החלטה בתיק ע"א 2699/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2699/16 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערת: נג'ייה חאג' נ ג ד המשיבים: 1. עלי אלחאג' 2. ראדיה חאג' 3. עימאד חאג' 4. עלאא חאג' 5. אחמד חאג' ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו מיום 9.3.2016 בת"א 19063-09-15 שניתנה על ידי כבוד השופט הבכיר ג' נאסר תשובה מטעם המשיב 1 מיום 3.5.2016 בשם המערערת: עו"ד ריאד חאג' בשם המשיב 1: עו"ד מתעב פלאח פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופט הבכיר ג'מיל נאסר), מיום 9.3.2016 בת"א 19063-09-15, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 2. המשיב הגיש תביעה לצו עשה שיחייב את המשיבים 5-2, וכן את המערערת, לגזום ולהוריד את כל הענפים מהעצים הנמצאים בחלקת מקרקעין שחדרו לחלקה שבבעלותו בכפר ג'דידה מכר. בתביעה התנהלו מספר דיונים ונדונו בקשות רבות. המערערת הגישה בקשת פסלות נגד בית המשפט בעקבות החלטות שיפוטיות שנתן. לטענת המערערת, בית המשפט גיבש עמדה, "ננעל" בדעתו ופעל "לרעתה" בניווט הדיון מיום 13.1.2016, תוך איום בהשתת הוצאות עליה. 3. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בהעדר כל בסיס עובדתי ומשפטי לבקשה. בית המשפט העיר כי נוסח בקשת הפסלות הוא בלתי ראוי וכולל הטחת האשמות חסרות בסיס כלאחר יד, וכי הביטויים שנבחרו בבקשה גובלים בביזיון בית המשפט. בית המשפט ציין כי מדובר בבקשת פסלות שנייה שהגישה המערערת. הבקשה הראשונה נדחתה, תוך חיוב המערערת בהוצאות בסך של 750 ש"ח למשיב ולאוצר המדינה. המערערת לא ערערה על החלטה זו. 4. בית המשפט קבע כי טענות המערערת לגבי הדיון מיום 13.1.2016 חסרות בסיס. זאת, שכן הדיון התנהל באווירה חיובית ושקטה, הוצגו טענות מטעם שני הצדדים; בא-כוח המערערת התבקש להתייחס למספר שאלות. תגובתו הייתה אימפולסיבית ולא עניינית. בית המשפט הוסיף כי לתחושותיו הסובייקטיביות של בא-כוח המערערת אין כל הצדקה. בית המשפט קבע כי יש לפסוק סכום הוצאות ריאלי שישדר מסר שלפיו בקשות לפסילת שופט צריכות להיות מוגשות בזהירות הראויה כשיש לכך בסיס ענייני הראוי לדיון ותוך התנסחות ראויה. לפיכך, חייב בית המשפט את המערערת לשלם למשיב הוצאות בסך של 2,000 ש"ח וכן הוצאות בסך של 5,000 ש"ח לטובת אוצר המדינה. מכאן הערעור שלפניי, במסגרתו ביקשה המערערת לעכב את ביצוע ההחלטה. 5. ביום 3.4.2016 דחיתי את בקשת המערערת לעיכוב ביצוע. קבעתי כי "אין מקום לעכב ביצוע החלטה שעניינה השתת הוצאות. ערעור הפסלות יידון לאחר הפקדת העירבון". לאחר הפקדת העירבון חזר התיק לטיפולי. 6. המערערת טוענת כי בית המשפט נמנע מלדון בטענות שהעלתה בבקשת הפסלות. לדבריה, בית המשפט לא התייחס לבקשות שהגישה, אשר עשויות היו לייתר את שמיעת העדויות וקיום דיון לגופו. לדברי המערערת, ליתר הנתבעים בתביעה, פרט לאחד, אין כל זכות קניינית במקרקעין וכי ניסתה להסביר זאת לבית המשפט, אך לשווא. המערערת משיגה על דחיית בקשותיה, במיוחד, את בקשתה לפסול את הודעת המשיב בעניין ביצוע מסירת כתבי התביעה לידי הנתבעים 4-2. לטענתה, בית המשפט איפשר למשיב להגיש שתי תגובות לבקשה זו. המערערת טוענת גם כי אין לבית המשפט סמכות לחייב אותה בהוצאות ולהטיל "תנאים פוגעניים בזכות הטיעון" תוך הטלת אימה עליה. לטענתה, לא התקיימו התנאים לחיובה בהוצאות. לדברי המערערת, בית המשפט חרץ את גורל התביעה בטרם ווידא כי אכן בוצעו מסירות כדין לידי הנתבעים 4-2. לטענת המערערת, מדובר ב"משחק מכור", ולדעתה, מי שיעז להשמיע דברים, יזכה להתעלמות מוחלטת ויושתו עליו הוצאות. 7. עוד טוענת המערערת כי בית המשפט לא התייחס לטענה שלפיה בא-כוח המשיב מתגורר בכפר בו גר השופט, או שהם במקור בני אותו כפר. לדעת המערערת, דעתו של בית המשפט נעולה וגישתו אינה שוויונית. מאחר שבית המשפט בעכו אינו גדול ויש ריבוי הופעות של בא-כוח המשיב בפני השופט הבכיר ג'מיל נאסר, התבקשתי להורות על העברת התביעה לבית משפט אחר במחוז חיפה. לדברי המערערת, העברת הדיון למותב אחר לא תכביד על זמנו היקר של בית המשפט שכן טרם נקבעו מועדים להליכים מקדמיים וטרם נשמעו ראיות. 8. המשיב 1 הגיש תשובתו לערעור. לדבריו, המערערת לא צירפה תצהיר לערעור ורק מטעם זה יש לדחותו. כך, גם בשל הסיבה שהערעור הוגש באיחור. לטענת המשיב 1, המערערת חסרת תום לב בהתנהלותה. לדברי בא-כוח המשיב 1, אין כל קרבה משפחתית בינו לבין השופט הבכיר ג'מיל נאסר ואין ביקורים בין המשפחות. לפעמים, הוא פוגש את השופט באירועים בכפר, אך מעבר לכך אין כל מפגש ביניהם. אשר לטענות שהעלתה המערערת לגבי החלטות שנתן השופט, טוען המשיב 1 כי חוסר שביעות הרצון של המערערת מהן אינו מבסס עילה לפסילת השופט, וכך גם חששה הסובייקטיבי ממשוא פנים. לדבריו, אין ממש בטענות המערערת ומדובר בניצול לרעה של הליכי בית המשפט. 9. דין הערעור להידחות. אכן, המערערת אינה שבעת רצון מהתנהלות בית המשפט, לרבות בדיון מיום 13.1.2016 ומהחלטות שנתן לאורך ההליך. ואולם, אין די בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 7052/15 וראיין נ' כהן (8.12.2015)). הטענות שהעלתה המערערת אינן מקימות עילה לפסילת בית המשפט מלדון בעניינה (השוו: ע"א 865/16 JUMBO SHOES INC נ' אליהן שלום נעלה בע"מ (15.3.2016)). מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא בהליכי פסלות (ע"א 7293/15 גריב נ' "עמידר" - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (11.11.2015)). כך אכן פעלה המערערת כשהגישה בקשות רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. האחריות על ניהול המשפט מוטלת על בית המשפט. בניהול המשפט ממלא בית המשפט את תפקידו ופועל לפי הבנתו ומצפונו מתוך מטרה להגיע לתוצאה צודקת וראויה. כך נעשה גם במקרה דנן. גם אם בראיית המערערת ובא-כוחה נוצר חשש כי התנהלות בית המשפט והחלטותיו מצביעות על קיום חשש ממשי למשוא פנים כלפיהם, אין מדובר אלא בחשש סובייקטיבי גרידא אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות על יסוד אובייקטיבי (השוו: ע"א 1614/15 פלוני נ' פלוני (16.3.2015)). אף אין מקום להתערב בהחלטה בדבר השתת הוצאות. כלל ידוע הוא כי פסיקת הוצאות היא בשיקול דעת הערכאה השיפוטית. אין בפסיקת הוצאות כדי לקיים את הדרישה של חשש ממשי למשוא פנים מצד היושב בדין (השוו: ע"א 95/15 טל שחר קנפו נ' קרדן רכב בע"מ (21.1.2015)). 10. יש לדחות גם את הטענה שלפיה בא-כוח המשיב 1 מתגורר בכפר בו גר השופט ומשכך קמה עילת פסלות. אכן, הטענה נכונה לפי תשובת המשיב 1. ואולם, אפילו נכונה הטענה, הרי שאין היא מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות ויש להראות כי עובדה זו מקימה חשש ממשי למשוא פנים. זאת לא נעשה במקרה דנן. הערעור נדחה. המערערת תישא בהוצאות המשיב 1 בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ‏ל' בניסן התשע"ו (‏8.5.2016). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16026990_C02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il