פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2675/98
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט א' ריבלין
המערער: עזבון המנוחה מרים ז"ל
נ ג ד
המשיבים: 1. בנק ברקליס דיסקונט בע"מ סניף אלנבי 103
2. בנק ברקליס דיסקונט בע"מ סניף אלנבי 35א
3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף ראשי
4. בנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף שינקין
5. בנק לאומי לישראל בע"מ סניף אחד העם
6. בנק לאומי לישראל בע"מ סניף אלנבי
7. בנק הפועלים בע"מ
8. עזבון המנוח רפאל אלואשוילי ז"ל
9. שמואל סמואל עו"ד
10. עזבון המנוח משה סמואל רו"ח
11. עזבון המנוח יוסף סמואל
ערעור על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 8.3.98
בת"א 2607/87 שניתן על-ידי כבוד השופט
צ' כהן
תאריך הישיבה: ל' בחשוון תש"ס (9.11.99)
בשם המערער: עו"ד אסטרייכר מאיר
בשם המשיבים 1-2: עו"ד ביעזר ארז
בשם המשיבים 3-4: עו"ד מישעולי זוהר
בשם המשיבים 5-6 עו"ד גלברט פרפל חנה
בשם המשיב 7: עו"ד גינת יהודית
בשם המשיב 8: בעצמו
בשם המשיבים 9-11: עו"ד אודיה כהן
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
זהו ערעור שני המגיע לבית משפט זה, בעניינו של עזבון. הערעור הוא על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופט צ. הכהן) לפיו נדחתה על הסף תביעת המערער נגד המשיבים 1-7 (להלן: הבנקים) ואחרים. מעשה שהיה כך היה: ב1973- נפטר אבי המשפחה (להלן: המנוח). בשעת פטירתו היו מופקדים כספים בחשבונות בבנקים, שחלקם היו על שמו של המנוח בלבד וחלקם על שמו ועל שם אשתו. לאחר פטירת המנוח, הוטל עיקול על אותם חשבונות, על ידי מנהל מס עזבון. מנהל מס עזבון, הורה לבנקים להעביר אליו את סכום המס המעוקל והסכום אכן הועבר על-ידם. כמו כן הגיש מנהל מס העזבון תביעה לפסק-דין הצהרתי, לפיו, אשת המנוח אינה שותפה לאותם חשבונות, שהכספים בהם - לפי הטענה - היו כולם של המנוח בלבד. בית המשפט המחוזי פסק, כי חלה הלכת השיתוף ורכוש המנוח כולו, כולל החשבונות, הוצהרו כרכוש משותף של המנוח ושל אשתו. או אז הגישה האשה תביעה נגד הבנקים, למחצית מהכספים שהיו מופקדים בחשבונות על שם המנוח בלבד ובחשבונות המשותפים. התביעה נדחתה על הסף, מבלי שהעניין נדון לגופו. בית משפט זה בערעור שהוגש, החזיר את העניין לבית המשפט המחוזי על מנת שידון לגוף התביעה. בינתיים נפטרה האשה ותביעתה של המנוחה נדונה לאחר פטירתה, לאחר שבנה מונה כמנהל עזבונה. משכך, החליט בית המשפט לדחות את התביעה על הסף, בקבעו, כי אין לה תכלית, באשר ממילא יורש הבן את עזבון שני הוריו וכל מה שיש בעזבון, מגיע לידיו.
טעה בית המשפט המחוזי בקובעו, כי העובדה שהבן ירש את שני הוריו - אף שנכונה היא כשלעצמה - משליכה על תביעתה של המנוחה נגד הבנקים (שעברה לבנה), ונגד מנהל עזבון המנוח. אותה תביעה מושתתת על העילה לפיה העבירו הבנקים למנהל מס עזבון, על פי הודעת עיקול על כספי המנוח ולפי הוראות מנהל מס עזבון, סכומים שיצאו מחשבונות שמחציתם היתה מלכתחילה שלה. נושא זה מעולם לא נתברר בבית המשפט, לא מהבחינה העובדתית ולא מהבחינה המשפטית וראוי שיתברר בערכאה הראשונה, בדרך הרגילה, במסגרת התביעה שהוגשה בזמנו על ידי המנוחה, שבנה, מנהל עזבונה, בא בנעליה.
אשר על כן, אין מנוס מלהחזיר את העניין לבית המשפט המחוזי על מנת שיברר את אותה תביעה.
אין בפסק דין זה כדי לנקוט עמדה לעניין התביעה התלויה ועומדת בבית המשפט המחוזי.
הערעור מתקבל, פסק-הדין מתבטל והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי כאמור לעיל.
המשיבים 1-7 ו9-11-, ישלמו למערערת, יחד ולחוד, הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
ש ו פ ט ת
המשנה לנשיא השופט ש' לוין:
אני מסכים.
המשנה לנשיא
השופט א' ריבלין:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן.
ניתן היום, ט"ז בכסלו תש"ס (25.11.99).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98026750.J03