בג"ץ 2676-09
טרם נותח

צדקי מוחמד אבו קמל +11 עותרים נוספים נ. הממונה על הרכוש הממש

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 2676/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2676/09 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט צ' זילברטל העותרים: צדקי מוחמד אבו קמל +11 עותרים נוספים נ ג ד המשיב: הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש באיזור יהודה ושומרון עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד סני חורי בשם המשיב: עו"ד ענר הלמן; עו"ד רן רוזנברג פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. עתירה זו הוגשה ביום 25.3.09, ועניינה בקשת העותרים כי הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש באזור יהודה ושומרון (להלן המשיב) יבטל הכרזתו על מקרקעין באזור שבין הכפר אורטאס לבין הישוב אפרת כרכוש ממשלתי; וכי תבוטל החלטת ועדת העררים מיום 4.9.08 אשר דחתה את עיקר טענות העותרים נגד ההכרזה. ביום 7.4.09 ניתן בהסכמה צו-ביניים (מפי השופט ח' מלצר), המורה לצדדים להימנע מביצוע פעולה אשר משנה את מצב המקרקעין נשוא העתירה, למעט פעולות שנועדו למניעת פלישה. ב. בפתח הדברים יצוין, כי ביום 7.9.14, לאחר מספר דיונים וגלגולים שונים של העתירה, הוחלט לדחות את עיקרה, תוך הותרת שאלה אחת קונקרטית להתדיינות נוספת, כפי שיתואר בהמשך (בהחלטה מפי הנשיא א' גרוניס בהסכמת השופטים א' רובינשטיין וצ' זילברטל); שאלה זו היא העומדת להכרעתנו כעת, ולא נחזור על כל שפורט בהחלטה מיום 7.9.14 כאמור. באותה החלטה דחה בית המשפט את טענות העותרים לפיהן נפלו פגמים בתהליך ההכרזה, וכן מדובר בתהליך סרק שמטרתו האמתית הפקעת המקרקעין והעברתו לתושבי אפרת; נקבע בהקשר זה כי המשיב אינו יוצר זכויות יש מאין בקרקע, אלא אך מכריז על מצבן הקיים של הזכויות, ומכאן כי אין מדובר בהפקעה. כן נדחו טענות העותרים כלפי ממצאי עובדה ומהימנות של ועדת העררים, משנמצא כי לא נמצאה עילה להתערבות באלה על-ידי בית משפט זה, השמורה למקרים חריגים. בנוסף, נדחו טענות העותרים לעניין הפלייתם אל מול התושבים היהודים של האזור; בין היתר נקבע לעניין זה, כי השאלה האם עסקינן בתוצאה מפלה, נוכח הטענה שהמקרקעין דנן אמורים לשמש כהרחבה של הישוב היהודי אפרת, אינה נתונה להכרעה בשלב זה; זאת – שכן מטרת הליך ההכרזה היא כאמור להכריז על זכויות קיימות, ולא לבחון תכניות הרחבה כאלה או אחרות שטרם אושרו. ג. ואולם, בית המשפט מצא כאמור להותיר שאלה אחת להתדיינות נוספת, והיא שאלת היקף העיבוד הנדרש לשם רכישת זכות במקרקעין, ואפשרות לפצל בין החלקים שעובדו כנדרש לאלה שלא עובדו; זו השאלה העומדת להכרעתנו כעת. אין חולק כי מדובר בנידון דידן באדמת "מירי", דהיינו אדמה בבעלות המדינה לפי חוק הקרקעות העותמאני, 1858; ואולם, יכול אדם לרכוש בעלות בקרקע מעין זו הן באמצעות שטר בעלות (קושאן) – אשר חרף טענות חלק מן העותרים, נמצא על-ידי ועדת העררים, ובית משפט זה לא מצא להתערב בכך, כי הקושאנים שהוצגו אינם תואמים את המקרקעין – והן באמצעות חזקה ועיבוד למשך 10 שנים רצופות, בהתאם לסעיף 78 לחוק הקרקעות העותמאני. בית המשפט מצא, כי ועדת העררים לא נדרשה די הצורך לשאלת העיבוד החלקי של הקרקע ולאפשרות ההפרדה בין החלקים המעובדים לאלה שאינם, ולכן הציע למשיבים להסכים, ללא צו על-תנאי, כי סוגיה זו בלבד תחזור לדיון בפני ועדת העררים. לאחר קבלת התייחסות הצדדים בכתב ובתום דיון שנערך ביום 16.12.14, הוחלט כך: "... על העותרים להגיש הודעה תוך שלושים ימים מהיום בה יפרטו בכתב ועל גבי מפה את החלקות לגביהן מעלים הם טענות עיבוד, בהתחשב באמור בהחלטתנו הנזכרת (מיום 7.9.14 – א"ר). מובהר, כי על העותרים ליתן דעתם על כך שחלקות שעובדו באופן חלקי ביותר לא יכולות להיכלל בגדר החלקות שעניינן יידון עם החזרת ההליך לוועדת העררים. המשיבים יגיבו תוך שלושים ימים נוספים. לאחר מכן ניתן החלטה נוספת." ד. אלא שהעותרים לא פעלו כנדרש. תחילה, הגישו ביום 18.2.15 תצלום אויר ובו מסומנות החלקות באופן גס; לתצלום צורפה הודעה קצרה בת חצי עמוד, ובה נאמר כי "העותרים יטענו לעיבוד בחלקים בכל חלקות העותרים". כן צוין כי העותרים מכינים מפות מדידה מדויקות ויגישו אותן בהמשך. לאחר שהוגשה תגובת המדינה ובמסגרת החלטתנו מיום 23.3.15, התבקשו העותרים להציג מפות כהלכתן עד ליום 30.4.15. ביום 30.4.15 חזרו העותרים והגישו תצלום אויר, ללא סימון החלקים הניתנים לפיצול מכל חלקה, וביקשו ארכה להגשת מפות מדידה מפורטות תוך 45 ימים. לאחר שהוגשה תגובה נוספת מטעם המדינה ובמסגרת החלטתנו מיום 14.7.15, איפשרנו לעותרים, פעם נוספת ולפנים משורת הדין, לתקן את המפות ואת הודעתם בהתאם. ה. ביום 30.8.15 הגישו העותרים מפות מדידה עם סימונים מסוימים ולא ברורים של האדמה המעובדת לכאורה, וללא הסבר בצד המפות. בתגובתה הנרחבת של המדינה מיום 21.12.15 נטען, כי די בחוסר הבהירות העולה מהמפות ובכך שהעותרים לא הסבירו, פעם נוספת, מהם החלקים הקונקרטיים לגביהם נטען כי עובדו, כדי לדחות את העתירה. עוד נטען, בפירוט לגבי כל אחת מן המפות, כי לאחר בדיקה קפדנית שלהן בידי המשיבים והשוואתן לתצלומי האוויר של המרחב, עולה כי האופן בו סימנו העותרים את החלקים המעובדים אינו מאפשר החזרת הדיון בסוגיה זו לועדת העררים, כיון שהעותרים לא הסבירו כיצד ביצעו את החלוקה הפנימית בכל חלקה וכיצד ניתן לפצל את החלקים המעובדים מאלה שאינם מעובדים. התבקשנו איפוא לדחות את העתירה. ו. ואכן, לאחר העיון דומה, כי כתום מספר גלגולים בתיק זה, הגיעה שעת ההכרעה. שקלנו אם יש מקום להשיב את הדיון לועדת העררים, כדי שזו תבחן את טענות העותרים, כאמור בהחלטות מיום 7.9.14 ויום 16.12.14; ואולם, באנו לכלל מסקנה כי אין לכך מקום, הן מחמת אי-עמידתם של העותרים בתנאים שנקבעו בהחלטה מיום 7.9.14 ובהחלטה העוקבת מיום 16.12.14, והן נוכח האמור בהודעתם המפורטת של המשיבים מיום 21.12.15. עיינו באלה וכן בשאר כתבי בי-הדין שהוגשו לבית משפט זה ובמפות שצורפו, ומצאנו כי אין מקום להשיב את הדיון לועדת העררים ואין להיעתר לעתירה. ז. נפרט במקצת. בהחלטה מיום 7.9.14 הובהר, כי הדיון ישוב לועדת העררים בשאלה הממוקדת של אפשרות העיבוד החלקי והפרדה בין החלקים המעובדים לאלה שאינם מעובדים. בהחלטה מיום 16.12.14 הוסף, כאמור, כי על העותרים לסמן באופן מפורש את החלקים שלגביהם נטען עיבוד, וכן להתייחס לכך שחלקים שעובדו באופן חלקי מאוד אינם יכולים להיכלל בגדר החלקות שעניינן ישוב לועדת העררים. העותרים לא מילאו אחר החלטות אלה כל עיקר, משהגישו תחילה תצלומי אויר לא ברורים די הצורך ולבסוף אמנם מפות, אך עדיין ללא הסבר שיהא בו כדי לענות על הדרוש על פי ההחלטות. בית המשפט גילה אורך רוח כדי לאפשר מיצוי הטענות, אך לצערנו ללא הועיל כדבעי. במצב עניינים זה, נוכח חוסר הבהירות העולה מן המפות והיעדר הסבר בצדן, אנו סבורים כי השבת ההליך לועדת העררים יהא בה כדי להחזיר את הגלגל השיפוטי לאחור, ולפתוח עניינים אשר ביום 7.9.14 נדחו, בעקבות ועדת הערר, השגות העותרים עליהם. כללם של דברים: כיון שהעותרים קיבלו מספר הזדמנויות לתקן את הדרוש תיקון אולם מטעמיהם שלהם נמנעו מלעשות כן, ולאחר שטענותיהם זכו למענה מפורט בתגובת המדינה מיום 21.12.15, לא נוכל לאפשר את הימשכות ההליכים ללא תכלית. ח. מטעמים אלה איננו נעתרים לעתירה. צו הביניים שהוצא יפקע תוך 30 יום ממתן פסק הדין. ניתן היום, ‏כ"ה בטבת התשע"ו (‏6.1.2016). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09026760_T65.doc רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il