אברהם לשצינסקי -עו"ד נ. הועד המחוזי של לשכת עו"ד- ת"א

פסק-דין בתיק על"ע 2663/02 בבית המשפט העליון בירושלים על"ע 2663/02 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט א' גרוניס המערער: אברהם לשצינסקי, עו"ד נ ג ד המשיב: הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב ערעור על פסק הדין של בית הדין של לשכת עורכי הדין בתיקים בד"א 39/2000 ו-42/2000 מיום 24.2.202 תאריך הישיבה: כ"ה בחשון התשס"ג (31.10.2002) בשם המערער: עו"ד שמואל לביא בשם המשיב: עו"ד עמוס ויצמן פסק-דין בית הדין המחוזי של לשכת עורכי הדין הרשיע את המערער בעבירות לפי סעיפים 53 ו-61(1) של חוק לשכת עורכי הדין. ההתנהגות שבגינה הורשע היא מסירת עדות שאינה אמת בהליך של קובלנה פלילית פרטית בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. בית הדין המחוזי לא האמין להסברי המערער שהעיד בפניו ולפיכך קבע כממצא שבעדותו מסר המערער ביודעין פרטים שאינם אמת כאשר תיאר ביקור שלו אצל רופא בעקבות התקיפה, שלטענתו יריבו תקף אותו. בית הדין המחוזי גזר על המערער עונש של שנה השעיה על תנאי. על הרשעתו זו ערער המערער בפני בית הדין הארצי ואילו לשכת עורכי הדין ערערה על קולת העונש. בית הדין הארצי דחה את ערעור המערער על ההרשעה והחמיר בעונשו של המערער בהעמידו אותו על 4 חודשי השעיה. צדק בית הדין למשמעת בקבעו כי אמות המידה להרשעה בהליך משמעתי אינן זהות להרשעה בעבירה פלילית של עדות שקר. משדחה בית הדין את טענת המערער כי עדותו נמסרה מתוך בלבול בלבד, הרי די בכך כדי לקבוע כי נעברה על ידו עבירת משמעת כאשר העיד ביודעין דברים שאינם אמת. נוכח אופייה של ההרשעה, אין לומר כי העונש שהטיל בית הדין הארצי על המערער החמיר עמו יתר על המידה. אשר על כן, אנו דוחים את הערעור הן על ההרשעה והן על העונש. ההשעיה תיכנס לתוקפה ביום 1.12.2002. ניתן היום, כ"ה בחשון התשס"ג (31.10.2002). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02026630_N03.doc/צש נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il