פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2687/06

אריג' רביע נ. מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון,אלוף יאיר

העותרים ביקשו לשנות את תוואי גדר הביטחון כך שמלון שבבעלותם ייכלל בצד הישראלי של הגדר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 23/04/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2687/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה גדר הביטחון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לשנות את תוואי גדר הביטחון כך שמלון שבבעלותם ייכלל בצד הישראלי של הגדר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2687/06

אריג' רביע נ. מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון,אלוף יאיר

העותרים ביקשו לשנות את תוואי גדר הביטחון כך שמלון שבבעלותם ייכלל בצד הישראלי של הגדר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, בעלי מלון 'אברסט' הסמוך ליישוב הר-גילה, עתרו לבג"ץ בבקשה לשנות את תוואי גדר הביטחון כך שהמלון ייכלל בצד הישראלי של הגדר, וזאת בשל הפגיעה הכלכלית הצפויה להם. המשיבים (צה"ל ומשרד הביטחון) טענו כי התוואי נקבע משיקולים ביטחוניים ועל מנת למנוע פגיעה במרקם החיים של תושבים פלסטינים אחרים באזור, וכי הסטת הגדר תפגע באדמות פרטיות נוספות. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקובעו כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של מפקד האזור וכי האיזון שערך בין הפגיעה בעותרים לבין הפגיעה בתושבים אחרים ובשיקולים הביטחוניים הוא מידתי וסביר.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ברק, א' ריבלין, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אריג' רביע
  • מכרם ג'מאל אלערג'א
  • אנוור ג'מאל אלערג'א
  • בשיר ג'מאל אלערג'א
  • וליד ג'מאל אלערג'א

נתבעים

  • מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון, אלוף יאיר נוה
  • מדינת ישראל, משרד הבטחון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הכללת המלון בצד הפלסטיני תפגע קשות בפעילותו העסקית ובפרנסת העותרים.
  • קיימים קשרים הדוקים בין העותרים והמלון לבין ישראל והיישוב הר-גילה.
  • הכללת המלון בצד הישראלי אינה מהווה סכנה ביטחונית.
  • המלון מסתמך על תשתיות (מים, טלפון) מהיישוב הר-גילה.
טיעוני ההגנה
  • התוואי תוכנן כך שלא יכלול תושבים פלסטינים במרחב התפר כדי לא לפגוע במרקם חייהם.
  • תושבים פלסטינים נוספים באזור התנגדו להיכלל בצד הישראלי.
  • יצירת מובלעת תקשה על פעילות כוחות הביטחון.
  • שינוי התוואי יפגע באדמות פרטיות של תושבים פלסטינים אחרים.
  • הגישה למקרקעין תתאפשר באמצעות היתרים ושער כניסה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם האיזון בין הפגיעה בעותרים לבין הפגיעה בתושבים פלסטינים אחרים ובשיקולים ביטחוניים מצדיק את שינוי התוואי.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עמדת מפקד האזור בדבר האיזון בין השיקולים הביטחוניים והאזרחיים.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2687/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2687/06 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. אריג' רביע 2. מכרם ג'מאל אלערג'א 3. אנוור ג'מאל אלערג'א 4. בשיר ג'מאל אלערג'א 5. וליד ג'מאל אלערג'א נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון, אלוף יאיר נוה 2. מדינת ישראל, משרד הבטחון עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ה' בניסן התשס"ו (03.04.2006) בשם העותרים: עו"ד אהרון גבע בשם המשיבים: עו"ד יובל רויטמן פסק-דין הנשיא א' ברק: עניינה של העתירה בבקשת העותרים כי נורה למשיבים לתקן את תוואי גדר הביטחון שבסמוך ליישוב הישראלי הר-גילה ולעיר הפלסטינית בית-ג'אלה כך שבית המלון שבבעלות העותרים, מלון "אברסט", יוותר בצידה ה"ישראלי" של גדר הביטחון. 1. העותרים הינם בעלי מלון "אברסט" הבנוי על אדמות המשפחה בשיפולים המזרחיים של הר גילה (להלן – בית המלון). בית המלון משמש גם כאולם אירועים ומסעדה. בית המלון והמבנים הסמוכים לו נמצאים בתחומי האזור, ומתגוררים בהם תושבים פלסטינים. תוואי גדר הביטחון באזור זה מקיף את היישוב הישראלי הר-גילה, במרחק של כמאה מטר מבתי היישוב הקיצוניים. הגדר עוברת בין בית המלון והמבנים הסמוכים לו לבין בתי היישוב הר-גילה ובית ספר שדה הר-גילה הנמצא ביישוב, כך שבית המלון והמבנים הסמוכים לו נותרים בצידה הפלסטיני של הגדר. 2. העותרים מבקשים כי נורה על תיקון תוואי הגדר כך שבית המלון ייכלל בצידה הישראלי. לטענתם, קיימים קשרים רבים בין העותרים ובית המלון שבבעלותם לבין ישראל בכלל והיישוב הר-גילה בפרט. מרבית אורחי המלון והמסעדה הינם ישראלים, יהודים וערבים, וכן תיירים המגיעים אל בית המלון משטח ישראל. בנוסף, בית המלון קשור בקשרי מסחר עם ספקי מזון וספקי שירותים אחרים הנמצאים בישראל. בנסיבות אלה, ניתוק הגישה הישירה לבית המלון מישראל יפגע פגיעה קשה בפעילות העיסקית של בית המלון ובפרנסתם של העותרים. העותרים מקיימים קשרים הדוקים גם עם היישוב הר-גילה הסמוך לבית המלון. לעותרים אישורי כניסה קבועים ליישוב, והם מקיימים קשר רצוף עם תושביו. כל סכנה ביטחונית לא נשקפת ליישוב מהכללתם של העותרים בצידה ה"ישראלי" של הגדר. תושבי היישוב אף שוכרים מעת לעת את שירותי בית המלון שבבעלות העותרים. אספקת המים לבית המלון נעשית באמצעות קו מים מהיישוב, ושירותים טלפוניים של חברת בזק לבית המלון ניתנים באמצעות קו טלפון הנמשכים מהיישוב. לעותרים גם חלקת קרקע בה נטועים עצי פרי אשר נותרת בצידה ה"ישראלי" של הגדר. בנסיבות אלה, מן הראוי לכלול את בית המלון בצידה ה"ישראלי" של גדר הביטחון. 3. המשיבים מבקשים כי נדחה את העתירה. הם עומדים על כך שתוואי גדר הביטחון באזור היישוב הר-גילה תוכנן כך שלא יכלול בצידו ה"ישראלי", במרחב התפר, תושבים פלסטינים – הן חלק מהעותרים, והן תושבים פלסטינים נוספים המתגוררים בסמוך אליהם. זאת, על מנת למנוע פגיעה קשה במרקם חייהם של התושבים הפלסטינים באזור אשר זיקות מרקם החיים שלהם מחייבות גישה יומיומית לעיר בית לחם ולשאר שטחי האזור. המשיבים מציינים כי תושבים פלסטינים המתגוררים בשכנות לעותרים הביעו את התנגדותם להיכלל בצידה ה"ישראלי" של הגדר. יצירת "מובלעת" מעין זו שמבקשים העותרים אף תקשה על פעילות כוחות הביטחון. לבסוף, המשיבים מציינים כי שינוי תוואי הגדר כמבוקש על-ידי העותרים יחייב פגיעה באדמות פרטיות של תושבים פלסטינים. המשיבים עומדים על כך כי כניסתם של העותרים למקרקעין שבבעלותם שיוותרו בצד ה"ישראלי" של הגדר, כמו גם כניסתם לתחומי היישוב הר-גילה, תתאפשר, בעזרת היתרים מתאימים, באמצעות שער הכניסה ליישוב הר-גילה, מכיוון מזרח. בנוסף, בניית גדר הביטחון תיעשה באופן שלא יפגע באספקת שירותי המים והחשמל. בנסיבות אלה, עמדת המשיבים היא כי דין העתירה להידחות. 4. לאחר שמיעת טענות הצדדים, ולאחר שעיינו בחומר שהונח לפנינו, נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות. אכן, מוכנים אנו להניח כי הקמת הגדר בתוואי הנוכחי תפגע בעותרים. אולם, העתקת תוואי הגדר דרומה תותיר תושבים אחרים המתגוררים בסמוך אליהם ב"מרחב תפר" ותפגע במרקם חייהם. הסטת התוואי אף תגרור פגיעה באדמות פרטיות של תושבים פלסטינים. בנסיבות אלה, לא מצאנו עילה להתערב בשיקול דעתו של מפקד האזור, לפיו האיזון בין השיקולים השונים בעניין זה מצדיק את בניית הגדר בתוואי הנוכחי. אין לומר שעמדתו זו של מפקד האזור היא בלתי מידתית. לפיכך, העתירה נדחית. ה נ ש י א השופט א' ריבלין: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ס' ג'ובראן: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק. ניתן היום, כ"ה בניסן התשס"ו (23.04.2006). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06026870_A02.doc/דז/ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il