גרינלייט ניהול קרנות נאמנות בע"מ נ. הרשות לניירות ערך

פסק-דין בתיק בג"ץ 2676/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2676/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין העותרים: 1. גרינלייט ניהול קרנות נאמנות בע"מ 2. טי.איי.אם פרופרמנס בע"מ 3. דניאל מולקנדוב נ ג ד המשיבה: הרשות לניירות ערך עתירה למתן צו-על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אלי שרז; עו"ד אלון שירי פסק-דין השופטת מ' נאור: עתירה נגד החלטת הרשות לניירות ערך (להלן: המשיבה) מיום 14.3.2006 לפיה הוחלט לקיים דיון נפרד בביטול האישור שניתן לעותרת 1 לשמש כמנהל קרן ובהתליית רשיון ניהול התיקים של העותרים 2 ו-3. הדיון הנפרד בעניינים אלה לפני המשיבה נקבע ליום 5.4.2006. העותרים מבקשים כי ינתן צו על תנאי המורה למשיבה להימנע מלכנס דיון זה, וזאת עד למתן פסק דין חלוט בהליך פלילי בעניינם המתברר בבית משפט השלום בתל אביב. 1. העותרת 1 היא חברה לניהול קרנות נאמנות, אשר מנהלת את קרן הנאמנות "מולקנדוב דניאל אופציות – קרן אופציות". העותרת 2 היא חברה לניהול תיקי השקעות. העותר 3 (מר מולקנדוב דניאל) הוא הבעלים והמנהל של העותרות 1 ו-2, והוא בעל רשיון לניהול תיקים, מכוח חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק). ההליך הפלילי בבית משפט השלום 2. בתחילת שנת 2005 החלה המשיבה בחקירת חשד לפיו העותר 3 גרף לכיסו כספים ששולמו כעמלות לעותרות 1 ו-2 שבבעלותו ובניהולו. בעקבות החקירה נעצר העותר 3 פעמיים. ביום 27.2.2006 הוגש נגד העותרת 2, העותר 3 ואחרים כתב אישום (שלא צורף לעתירה). כתב האישום מייחס לעותרת 2 עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וסיוע לקבלת טובת הנאה, ולעותר 3 עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת טובת הנאה בקשר עם ניהול קרן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הכללת פרטים מטעים בדו"ח בכוונה לרמות, פרסום תשקיף חסר ומטעה ורישום כוזב במסמכי תאגיד (ת"פ (ת"א) 2312/06, להלן: ההליך הפלילי בבית משפט השלום). ההליך המינהלי בפני המשיבה – ביטול אישור מנהל קרן והתליית רשיון מנהל תיקים 3. עוד באותו יום בו הוגש כתב האישום, הודיעה המשיבה לעותרת 1 כי החליטה להגיש בקשה לבית המשפט לפירוק קרן הנאמנות "מולקנדוב דניאל אופציות – קרן אופציות" (שהיא הקרן היחידה בניהולה של העותרת 1, ולהלן: קרן האופציות). עניין זה איננו נשוא העתירה. כמו כן, הודיעה המשיבה כי החליטה לבטל את האישור שניתן לעותרת 1 לשמש כמנהל קרן (להלן: ביטול אישור מנהל קרן) בהתאם לסעיף 15(ג) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק השקעות משותפות). למחרת, ביום 28.2.2006, הודיעה המשיבה לעותרת 2 ולעותר 3 כי בכוונתה להתכנס לדון בהתליית הרשיון שניתן להם לשמש כמנהלי תיקים (להלן: התליית רשיון מנהל תיקים), וזאת עד לסיום ההליך הפלילי בבית משפט השלום, בהתאם לסעיף 10(ג) לחוק. בהודעותיה ציינה המשיבה כי ניתנת לעותרים הזדמנות לטעון את טענותיהם בעניין לפניה עד לאמצע חודש מרץ 2006. ההליך בעניין התשקיף בבית המשפט המחוזי 4. בנוסף להליך זה - הליך ביטול אישור מנהל קרן והתליית רשיון מנהל התיקים (להלן: הליך הביטול וההתלייה) – מתנהל הליך נוסף בעניין העותרת 1, הוא הליך בקשת היתר לפרסום תשקיף לקרן האופציות. בתחילת פברואר 2006, בטרם הוגש כתב האישום, הגישה העותרת 1 למשיבה טיוטת תשקיף לקרן האופציות לשם קבלת היתר לפרסומו החל מיום 1.3.2006, וזאת בהתאם לסעיף 29 לחוק השקעות משותפות. המשיבה הודיעה טלפונית לעותרת 1, כי עד להחלטה בהליך הביטול וההתליה לא ינתן לעותרת 1 היתר לפרסום התשקיף לקרן האופציות. בעקבות הודעה זו הגישה העותרת 1 (ביום 6.3.2006) עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד החלטת המשיבה שלא ליתן לה היתר לפרסום התשקיף לקרן האופציות (ע"ש (י-ם) 5022/06, להלן: ההליך בעניין התשקיף בבית המשפט המחוזי). בית המשפט המחוזי החליט (ביום 8.3.2006) כי "החלטת הרשות [המשיבה] לעניין מתן ההיתר לתשקיף תינתן, בהסכמת הרשות, תוך עשרה ימים או במועד הראשון שבו מתכנסת מליאת הרשות, לפי המוקדם". דיון מקדמי בעניין זה נקבע בבית המשפט המחוזי ליום 4.4.2006. החלטת המשיבה 5. המשיבה התכנסה לישיבה ביום 14.3.2006 לדון במאוחד בהליך הביטול וההתלייה ובהליך בעניין התשקיף. ואולם, בסופו של יום, הוחלט בישיבה לפצל את ההכרעה בנושאים, תוך יצירת זיקה ביניהם: ראשית, התקבלה החלטה אופרטיבית שלא להעניק היתר לפרסום תשקיף לקרן האופציות, שנית, נקבע כי ההחלטה האופרטיבית בעניין התשקיף תובא לעיון חוזר, אם תתקבל החלטה נוספת – בדיון נפרד – שלא לבטל את אישור מנהל הקרן ושלא להתלות את רשיון מנהל התיקים במסגרת הליך הביטול וההתלייה. המשיבה קבעה בהחלטה (מיום 14.3.2006) כי העותרים רשאים להעלות טענות בכתב לעניין הליך הביטול וההתלייה לא יאוחר מיום 19.3.2006 וכי העותר 3 יהיה רשאי להוסיף טענות בעל פה. בא כוח העותרים פנה למשיבה (ביום 19.3.2006) בטענה כי התנהלות הדיון בישיבת המשיבה מעיד על כך שהחלטתה נגועה במשוא פנים ובדעה קדומה. הוא ביקש שלא לקיים את הדיון הנפרד. המשיבה הודיעה (ביום 21.3.2006) כי היא דוחה את הטענות באשר לפגמים כביכול בהליך, וכי היא קובעת את הדיון הנפרד בעניין הביטול וההתלייה ליום 5.4.2006, תוך מתן אפשרות לעותרים להופיע בפניה ולהשמיע את טיעוניהם גם בעל פה. הטענות בעתירה 6. בא כוח העותרים תוקף בעתירה זו את הודעת המשיבה מיום 21.3.2006 ומבקש כי נורה למשיבה להימנע מלכנס את הדיון הנפרד הקבוע ליום 5.4.2006 (בענין הביטול וההתליה), וזאת עד למתן פסק דין חלוט במסגרת ההליך הפלילי בבית משפט השלום. בא כוח העותרים טוען כי התנהלות המשיבה, בהחלטתה מיום 14.3.2006 ובהודעתה מיום 21.3.2006, מעידה כי היא פועלת באופן מגמתי משיקולים זרים, בכוונה "לחסל" את עסקיו של העותר 3, תוך שימוש לרעה בסמכויותיה, וכי למעשה היא כבר גיבשה את עמדתה נגד העותרים מתוך שרירות ומשוא פנים. לטענת העותרים, זכות הטיעון שתינתן להם בדיון הצפוי ביום 5.4.2006 היא למראית עין בלבד, וכי למעשה אין בכוונת המשיבה לשקול בהגינות ובנפש חפצה את טענותיהם. דיון 7. דין העתירה להידחות על הסף. למעשה תוקף בא כוח העותרים בפנינו - בטענותיו בדבר שיקולים זרים, שרירות ומשוא פנים - הן את ההחלטה האופרטיבית מיום 14.3.2006 (שלא להעניק היתר לפרסום תשקיף) והן את ההודעה מיום 21.3.2006 (הקובעת את הדיון הנפרד בהליך הביטול וההתלייה ליום 5.4.2006). 8. בכל הנוגע לתקיפת ההחלטה של המשיבה מיום 14.3.2006 (בעניין התשקיף) הרי שמקומן של טענות בא כוח העותרים בעניין זה הוא במסגרת ההליך בעניין התשקיף בבית המשפט המחוזי. אכן, החלטה זו של המשיבה התקבלה בעקבות ובהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 8.3.2006, שהנחה את המשיבה לקבל החלטה בהקדם לעניין מתן ההיתר לתשקיף. 9. בכל הנוגע לתקיפת ההודעה של המשיבה מיום 21.3.2006 (בה הודיעה לעותרים על קיום דיון נפרד בהליך בעניין הביטול וההתלייה) הרי שהעתירה היא מוקדמת. בא כוח העותרים מעלה, בעיקר, טענות בדבר משוא פנים והפרת זכות הטיעון מצד המשיבה. ואולם בשלב הנוכחי המשיבה טרם קיבלה החלטה סופית בנושא זה, והיא צפויה לקיים בו דיון לגופו של עניין ביום 5.4.2006. כמבואר לעיל, המשיבה לא קיבלה כל החלטה אופרטיבית בעניין הביטול וההתלייה בהחלטתה מיום 14.3.2006. אשר לזכות הטיעון, הרי שלדיון הנפרד (והמכריע) הצפוי ביום 5.4.2006 זומנו העותרים להשמיע את טיעוניהם בעל-פה, בנוסף לזכות שניתנה להם להעלות את טיעונים בכתב. חזקה על המשיבה, כרשות מנהלית ציבורית, כי תשמע את טיעוניהם של העותרים בהגינות ובנפש חפצה. זאת ועוד: מתגובת המשיבה, שהוגשה בהליך בענין התשקיף בבית המשפט המחוזי (ואשר צורפה לעתירה) עולה, כי המשיבה לא נחפזה בהחלטותיה. 10. אם ימצאו עצמם העותרים נפגעים מהחלטה של המשיבה שתתקבל לאחר הישיבה הצפויה ביום 5.4.2006 (בעניין הביטול וההתלייה) יהיו רשאים הם להעלות את טענותיהם בפני הרשות או הערכאה המוסמכת. אגב, יצוין כי תקיפת החלטה בעניין התליית רשיון מנהל תיקים בהתאם לסעיף 10(ג) לחוק תיעשה בדרך של הגשת עתירה מינהלית בבית המשפט לעניינים מינהליים, לפי סעיף 21(18) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, ולא בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק. לו היתה העתירה הנוכחית מתמקדת בעניין התליית הרשיון בלבד, היתה העתירה נדחית בשל טעם נוסף, והוא קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לענינים מינהליים. 11. לסיכום: העתירה נדחית על הסף. ממילא מתייתרת הבקשה לעיון חוזר בהחלטה (מיום 30.3.2006) הדוחה את הבקשה למתן צו ביניים. ניתן היום, ו' ניסן, תשס"ו (4.4.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06026760_C03.docעע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il