיבים ולא על-ידי מזכירות בית המשפט), ועורך דין שציין בשלב קודם כי יגיש הודעת ייצוג חדל להתקשר עם מזכירות בית המשפט ולא השיב מאז לפניותיה. 3. מכל מקום, תגובת המשיבים הוגשה לבסוף ביום 29.4.2019 ונטען בה כי טרם התקבלה כל החלטה בעניינם של העותרים, שכלל לא מיצו הליכים אל מול רשויות המדינה, ומשום כך יש לדחות את עתירתם על הסף. ביתר פירוט צוין כי העותרים לא פנו לוועדה המקצועית המייעצת לשר הפנים מכוח סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 או לוועדה לבחינת טענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: ועדת המאוימים) בטרם הגשת העתירה או לאחריה. עוד נטען כי אף לא ניתן לאתר פניה מטעם העותרים למינהלה הביטחונית לסיוע שבמשרד הביטחון קודם להגשת העתירה או לאחריה. מעבר לכך, נטען כי עתירה קודמת של העותרים שכוונה לקבלת סעד זהה לזה שמבוקש על-ידם כעת נמחקה לבקשתם שבוע בלבד לפני שהוגשה העתירה הנוכחית, וכן כי הטענות שמועלות בעתירה הן כלליות. המשיבים הבהירו כי אם נשקפת סכנה לחייה של העותרת יש באפשרותה להגיש בקשה לוועדת המאוימים, וכן לפנות לקצין המאוימים במינהלת התיאום והקישור בבקשה למתן היתרי שהייה זמניים בישראל עד להכרעה של ועדת המאוימים בעניינה. 4. לאחר שעיינו בעתירה ובתגובה לה הגענו לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף תוך שמירת זכויות. בנסיבות העניין, כאשר הקשר עם העותרים נותק ולא ניתן לסתור את הטענות המשמעותיות שהעלו המשיבים בדבר אי-מיצוי הליכים ובדבר העתירה הזהה שנמחקה שבוע קודם להגשתה של העתירה הנוכחית, נראה כי אין מנוס מדחייתה. על העותרים לפעול בהתאם להנחיות שצוינו בתגובת המשיבים ולפנות לוועדת המאוימים ולאחר מכן למינהלת התיאום והקישור לבקשת סעדים זמניים עד להכרעה בבקשתם. בית משפט זה אינו אמור לשמש תחליף לגורם המינהלי שמוסמך להעניק סעד כאמור, ואין צריך לומר שהעותרים לנקוט בהליך מתאים (כיום בבית המשפט לעניינים מינהליים) אם יידרשו לכך בעתיד לאחר שיפעלו בנתיבים המקובלים (ראו והשוו: בג"ץ 318/17 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (20.2.2017)). 5. סוף דבר: העתירה נדחית. הצו הארעי שניתן ביום 29.3.2018 יעמוד בתוקפו עד ליום 16.5.2019 על מנת ליתן לעותרים שהות לפנות לוועדת המאוימים, אם יחפצו בכך. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו בניסן התשע"ט (‏1.5.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 18027060_A07.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il