בג"ץ 26806-02-25
טרם נותח
חדד נ' משרד ראש הממשלה/המשרד הראשי ואח'
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
2
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 26806-02-25
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופט יוסף אלרון
כבוד השופט עופר גרוסקופף
העותר:
אברהם חדד
נגד
המשיבים:
1. משרד ראש הממשלה
2. ראש הממשלה
3. משרד החינוך
4. שר החינוך
5. מנכ"ל משרד החינוך
6. ראש המנהל לחינוך דתי הרב יוני סמואל
7. היועצת המשפטית למשרד החינוך
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
פסק-דין
השופט עופר גרוסקופף:
עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר, מורה להיסטוריה ואזרחות בחינוך הדתי, כי נורה על ביטול מינויו של הרב יונתן סמואל (להלן: הרב סמואל) למנהל המינהל לחינוך דתי במשרד החינוך, ולחלופין כי נורה על פיטורו של הרב סמואל או על השעייתו מתפקיד עד לבירור החשדות הנטענים נגדו ביחס לתפקידו הקודם.
דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להיזקק לתגובות. כידוע, מינויים בשירות הציבורי כפופים לכללי המשפט המנהלי, וכפועל יוצא נתונים הם לביקורת שיפוטית, הן על הליך המינוי והן על תוכנו (בג"ץ 3194/10 צוריאנו נ' שר הביטחון, פסקה 3 לפסק דינו של השופט ניל הנדל (23.3.2011); בג"ץ 5599/11 אגודת העיתונאים בתל אביב נ' ממשלת ישראל, פסקה 12 (24.11.2011) (להלן: עניין אגודת העיתונאים)). יחד עם זאת, התערבות בית המשפט בהחלטה למנות מועמד שביחס אליו נטען לפגם ערכי-נורמטיבי, כפי שמבקש מאיתנו העותר לעשות, שמורה למקרים חריגים, בהם לוקה ההחלטה בחוסר סבירות קיצוני (על האפשרות להתחשב בפגם ערכי-נורמטיבי ומידת ההתערבות השיפוטית החלה ראו: בג"ץ 5853/07 אמונה תנועת האישה הדתית לאומית נ' ראש הממשלה, פ"ד סב(3) 445, 474-469 (2007); בג"ץ 4646/08 לביא נ' ראש הממשלה, פסקאות 20-11 (12.10.2008). כן ראו: עניין אגודת העיתונאים, בפסקה 13). כך ביתר שאת, מקום בו הגורם הממנה הוא הממשלה או שריה על בסיס המלצה של ועדה מקצועית, כפי שנעשה בענייננו (בג"ץ 7402/11 התנועה למען איכות השלטון נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 8 (4.1.2012); בג"ץ 43/16 תנועת אומ"ץ אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ' ממשלת ישראל, פסקה 39 (1.3.2016); בג"ץ 5769/18 פרופ' אמיתי נ' שר המדע והטכנולגיה, פסקה 10 (4.3.2019)).
לוז טענות העותר מתמקד בפרקטיקה שאינה חוקית לשיטתו, הנוגעת לחופשת "שבת הארגון". לטענתו, בתנועות הנוער נהוג לערוך בחודש מסוים בשנה מפגשים ופעילויות בהשתתפות חניכים ומדריכים אשר שיאם באירוע "השבעה" של חניכים חדשים בתנועה שמתרחש במהלך סוף השבוע. לאור אירוע זה, נוהגות הישיבות והאולפנות המשתייכות לרשתות החינוך מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא ונעם-צביה להשבית את הלימודים ביום ראשון שלאחר סוף השבוע האמור, ולעיתים אף בימים שלפני – וזאת, על פי הנטען, בניגוד להוראות משרד החינוך, ותוך פגיעה בתלמידים שכלל אינם לוקחים חלק בתנועות נוער וכפייה על המורים לקבל שכר במרמה (שכן הם נאלצים, לטענת העותר, לצאת לחופשה אך זו לא מדווחת לצרכי שכר). נוכח האמור, גורס העותר כי הרב סמואל, ששימש בתפקידו האחרון כראש אולפנת בני עקיבא "חן במדבר" באר שבע (להלן: אולפנת "חן במדבר"), אשר נטען כי לקחה חלק בפרקטיקה פסולה זו, אינו מתאים למלא תפקיד ממלכתי בכיר.
אפס, עתירתו של העותר נשענת על תשתית ראייתית רעועה שאין בה כדי לבסס את הסעד המבוקש על ידו. כך, העותר מודה כי העתירה אינה מופנית נגד הרב סמואל באופן אישי (בלשונו: "אין זו עתירה אישית נגדו"), אלא מבהיר כי העתירה נועדה להביע "התנגדות לכל מינוי של ראש ישיבה או אולפנה לתפקיד ממלכתי-בכיר, באשר הם קובעים חופשת שבת ארגון של תנועות הנוער הדתיות" (סעיף 12 לעתירה). בהתאם, אין העותר מבסס חשד קונקרטי כלפי הרב סמואל (וראו גם סעיפים 5 ו-11(ד) לעתירה), ואף אינו יודע לומר בוודאות אם באולפנת "חן במדבר", אותה הוביל הרב סמואל, אכן פעלו על פי הפרקטיקה שהוא יוצא נגדה (סעיף 11(ג) לעתירה). לשיטתו, אם כן, יש לבחון את חשדו האמור על ידי הגורמים הרלוונטיים בטרם החלטת המינוי, וזאת בשל תפיסתו ביחס להתנהלות הכללית של הישיבות והאולפנות, בייחוד אלה המשתייכות לרשת החינוך האמורה – תפיסה הנשענת על בדיקות שערך וניסיונו האישי כמורה באחת הישיבות הללו בעבר (סעיפים 2, 11(ג) ו-12 לעתירה). די באמור כדי ללמד שעל פני הדברים, אין בטענות הכלליות שמעלה העותר בעניין חופשת "שבת ארגון", בכדי להצדיק את התערבותנו במינוי הקונקרטי מושא העתירה (וראו והשוו: בג"ץ 3870/03 רו"ח ורקר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקאות 7-6 (4.6.2003); בג"ץ 8756/07 עמותת "מבוי סתום" נ' הוועדה למינוי דיינים, פסקאות 43-42 (3.6.2008); בג"ץ 2731/11 עמותת אל סדק נ' הוועדה למינוי קאדים, פסקאות 18-15 (14.6.2011); בג"ץ 3736/16 משרד תומר ורשה - עורכי דין נ' שר הפנים, פסקה 19 (22.2.2017)).
סוף דבר: העתירה נדחית. העותר יישא בהוצאת לטובת אוצר המדינה בסכום של 2,500 ש"ח.
ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ה (23 פברואר 2025).
דוד מינץ
שופט
יוסף אלרון
שופט
עופר גרוסקופף
שופט