בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים
פליליים
ע"פ 10100/01
ע"פ 2657/02
בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' ריבלין
המערער
בע"פ 10100/01: פלוני
והמשיב
בע"פ 2657/02
נ
ג ד
המשיבה
בע"פ 10100/01: מדינת ישראל
והמערערת
בע"פ 2657/02
ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום
30.9.01 בת.פ. 512/00 שניתן על ידי כבוד השופטים: י' טימור, ש' דברת וח' סלוטקי
תאריך הישיבה: י"ז בתמוז התשס"ב
(27.6.2002)
בשם
המערער בע"פ 10100/01: עו"ד י' אסף
והמשיב
בע"פ 2657/02
בשם
המשיבה בע"פ 10100/01: עו"ד ענת חולתא
והמערערת
בע"פ 2657/02
בשם
שירות המבחן: גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופטת ד' ביניש:
1. המערער שהוא המשיב בערעור המדינה (להלן:
המשיב), הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע והואשם בכתב האישום המקורי בעבירה
של אינוס ומעשים מגונים, בשל שורה של מעשים מיניים שביצע בקטינה בין השנים
1997-1999 בהיותה בגיל שבין 9 ל-11. המשיב עצמו יליד 8.3.1983, היה בעת ביצוע
העבירות קטין בגיל שבין 14 ל-16. על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, הורשע המשיב
באישום הראשון בעבירות לפי סעיף 348(ב), בנסיבות המפורטות בסעיף 345(ב)(1)
ו-345(א)(1) לחוק העונשין, וכן באישום השני הורשע בביצוע מעשים מגונים, עבירה לפי סעיף
348(א), בנסיבות המפורטות בסעיף 345(ג)(3) לחוק.
על פי האישום הראשון בכתב האישום המתוקן,
התבטאו מעשיו העברייניים של המשיב בנגיעותיו בידו באיבר מינה של הקטינה. המעשים
שתוארו באישום השני, היו מעשים שונים וחמורים לשם גירוי וסיפוק מיני, שבוצעו
בהזדמנויות שונות. יצויין כי על אף גילו הצעיר של המשיב, יש לו עבר פלילי משמעותי
והוא נידון כבר פעמיים ללא הרשעה בגין עבירות אלימות ותקיפה וחבלה של ממש, וכן
בגין עבירות רכוש שביצע. עקב מעשים אלה, נידון בעבר לצו מעון אותו החל לרצות במעון
"מצפה ים".
2. בבית המשפט המחוזי ביקש בא-כוח התביעה לגזור
על המשיב עונש מאסר בפועל. הסניגור מצידו, שטח בפני בית המשפט קמא את נסיבותיו
האישיות הקשות של המשיב, את העובדה ששהה שנים רבות במסגרת חוץ-ביתית, וביקש להביא
בחשבון שיפור שחל, לטענתו, בהתנהגותו של המשיב בהיותו במעון "מצפה ים".
לפיכך, ביקש בא-כוח המשיב כי תינתן למרשו הזדמנות לחזור לקהילה ולהיקלט בעבודה.
לבית המשפט קמא אף הוגש תסקיר מאד מפורט של שירות המבחן לנוער. בפני בית המשפט
הונחה המלצת שירות המבחן לנוער, לפיה מתאים המשיב לטיפול כוללני ופרטני במסגרת
כוללנית. ההמלצה של שירות המבחן היתה להפנות את המשיב להוסטל "בית אשל"
בבאר-שבע ולשלבו שם בקבוצת טיפול לעברייני מין; לפיכך המליץ על מתן צו מעון למשך
12 חודשים מיום קליטתו בהוסטל. בית המשפט קמא קיבל את המלצת שירות המבחן, לאחר
שנתן ביטוי בנימוקיו לחומרת מעשיו של המשיב, ציין את עובדת קטינותו בעת ביצוע
העבירות והיזקקותו לטיפול, בשלב הנוכחי של חייו. נוכח העובדה שהתברר כי המשיב אינו
מתאים לחיים עצמאיים בקהילה, סבר בית המשפט כי ראוי הוא שהמשיב ייקלט במסגרת
הטיפולית והמפקחת של ההוסטל, ולפיכך נתן בית המשפט ביום 30.9.01 צו מעון למשך 12
חודשים שיבוצע בהוסטל "בית אשל" בבאר-שבע.
3. המשיב לא השלים עם האמצעי שנגזר עליו לשהייה
בהוסטל, והגיש ערעור לבית משפט זה. עיקר ערעורו התמקד בטענת בא-כוחו כי לאחר
שהתקדם בטיפול שניתן לו ב"מצפה ים", היה על בית המשפט לאפשר לו להתמיד
בתכנית הטיפולית המקפת שהוכנה לו שם ולאפשר לו שלא לשהות במסגרת חוץ-ביתית. במלים
אחרות, המשיב ערער על החלטת בית המשפט המחוזי לשלחו להוסטל, וביקש כי יאופשר לו
לשוב לביתו ולהסתפק בפיקוח שירות המבחן, לחלופין, היה מוכן לקבל עליו עולו של מאסר
בעבודות שירות.
המשיב הגיש את ערעורו ואף ביקש וקיבל צו לעיכוב
ביצוע גזר הדין. לקראת הדיון בערעורו של המשיב, הוגש לנו תסקיר מעודכן של שירות
המבחן לנוער. מהתסקיר שנערך ביום 2.1.02, התברר כי גזר הדין שניתן ביום 30.9.01 לא
בוצע, וכי בעת שהוזמן המשיב לדיון בועדת הקליטה במעון אליו נשלח, הביע המשיב
התנגדות להשמתו שם. הוא הגיש את ערעורו ואף ביקש וקיבל צו לעיכוב ביצוע גזר הדין.
נוכח עמדתו של המשיב בערעורו, ונוכח סירובו לביצוע צו המעון, הגיע שירות המבחן
למסקנה כי אין עוד מקום לנקוט בדרך הטיפולית שהוא עצמו המליץ עליה בפני בית המשפט
המחוזי, ולפיכך חזר בו מהמלצתו. בתסקיר הנ"ל מיום 2.1.02, נקט שירות המבחן
לנוער בעמדה המביעה חוסר אמון באפשרויות הטיפול במשיב, והוא הציע "לדון
בעניינו ללא המלצה טיפולית בהתאם לחומרת העבירה". בדיון שקיימנו בערעור של
המשיב ביום 24.1.02, החלטנו לאפשר לתביעה להגיש ערעור על גזר הדין, עקב השינוי
בעמדת שירות המבחן וחוסר האפשרות ליישם את גזר דינו של בית המשפט המחוזי שאימץ את
המלצת שירות המבחן. בה בעת הורינו לשירות המבחן לנוער לשקול שוב את עמדתו ביחס
למשיב, לזמנו ולהגיש לנו תסקיר משלים. ביני לביני, הגישה המדינה את ערעורה ונקבע
תאריך לשמיעת שני הערעורים ביום 2.5.02. לבקשת בא-כוח המשיב, נדחתה שמיעת הערעור,
ובסופן של השהיות נקבעו שני הערעורים לשמיעה בפנינו היום. לקראת הדיון שנתקיים
לפנינו, הוגש לנו תסקיר משלים הנושא תאריך 24.6.02. מהתסקיר עולה ששירות המבחן אכן
נואש מאפשרויות הטיפול במשיב. מתברר, שהוא לא התייצב לפגישה עם קצינת המבחן במועד
שנקבע לו, ולא נתן לכך הסבר מניח את הדעת. עמדת שירות המבחן היא כי נכונותו של
המשיב לקיים פגישות עמו היא חיצונית ונובעת משיקולי תועלת הקשורים בהליך המשפטי,
ואין הוא מגלה נכונות והבנה בדבר הצורך בטיפול. לפיכך, נמנע שירות המבחן גם הפעם מהמלצה
טיפולית. בדיון שהתקיים לפנינו שב וטען סניגורו של המשיב כי ראוי לתת למרשו
הזדמנות נוספת לשוב לביתו ולחיות בקהילה. הוא עמד על כך שמרשו הוא כיום בוגר, וכי
חלף זמן ניכר מאז ביצע את מעשי העבירה ולכן יש להתחשב בכל אלה ולאפשר לו לבנות את
חייו החדשים. מנגד התנגדה באת-כוח המדינה לבקשת הסניגור התנגדה וביקשה מאתנו לקבל
את ערעור המדינה ולהטיל על המשיב עונש לתקופה אשר תאפשר לתת לו טיפול במסגרת כתלי
הכלא.
4. שקלנו את טענות הצדדים והתלבטנו לא מעט בשאלה
מהי הדרך הראויה לנקוט בעניינו של המשיב. לאחר שבחנו את השתלשלות ההליכים כפי
שתוארו לעיל, באנו לכלל מסקנה כי על אף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועל אף גילו
הצעיר של המשיב בעת ביצוען של עבירות אלה, משכשלה הדרך הטיפולית שהוצעה, אין מנוס
מלגזור על המשיב עונש מאסר של ממש.
מעשיו של המשיב, כשהם לעצמם, חמורים הם ביותר
וראוי היה כי ייגזר דינו בשל אותם מעשים קשים לשנות מאסר ארוכות. לכך יש להוסיף כי
עברו של המשיב אופיין במעשי אלימות, אף כי כולן בוצעו בהיותו נער צעיר. אם בכל זאת
החלטנו שלא למצות עם המשיב את הדין, החלטנו כך משום שהמעשים החלו עוד בהיות בן 14;
כמו כן עשינו כן משום שרוצים אנו לקוות כי לאחר שמלאו למשיב 19 שנים ולאחר שמשך
תקופת זמן לא ביצע עבירות נוספות, יש עוד סיכוי שלאחר ריצוי העונש בכלא וקבלת
הטיפול במסגרתו, ישוב המשיב למוטב.
אשר על כן, החלטנו לדחות את ערעור המשיב,
ולקבל את ערעור המדינה, ולהטיל על המשיב עונש מאסר של 36 חודשים, מהם 18 חודשים
לריצוי בפועל ו-18 חודשים על-תנאי, והתנאי הוא שהמשיב לא יעבור 3 שנים מיום צאתו
מן הכלא עבירות לפי פרק י' סימן ה' לחוק העונשין, שהן מסוג פשע. אנו ממליצים כי
שלטונות בית הסוהר יפנו את המשיב לטיפול אשר הוא זקוק לו בגין עבירות המין שביצע.
המשיב יתייצב לריצוי עונשו בבית המשפט המחוזי
בבאר-שבע ביום 14.7.02 עד לשעה 10:00.
ניתן היום, י"ז בתמוז התשס"ב
(27.6.2002).
ש ו פ ט ש ו פ ט
ת ש ו פ ט
_________________
העתק
מתאים למקור 02026570.N02 /צש
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית
המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית
המשפט פתוח להערות והצעות:
[email protected]
לבתי
המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il