מדינת ישראל נ. אגבריה סלימאן

פסק-דין בתיק ע"פ 2657/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2657/18 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ע' פוגלמן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אגבריה סלימאן ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"פ 24228-05-17 אשר ניתן ביום 11.2.2018 על ידי כב' השופטת ח' לומפ תאריך הישיבה: כ"ח בסיון התשע"ח (11.06.2018) בשם המערערת: עו"ד חיים שוייצר בשם המשיב: עו"ד עמית חדד; עו"ד נועה מילשטיין פסק-דין הנשיאה א' חיות: 1. נוכח הודעת המדינה לפיה היא חוזרת בה מן הערעור אנו מורים על מחיקתו. 2. בשולי הדברים ובהינתן העובדה כי המותב שניהל את הליכי הגישור בין הצדדים הוא אף זה ששמע טיעונים לעונש וגזר את הדין, ראינו לנכון לשוב ולהדגיש את שכבר פסקנו בעניין זה לא אחת, כי אין זה ראוי שהשופט אשר ניהל את הגישור הוא זה שיגזור את עונשו של הנאשם. בע"פ 1277/17 מדינת ישראל נ' בלומנטל (‏21.5.2017), שנסיבותיו דומות מאוד לענייננו, הודגש והוטעם בהקשר זה "עד כמה חשוב להקפיד על הפרדה בין הליך הגישור ובין ההליך העיקרי וזאת לא רק מקום שהליך הגישור מתנהל טרם שמיעת הראיות לעניין ההרשעה או במהלך שמיעתן, אלא גם בשלבים מאוחרים יותר של ההליך" (שם, בפסקה 6). הפסיקה אמנם הבחינה בהקשר זה בין הסדר טיעון "סגור" להסדר טיעון "פתוח" (ראו: ע"פ 4877/13 עווידה נ' מדינת ישראל (22.4.2014); ע"פ 1061/16 רובינוב נ' מדינת ישראל (‏11.2.2016)). אך ככל שהליך הגישור מניב הסדר טיעון "פתוח", דוגמת ההסדר שהושג בענייננו, ההלכה ברורה והיא קובעת כי אל לו לשופט המגשר ליטול על עצמו גם את תפקיד השופט הדן בעונש והגוזר את הדין, וכי מן הראוי כי יקפיד על קיום הפרדה בין שני ההליכים. לא כך אירע במקרה דנן ועל כך יש להצר. הערעור נמחק. ניתן היום, ‏ל' בסיון התשע"ח (‏13.6.2018). ה נ ש י א ה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18026570_V05.doc רש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il