פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2696/99
טרם נותח

הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב- יפו נ. הרולד כץ, עו

תאריך פרסום 19/12/1999 (לפני 9634 ימים)
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2696/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2696/99
טרם נותח

הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב- יפו נ. הרולד כץ, עו

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בירושלים על"ע 2696/99 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט מ' אילן המערער: הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב- יפו נגד המשיב: הרולד כץ, עו"ד ערעור על פסק דין בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 24.3.99 בתיק בד"א 70/97 שניתן על ידי עו"ד ח.י. צדוק, עו"ד ש. נאור, ועו"ד נ.ש. ליבאי תאריך הישיבה: י"ז באלול תשנ"ט (29.8.99) בשם המערער: עו"ד עמוס וייצמן בשם המשיב: עו"ד מאיר אסטריכר פסק - דין השופט מ' אילן: לבית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב (להלן: "בית הדין המחוזי") הגיש המערער קובלנה נגד המשיב ובה 13 פרטי אישום המתייחסים לפעולות המשיב עבור רמי דותן, קצין בכיר בחיל האויר, שהורשע ונדון לתקופת מאסר ממושכת. במהלך הדיון חזר בו המערער משלושה פרטי אישום. בית הדין המחוזי זיכה את המשיב, פה אחד, משלושה פרטי אישום נוספים, וברוב דעות הוא זוכה מעוד שני פרטי אישום. כך שבסופו של דבר נמצא אשם בחמישה פרטי אישום שיחסו לו עבירות לפי הסעיפים 53 61(1) ו61-(3) לחוק לשכת עורכי הדין. בכל הפרשות ערך המשיב חוזים בין חברות שהן ספקיות של חיל האויר לבין חברות, בחלקן חברות קש שהקים רמי דותן, כאשר מטרת החוזים הם העברת כספים, שלא כדין, לרמי דותן, במסווה של תשלום לחברות האמורות. הוא נדון על כל אלו לעונש של עשר שנות השעיה מלשכת עורכי הדין כאשר העונש הוא על תנאי שישא בו אם יעבור תוך שלש שנים עבירת משמעת. המערער ערער לבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: "בית הדין הארצי") על זיכוי המשיב מארבעה פרטי אישום, וכן ערער על קולת העונש שגזר עליו בית הדין המחוזי. בית הדין המשמעתי הארצי הרשיע את המשיב בפרט אישום נוסף אחד מבין אלה שבהם זוכה בבית הדין המשמעתי המחוזי, אך דחה את ערעור המערער על זיכויו של המשיב משלושה פרטי אישום נוספים וכן דחה את ערעור הקובל על קולת עונשו של המשיב. ביה"ד הארצי השאיר על כנו את העונש של השעית המשיב, על תנאי, למשך 10 שנים, ונמנע מלהוציאו מלשכת עורכי הדין. הערעור שלפנינו הוא לגבי זיכוי המשיב מהעבירות שיוחסו לו על פי פרטי אישום 4, 5 ו9-, ועל קולת העונש. לאחר שמיעת טענות בא כוח המערער בקשנו תשובת המשיב רק לענין קולת העונש מכיוון שלא ראינו מקום להתערב בפסק הדין של בית הדין הארצי בענין ההרשעה. הערעור על קולת העונש ביה"ד המחוזי גזר על המשיב עונש של 10 שנות השעיה מלשכת עורכי הדין, כשההשעיה היא על תנאי שלא יעבור עבירת משמעת תוך 3 שנים. הקובל ערער על עונש זה וטען, שדי באישומים בהם הורשע המשיב כדי שיושת עליו עונש חמור בהרבה וכי יש מקום להוציאו, לצמיתות, משורת עורכי הדין. ברם, בטענותיו בעל פה לפני ביה"ד הארצי הוא אמר דברים פחות ברורים, וכך הם מאוזכרים מפיו בפסק הדין של ביה"ד הארצי: "להפתעתנו, הקובל, בטענותיו של בא כוחו לפנינו שינה את טעמו והודיע לנו כי הוא מוכן להסתפק בעונש שהוטל ע"י ביה"ד המחוזי באם נדחה את הערעור על הזיכויים, ואין הוא מבקש החמרת העונש, אלא אם אנו נקבל את הערעור ונרשיע את הנאשם באחד או יותר מפירטי האישום שמהם זוכה הנאשם בבה"ד המחוזי" (עמ' 9 לפסה"ד). בית הדין הארצי בדונו בערעור על העונש הביע תמיהה על השינוי הזה בעמדת ב"כ הקובל, אולם החליט לאור הודעת הקובל לא להחמיר בעונש אף על פי שבאישום מסוים הוא קיבל את הערעור על הזיכוי (באישום מספר 8). בהודעת הערעור לפנינו, טוען המערער כי, טעה ביה"ד הארצי בכך שלא הוציא את המשיב מלשכת עוה"ד. "העבירות בהן הורשע המשיב הינן מופלגות בחומרתן, הן עבירות של מרמה וסיוע לנטילת שלמונים והקפי המרמה הם בסכומים גבוהים ביותר. דותן לו סייע המשיב, נאסר לתקופה ממושכת ביותר". (עמ' 5 להודעת הערעור) לטענת המערער, ביה"ד קמא לא פירש נכונה את עמדת בא כוחו (כמצוטט מעמ' 9 לפסה"ד). ב"כ המערער "...אמר כי היה מסתפק בענישת ביה"ד המחוזי, אם ייקבע כי העבירות בהן הורשע המשיב אינן עבירות חמורות של מרמה וקלון". (עמ' 5 להודעת הערעור). מכל מקום, משהרשיע בי"ד קמא את המשיב בפרט אשום נוסף - לא היתה כל חשיבות להצהרת ב"כ המערער בפניו. "על בית הדין היה לשקול את אופי העבירות, חומרתן משכן, והיקפן ומידת פגיעתן בציבור... אינטרס הציבור הרחב והצורך לשמור על טוהר מחנה עורכי הדין, רמתו, שמו הטוב והאמון שהציבור רוחש לו, מחייבים הוצאת המשיב מלשכת עורכי הדין." (עמ' 5 להודעת הערעור). לי נראה שהאישומים שבהם הורשע המשיב הם אישומים שמצדיקים הוצאתו של עו"ד מן הלשכה. מדובר בסה"כ בששה אישומים בהם הורשע המשיב. האישומים דנים בעריכת חוזים בידיעה שמדובר בהתקשרות לא חוקית, בין אם המשיב ידע שמדובר בשוחד ובין אם הוא רק חשד שזה שוחד או אולי קבלת כספים במרמה. בחלק מן האישומים גם מדובר בפעולה תוך ניגוד אינטרסים, שכן למשיב היה ענין בחלק מן החברות שאתן נערכו החוזים בלי לגלות זאת. בהתחשב עם גילו הגבוה של המשיב, הוצאה מן הלשכה ל10- שנים כמוה כהוצאה מן הלשכה לצמיתות. משום כך אני מציע להחמיר בעונשו של המשיב במובן זה שנהפוך את העונש המותנה לעונש בפועל ונסתפק בזה. ש ו פ ט המשנה לנשיא ש' לוין: אני מסכים. המשנה לנשיא השופט י' אנגלרד: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט אילן. ניתן היום, י' בטבת תש"ס (19.12.99). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99026960.T02