פסק-דין בתיק בג"ץ 2658/13
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2658/13
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הבטחון
2. ועדת המאויימים
3. שירות הבטחון הכללי
4. משטרת ישראל
5. משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: ד' בסיון התשע"ג (13.5.13)
בשם העותר: בעצמו
בשם המשיבים: עו"ד ליאורה וייס-בנסקי ; עו"ד ענר הלמן
פסק-דין
א. העותר – השובת כיום רעב – סיים לרצות מאסר פלילי ונעצר מינהלית ביום 3.3.13. מעצרו המינהלי, שהיה מתחילתו לשישה חודשים, קוצר על-ידי בית המשפט הצבאי למעצרים מינהליים בחודשיים, ועומד לפקוע ב-2.7.13. המשיבים עירערו על כך לבית המשפט הצבאי לערעורים (ביום 29.4.13) אך ערעורם טרם נשמע. העותר לא הגיש ערעור, אך עתר – ביום 14.4.13 – לבית משפט זה, ללא ייצוג. העתירה מכוונת הן כנגד המעצר המינהלי והן כבקשה למציאת מדינה קולטת, תחת שחרורו לאיו"ש שהוא טוען למאוימות בו. הסניגוריה הציבורית אינה רואה מקום לייצוגו.
ב. העותר הובא לבית המשפט היום, לאחר שחוות דעת רפואית בשב"ס אישרה זאת. הוא טען ללא ייצוג. לטענת המדינה עליו למצות הליכים בבית המשפט הצבאי לערעורים, וכן אין מקום לסעד של חיפוש מדינה קולטת, וזאת בעקבות פסק דין מיום 4.7.12 בבג"ץ 3615/10 שהגיש העותר בשעתו, שבו נאמר כי אין מניעה לשחרור העותר לאיו"ש. העתירה ההיא נמחקה לבקשת העותר.
ג. בנסיבות הסברנו לעותר כי עליו לפנות בערעור לבית המשפט הצבאי לערעורים, ואנו נכונים – נוכח מצבו הרפואי – לראות את העתירה שבפנינו ככתב ערעור. המזכירות תעביר עותק העתירה, יחד עם פסק דיננו, לבית המשפט הצבאי לערעורים באמצעות פרקליטות המדינה, וכן לעותר באמצעות שב"ס. אנו יוצאים מן ההנחה כי בית המשפט הצבאי לערעורים ימנה לעותר סניגור לשמיעת ערעורו. זכויות העותר שמורות לו לאחר הליך הערעור, בלא שנביע כל דעה לעת הזאת.
ד. בנתון לאמור נמחקת העתירה. אנו מאחלים לעותר בריאות.
ניתן היום, ד' בסיון תשע"ג (13.5.13).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13026580_T05.doc רח
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il