פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

6 1 בבית המשפט העליון ע"א 2698/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום 21.3.2023 בתמ"ש 3739-06-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ל' דהן חיון בשם המערער: עו"ד יצחק עידן פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (השופטת ל' דהן חיון; להלן: המותב) מיום 21.3.2023 בתמ"ש 3739-06-22 (להלן: ההליך), שבה נדחתה בקשת המערער לפסילת המותב. מאז שנת 2022 מתנהלים מספר הליכים משפטיים בנוגע לילדיו הקטינים של המערער בבית המשפט לענייני משפחה: תביעת המערער בעניין משמורת הקטינים (תמ"ש 3739-06-22); תביעת המשיבה 2, סבתם של הקטינים מצד אימם המנוחה, למתן צו אפוטרופסות בלעדית על הקטינים (א"פ 6917-05-22; להלן: הליך האפוטרופסות); וכן בקשה להכריז על הקטינים כנזקקים לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך-1960 (להלן: חוק הנוער) (תנ"ז 5898-07-22; להלן: הליך הנזקקות). שלושת ההליכים מתבררים בפני אותו המותב. ביום 3.5.2022 הורה המותב על הגשת תסקיר עובדת סוציאלית בהליך האפוטרופסות וזה הוגש לבית המשפט ביום 22.5.2022, ובמסגרתו הומלץ על מינוי אפוטרופוס נוסף לקטינים (להלן: התסקיר). בבקשתו מיום 8.6.2022, כפר המערער בממצאי התסקיר וביקש, בין היתר, לזמן את העובדת הסוציאלית לדיון על מנת לחקור אותה על האמור בו, וכן ביקש להורות על גילוי המסמכים ששימשו אותה בהכנת התסקיר. בהחלטתו מיום 4.7.2022 קבע המותב "לא מצאתי בשלב זה ליתן צו גילוי מסמכים בהליך זה שלפניי. העו"ס תגיע לדיון, כמפורט בהחלטה קודמת. במידת הצורך אדרש לבקשה לאחר הדיון". המערער לא השלים עם החלטה זו, ובהמשך אותו היום הגיש בקשה נוספת "לעיון מחודש בסעד גילוי מסמכים", ובה שב על בקשתו בעניין גילוי המסמכים והתרת חקירתה של העובדת הסוציאלית בנוגע לממצאי התסקיר. ביום 5.7.2022 קבע המותב כי כל בקשות המערער יידונו במעמד הדיון שייקבע. ביום 18.7.2022 הורה המותב על איחוד הדיון בשלושת ההליכים המתנהלים בעניינם של הקטינים, ודיון בהם נקבע ליום 6.9.2022. בהמשך לכך, ביום 19.7.2022 הגיש המערער בקשה נוספת, שלישית במספר, למתן צו לגילוי מסמכים. ביום 24.7.2022 דחה המותב את הבקשה והבהיר כי בקשתו תידון במסגרת הדיון שנקבע. ביום 6.9.2022 התקיים דיון בהליכים בפני המותב, במהלכו נשמעו טענות הצדדים בסוגיות הטעונות הכרעה, וכן הוגש לעיון המותב דו"ח חסוי מטעם העובדת הסוציאלית בעניין מצבם של הקטינים. בתום הדיון, נתן המותב תוקף של החלטה להסכמות הצדדים לפיהן הקטינים יוכרזו כנזקקים לפי חוק הנוער ויוצאו ממשמורת המערער. כמו כן, הורה המותב על מתן צו אפוטרופוס זמני למשיבה 2 ולדודתם של הקטינים למשך חצי שנה, זאת בהסתמך על המלצות גורמי המקצוע שהוצגו בפניו. בהקשר זה ציין המותב כי לא מצא מקום לסטות מהמלצות העובדת הסוציאלית בתסקירה והוסיף כי "גורמי הטיפול בתיק זה מכירים היטב את נסיבות חיי הקטינים והמשפחה, כיום ובמשך השנים, ומצאתי שהמלצותיהם משקפות נאמנה את טובת הקטינים". לבסוף, הורה המותב לעובדת הסוציאלית להגיש המלצותיה לעניין הארכת תוקף הצו, ונקבע כי "ככל שהאב [המערער] ימשיך ויעמוד על התנגדותו, ייקבע מועד דיון נוסף". כעולה מפרוטוקול הדיון, לאחר דברים אלה הוסיף ב"כ המערער ועמד על בקשתו להורות על גילוי המסמכים ששימשו להכנת התסקיר. בהיעדר התנגדות מצד יתר הצדדים, נעתר המותב לבקשתו בקבעו כי "ב"כ האב [ב"כ המערער] יפנה למחלקת הרווחה לצילום החומר והחומר יומצא לעיונו תוך 7 ימים. ככל והאב [המערער] יידרש לצלם את החומר, יפעל בהתאם להוראות העו"ס". ביום 8.9.2022 הגיש המערער בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון, בה הלין על טעויות שונות שנפלו לשיטתו בפרוטוקול, ובהן טעויות הנוגעות לתוכן הסכמות הצדדים שהושגו במהלך הדיון. בו ביום דחה המותב את הבקשה בציינו כי "בקשה לשינוי הסכמות או החלטה אינה בבחינת בקשה לתיקון פרוטוקול", ונקבע כי על המערער להגיש בקשה מתוקנת, בצירוף תצהיר לפיו המערער לא הקליט או הסריט את הדיון. ביום 19.9.2022 הגיש המערער בקשה נוספת לתיקון פרוטוקול, ובהחלטת המותב מאותו היום נקבע כי זו הוגשה שלא בהתאם להוראות ולכן לא תידון באופן שבו הוגשה. על רקע האמור, ביום 29.9.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב. בבקשתו העלה המערער השגות על החלטות שונות שנתן המותב בהליכים המתנהלים בעניינם של הצדדים ועל אופן ניהולם בידי המותב. בכלל זאת, הלין המערער על הגשת התסקיר מיום 22.5.2022, אשר הוגש לטענתו מבלי שניתנה לו זכות טיעון בנושא ובטרם ידע על קיומו של הליך האפוטרופסות המתנהל נגדו. כמו כן, הלין המערער על דחיית בקשותיו למתן צו לגילוי מסמכים. בהקשר זה נטען כי המותב "פעל לחסום מהמבקש [המערער] את גילוי המסמכים" הדרושים לו לצורך הפרכת ממצאי התסקיר ובכך מנע ממנו להיערך מבעוד מועד לדיון. המערער הוסיף והשיג על התנהלות המותב בדיון מיום 6.9.2022. נטען כי המותב "קיבע לעצמו דעה קדומה, שחפפה לתסקיר" וקיבל את החלטתו בדבר אימוץ ממצאי התסקיר ומתן צו האפוטרופסות הזמני, מבלי לדון בבקשת המערער לגילוי מסמכים ולפני שניתנה לו הזדמנות לחקור את העובדת הסוציאלית ולהביא ראיות לסתירת מסקנותיה. עוד הלין המערער על החלטות המותב בבקשותיו לתיקון פרוטוקול הדיון וטען כי "דרך המלך [...] היה להעבירה לצדדים לתגובה, ולא לדרוש מהמבקש [המערער] דברים, שביהמ"ש כלל לא זכאי להם". לשיטת המערער, החלטות אלו מלמדות כי המותב אינו ניטרלי ו"משרת עמדה של עצמו" ו"יוזם 'דיון כבוש' שנועד מלכתחילה להכשילו", באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך המצדיק את פסילתו. ביום 30.9.2022 הורה המותב כי הצדדים יגישו תגובתם לבקשה בתוך 10 ימים, ונקבע כי על ב"כ המערער להמציא העתק מהבקשה לכלל הצדדים ולהגיש אישור מסירה על כך תוך 10 ימים, שאם לא כן יחשב כמי שחזר בו מבקשתו. ביום 23.10.2022 הגיש המערער בקשה למתן "זכות תגובה לתגובת מי מהמשיבים" לבקשת הפסלות, אשר נדחתה בו ביום בנימוק כי "הבקשה מקדימה את זמנה. לא מצאתי מקום לדון בזכות מתן תשובה לתגובה שטרם הוגשה". ביום 22.2.2023 ניתנה החלטת המותב בה צוין כי: "עד ליום זה לא הוגשו כלל התגובות בבקשת פסלות מותב אותה הגיש האב, כמו גם זה לא מילא אחר הוראת החלטתי מיום 30.9.22 במסגרתה היה עליו להמציא אישורי מסירה לכלל המשיבים שאם לא כן יחשב כמי שחזר בו מבקשתו. על כן, ככל ולא יעשה כן תוך 7 ימים, יחשב כמי שחזר בו מבקשתו והיא תידחה, ללא צורך במתן החלטה נוספת". ביום 12.3.2023 הודיע המערער כי הוא עומד על בקשת הפסלות. ביום 21.3.2023 דחה המותב את הבקשה לפסילתו בקבעו כי עיקר טענות המערער מופנות כלפי החלטות דיוניות שניתנו בהליכים, וכי הדרך הראויה לתקוף החלטות אלו היא במסגרת הליכי ערעור מתאימים ולא בהליך פסלות. לגופו של עניין, קבע המותב כי אופן ניהול ההליך על ידו וההחלטות שנתן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים. כך נקבע כי בניגוד לטענת המערער, התסקיר וכתב התביעה שהוגשו בהליך האפוטרופסות הומצאו לו במועד; וכי ניתנה למערער הזדמנות להגיש את תגובתו לתסקיר, כפי שאכן עשה ביום 7.6.2022. המותב הוסיף כי החלטתו בדבר מתן צו האפוטרופסות הזמני מיום 6.9.2022 התקבלה בתום דיון ארוך ומקיף במהלכו נשמעו טענות כלל הצדדים, ונסמכה על המלצות כלל גורמי המקצוע שהובאו בפניו. בנסיבות אלו, קבע המותב כי "מכל האמור לעיל התרשמתי שהבקשה לפניי מבוססת על תחושה סובייקטיבית גרידא, תוך ניצול ההליך השיפוטי באופן בלתי ראוי, אגב התנהלות דיונית מכבידה ופוגענית כלפי הקטינים". לנוכח מכלול הטעמים שפורטו לעיל, דחה המותב את הבקשה, כמו גם את בקשת המערער להשיב לתגובות שהוגשו. מכאן הערעור שלפניי, אשר הוגש ביום 2.4.2023, אך העובר לעיוני רק לאחרונה בתום הטיפול בבקשות המערער בנוגע לתשלום האגרה ולהפקדת ערובה. המערער שב בעיקרו של דבר על טענותיו בבקשת הפסלות ועומד על טענתו כי המותב "פועל מכוח דעה קדומה שכבשה את דעתו השיפוטית". בתוך כך, שב המערער על השגותיו כנגד דחיית בקשותיו לגילוי מסמכים והחלטת המותב בדיון מיום 6.9.2022 בעניין אימוץ ממצאי התסקיר, וטוען כי המותב "הוליך אותו שולל במכוון בכל הדחיות 'המקדמיות' של בקשותיו". כמו כן, חוזר המערער על הטענה כי המותב מעכב את ההכרעה בבקשתו לתיקון פרוטוקול הדיון ומתנה את הגשתה בצירוף תצהיר המהווה "דרישה לא לגיטימית ולא קבילה מבעל דין". עוד מוסיף המערער וטוען כי החלטת המותב בבקשת הפסלות התקבלה בחלוף חצי שנה ממועד הגשתה ולפיכך לא ניתנה לאלתר ולפני כל החלטה אחרת כמתחייב בדין; וכי זו התקבלה תוך שלילת זכות הטיעון של המערער משלא ניתנה לו אפשרות להשיב לתגובות הצדדים שהוגשו לבקשת הפסלות. עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות כאלה מתקיימות בענייננו. טענות המערער מופנות כולן כלפי התנהלותו הדיונית של המותב והחלטות שונות שקיבל לאורך ניהול ההליכים בעניינם של הצדדים. לא אחת נפסק כי החלטות מעין אלו אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות, וזאת גם כשמדובר ברצף או ב"הצטברות" של החלטות דיוניות (ע"א 1177/23 דהן נ' עדי אגודה שיתופית בע"מ, פסקה 16 (16.3.2023)). על כן, המקום הראוי להשגותיו של המערער על החלטות אלו אינו בהליכי פסלות, אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 2994/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (11.6.2020)). אף שהמותב הבהיר כבר בדחיית בקשת הפסלות כי טענות המערער אינן מקימות עילת פסלות, המערער בחר שלא לנקוט בהליך ערעורי על איזו מן ההחלטות שעליהן הוא משיג, ובמקום זאת הוא בוחר להטיח האשמות חסרות בסיס במותב. אין להלום את השימוש בהליך פסלות שופט כתחליף לערעור שלא הוגש (ראו והשוו: ע"א 5345/22 ורקשטל נ' שופרסל בע"מ, פסקה 8 (18.10.2022); ע"א 7632/22 מכללת אתגר הדרכות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (13.12.2022)). אשר למועד מתן החלטת הפסלות: אכן, הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט קובעת כי כאשר מועלית טענת פסלות על השופט להחליט בה "לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת". על כן, היה על המותב לדון בבקשת הפסלות ולהחליט בה בטרם קיבל החלטות נוספות. ואולם, בהחלטת המותב מיום 22.2.2023 צוין כי המערער לא פעל בהתאם להוראות בית המשפט בעניין המצאת אישורי מסירת בקשת הפסלות לכלל הצדדים, ונראה כי העיכוב בהכרעה בבקשתו נגרם במידה רבה בשל אופן התנהלותו. בנסיבות אלו, ומששוכנעתי כי אין מתקיימת בענייננו עילת פסלות לגופו של עניין – אין בעיכוב זה לבדו כדי להצדיק את פסילת המותב, הגם שמוטב היה לו החלטת המותב הייתה ניתנת מוקדם יותר (ראו והשוו: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018); ע"א 2310/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.7.2020); ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 10 (16.12.2020)). אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ב' בסיון התשפ"ג (‏22.5.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23026980_V04.docx שא מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1