מנהל ענייני בטיחות הגז במשרד האנרגיה נ. פזגז בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"ם 2667/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ע' גרוסקופף המערער: מנהל ענייני בטיחות הגז במשרד האנרגיה נ ג ד המשיבה: פזגז בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 27.2.2019 בעת"ם 10223-09-17 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיאה מ' פינקלשטיין תאריך הישיבה: י"א בסיון התש"ף (3.6.2020) בשם המערער: עו"ד רן רוזנברג, עו"ד סיון דגן בשם המשיבה: עו"ד שלום זינגר, עו"ד איל גור פסק-דין 1. מהי הפרשנות הראויה של ההסדרים החלים על סיום התקשרות מרוכזת של דיירים בבית משותף עם ספק גז? על כך נסב ההליך שבפנינו. 2. ברקע הדברים, עמד עיצום כספי שהטיל מנהל ענייני בטיחות הגז במשרד האנרגיה (להלן: המדינה) על חברת פזגז בע"מ, היא המשיבה, בגין הפרה לכאורה של הוראות חוק העוסקות בהחלפת ספק גז בבית משותף. בתמצית יצוין, כי היה מדובר במקרה שבו התקבלה החלטה של דיירים להפסיק את ההתקשרות עם המשיבה. פרטי המקרה אינם נדרשים במקרה זה מאחר שבעקבות שיג ושיח שניהלו הצדדים, בהמלצתנו, הם הגיעו להסכמה ביחס לקבלת עמדתה הפרשנית של המדינה בנוגע להוראות החוק, שאף אנו שותפים לה, כמו גם ביחס לתוצאה האופרטיבית. בהתאמה, הצדדים הסכימו כי הערעור יתקבל בחלקו במובן זה שיושת על המשיבה עיצום כספי, אך זאת בהיקף של 30% מסכום החיוב המקורי. 3. עם זאת, בשל החשיבות הנודעת להבהרת פרשנותם של ההסדרים הרלוונטיים אנו מעלים את עיקרי הדברים על הכתב. 4. מהו הבסיס לחישוב הרוב הנדרש לצורך הפסקת התקשרות עם ספק גז? – סעיף 59ד לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, כפי שעמד בתוקף במועדים הרלוונטיים הורה כך: "(א) בסעיף זה, 'מערכת גז מרכזית' – מערכת להספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשתי דירות או יותר. (ב) בבית משותף שבו קיימת מערכת גז מרכזית, רשאים בעלי הדירות הרוכשים גז באמצעות המערכת האמורה להחליט על סיום כל החוזים שנחתמו עם ספק הגז או באמצעותו, ולהתקשר עם ספק גז אחר כדי לרכוש גז ממנו או באמצעותו; החלטה כאמור טעונה הסכמה בכתב של מחצית מבעלי הדירות. (ג) הוחלף ספק הגז כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה רשאי בעל דירה הקשור לאותה מערכת, להתקין מיתקן גז נפרד להספקת גז לדירתו". 5. במקרה זה התעוררה השאלה כיצד יש לבחון את דרישת הרוב הנחוץ לצורך החלפת ספק גז כאשר בבית משותף אחד קיימות שתי מערכות גז מרכזיות נפרדות. השאלה נדרשת במקרה שלפנינו מאחר שהבית המשותף שבו עסקינן מורכב משני אגפים, שלכל אחד מהם מערכת גז מרכזית נפרדת. לשיטת המדינה החישוב צריך להתבצע בנפרד ביחס לכל אחת ממערכות הגז המרכזיות, וזאת למרות שמדובר בבית משותף אחד. לשיטת המשיבה החישוב צריך להתבצע מתוך כלל בעלי הדירות בבית המשותף, ובהתעלם מכך שפועלות בו שתי מערכות גז מרכזיות נפרדות. 6. כפי שהוסכם על הצדדים ומקובל אף עלינו, התשובה לשאלה, כאשר זו נבחנת בהתאם לתורת הפרשנות התכליתית היא כעמדת המדינה, דהיינו בענייננו, שהרוב הנדרש צריך להיבחן ביחס לכל אגף בנפרד. 7. להשלמת התמונה יצוין כי בינתיים, בעקבות תיקוני חקיקה נוספים, בוטל סעיף 59ד לחוק המקרקעין, ונחקק הסדר חלופי בסעיף 1א(א) לחוק המקרקעין (החלפת ספק גז המספק גז באמצעות מערכת גז מרכזית), התשנ"א-1991. הסדר זה לא היה בתוקף במועדים הרלוונטיים לאירועים שעליהם נסב הערעור ושאלת פרשנותו לא נדונה בפנינו. 8. מהי התקשרות אסורה בין ספק גז לבין צרכן בהקשרו של סעיף 17א לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), התשמ"ט-1989? – היבט נוסף של ההסדרים החלים בתחום הספקת הגז נוגע לאיסור שחל על ספק הגז "להתקשר" עם צרכן במשך חצי שנה לאחר ההחלטה על הפסקת ההתקשרות עמו. וכך מורה הסעיף: "מסר צרכן גז ביתי לספק גז יוצא הודעה, לא יתקשר ספק הגז היוצא או כל ספק גז אחר שהוא בעל זיקה אליו, או מי מטעמם, עם צרכן הגז הביתי ולא יציע לו הטבות כלשהן, בקשר עם הספקת הגז, במשך שישה חודשים מיום מתן ההודעה; בסעיף זה, 'הודעה' – הודעה בכתב של צרכן גז ביתי לספק גז יוצא על החלטתו לסיים חוזה להספקת גז עמו ובה מצוינים תאריך ההודעה ופרטיו המזהים של הצרכן, לרבות שם הצרכן וכתובתו". 9. התכלית העומדת ביסודה של הוראה זו להפסקת כל קשר או זיקה בין צרכן הגז לבין הספק בחצי השנה הראשונה שמאז הפסקת ההתקשרות עמו, היא לתרום לתחרות בין חברות הגז בטווח הארוך, ולהימנע ממצב שבו הספק שהופסקה עמו ההתקשרות ינסה לסכל את מימוש ההחלטה להפסיק עמו את הקשר. על מנת להגשים תכלית זו, מובהר כי האיסור על התקשרות כולל לא רק מצבים שבהם ספק הגז אפשר העברה בפועל של שימוש במערכת לספק אחר ואז ניסה ליצור קשר בסמוך לאחר מכן עם הצרכנים, אלא גם מצב שבו הספק נמנע מלהפסיק את ההתקשרות, במובן זה שהמשיך לספק גז בפועל. אף זהו מצב של "התקשרות" כמובנה בסעיף 17א הנדון – בהתחשב בתכלית החקיקה שפורטה לעיל. 10. סוף דבר: הערעור מתקבל בחלקו כאמור בפסקה 2 לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בסיון התש"ף (‏3.6.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19026670_A09.docx גד מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il