עדנאן אלעטאונה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2677/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2677/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: עדנאן אלעטאונה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, מיום 18.3.09, בת"פ 8267/08, שניתן על ידי כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי תאריך הישיבה: י' באייר התשס"ט (4.5.09) בשם המערער: עו"ד שלמה פצבסקי; עו"ד עידו פורת בשם המשיבה: עו"ד אושרה פטל פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער הודה בעובדותיהם של שני כתבי אישום שהוגשו נגדו לבית המשפט המחוזי בבא-שבע. באחד (ת"פ 8267/08) נטען, כי בתאריך 3.11.08 הפר המערער צו של בית המשפט מכוחו היה אמור לשהות במעצר בית. בתיק האחר (ת"פ 8225/08) נטען, כי בתאריך 15.9.08 הגיע המערער עם אדם שזהותו אינה ידועה לחניה של בית מלון באשקלון, שם הם פרצו לרכב אחר ממנו נטלו תיק שחור שהכיל מסמכים רבים. בסמוך לכך הגיע למקום בעליו של הרכב, שניסה למנוע את הסתלקות המערער ושותפו מן הזירה, אולם המערער שנהג ברכב בתקופת פסילה, האיץ את מהירותו נסיעתו ונמלט תוך שהמתלונן נאלץ לזוז הצידה כדי להימנע מפגיעה. בעובדות אלו הודה המערער בגדרו של הסדר טיעון, שמכוחו עתרה המשיבה לגזור לו 46 חודשי מאסר שיכללו גם הפעלה של מאסר על-תנאי שעמד נגדו. כמו כן, עתרה המשיבה לגזור לו מאסר על-תנאי, פסילת רישיון הנהיגה, וחיובו בפיצוי של 2,000 ש"ח. בית-המשפט לא ראה מקום לכבד את המלצת הצדדים לעונש, וגזר למערער 6 שנות מאסר, שנתיים מאסר על-תנאי, 7 שנות פסילה של רישיון הנהיגה, קנס של 2,000 ש"ח, ותשלום פיצוי בסך 5,000 ש"ח. הערעור מופנה כנגד החלטת בית-המשפט המחוזי לסטות מן העונש עליו המליצו הצדדים. בית-המשפט המחוזי הגדיר את המערער, נוכח עברו הפלילי, כ"שור מועד", ואין ספק כי תואר זה ראוי לו נוכח מעורבותו הנמשכת בפלילים. אולם, נתון זה עמד גם לנגד עיני המשיבה, ומותר להניח שהיא לא היתה מסתפקת בעונש לו עתרה, לולא אותם "קשיים ראייתיים מהותיים" שעמדו בדרכה, ועליהם הצביעה באת-כוחה בפתח הטיעונים לעונש (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון). על אותם קשיים עמדה באת-כוח המשיבה גם בתשובתה לערעור, ומאחר ולא מצאנו כי בשיקוליה נפל פגם, החלטנו לקבל את הערעור, ולבטל את העונש שהושת בידי בית המשפט המחוזי. במקומו אנו דנים את המערער ל-45 חודשי מאסר ושנתיים מאסר על-תנאי, ובאלו האחרונות הוא ישא אם יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מן הכלא אחת העבירות בהן הורשע. אנו מוסיפים ומחייבים את המערער בתשלום פיצוי למתלונן בסכום של 2,000 ש"ח, ופוסלים אותו מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה במשך 7 שנים שמניינן יחל ביום שחרורו ממאסר. באשר למאסר על-תנאי בן 6 החודשים שעמד נגד המערער, אנו מורים על הפעלתו כך שמתוכו יהיה חודש אחד במצטבר והיתרה בחופף, ועל כן תקופת מאסרו הכוללת של המערער תעמוד על 46 חודשים, ומתקופת זו ינוכו ימי מעצרו. ניתן היום, י' באייר תשס"ט (4.5.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09026770_O02.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il