סאדק ג'ית נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק עמ"מ 265/15 בבית המשפט העליון עמ"מ 265/15 לפני: כבוד השופט צ' זילברטל המערער: סאדק ג'ית נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"מ 60622-11-14 שניתנה ביום 15.12.2014 על ידי כב' השופט אהרן פרקש, סגן נשיא תאריך הישיבה: א' בשבט התשע"ה (21.1.2015) בשם המערער: בשם המשיבה: עו"ד רמי עותמאן עו"ד ענר הלמן פסק-דין 1. ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"מ 60622-11-14, שניתנה ביום 15.12.2014 על ידי כב' השופט א' פרקש, סגן נשיא. בית המשפט המחוזי נענה לבקשת המשיבה ואישר צו שנחתם בידי שר הביטחון בגדר סמכותו על פי חוק סמכויות שעת חרום (מעצרים) התשל"ט-1979 (להלן: החוק), שלפיו נעצר המערער במעצר מינהלי מיום 28.11.2014 עד ליום 23.4.2015. 2. כמצוות סעיף 9 לחוק, הדיון בערעור נשמע בדלתיים סגורות, ואולם, נוכח הסכמת שני הצדדים, ניתן לפרסם פסק דין זה, לרבות שמו של המערער, סאדק ג'ית, תושב סילואן שבירושלים. 3. על פי מה שנאמר על ידי בא כוח המשיבה בחלקו של הדיון שהתנהל במעמד שני הצדדים, המערער נעצר נוכח היותו מוכר כפעיל טרור עממי ומעורב בפעילות של טרור עממי. 4. בית המשפט המחוז פרש בהחלטתו את המסגרת הנורמטיבית בכל הנוגע לסמכות שר הביטחון לחתום על צו מעצר מינהלי ולחובת בית המשפט המחוזי לקיים "ביקורת שיפוטית על צו המעצר" (כלשון כותרת השוליים של סעיף 4 לחוק), כפי שזו פורשה בפסיקת בית משפט זה. דהיינו - לא די בביקורת של המעשה המינהלי, אלא בית המשפט אמור לבחון בעצמו את הנתונים שעמדו לנגד עיניו של השר ולהחליט האם יש מקום לאשר את הצו, לבטלו או לקצר את תקופת המעצר (ראו: עמ"מ 860/04 פחימה נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(3) 258, והאסמכתאות שם (2004); עמ"מ 8788/03 פדרמן נ' שר הביטחון (5.11.2003); עמ"מ 5302/14 מדינת ישראל נ' פלוני (7.8.2014)). בית המשפט המחוזי עיין, במעמד צד אחד, בחומר חסוי וקיבל לגביו הסברים מגורמי הביטחון, ובהתחשב במבחן שנקבע לענין זה בפסיקה מצא כי קיימת ודאות קרובה שהמערער יבצע עבירות חמורות אלא אם כן תוגבל חירותו על דרך של מעצר. כמצוות סעיף 5 לחוק, קבע בית המשפט המחוזי כי יתקיים עיון תקופתי בצו המעצר לא יאוחר מיום 25.2.2015. 5. בערעור נטען כי המערער הוא אדם נורמטיבי, בן 34, ללא כל עבר פלילי, שמעולם אף לא נחקר בחשד שעבר עבירות ביטחוניות. המערער הוא בעל משפחה שאינו יודע קרוא וכתוב. לדברי בא כוח המערער, אין זה סביר ש"בין לילה" יהפוך המערער לאדם מסוכן עד כדי כך שלא יהיה מנוס ממעצרו. נטען גם, שיש אפשרות שמוסרי המידע אודות המערער לגורמי הביטחון עשו כן לשם פגיעה במערער, במסגרת "חיסול חשבונות". סנגורו של המערער טען, כי אין לאפשר מצב בגדרו ייעצר אדם במעצר מינהלי מבלי שתקדם לכך חקירה, מבלי שיפורט באזניו המיוחס לו ורק על סמך דו"חות של שירות הביטחון הכללי שמעונין במעצר כהליך הרתעתי על מנת שהדבר ישמש דוגמה לאחרים. לענין זה הוסיף עו"ד עותמאן וטען, כי הרתעה כלל לא תושג במקרה דנא, שכן, על פי המצב בפועל, למעצר המערער (ולמעצר אחיו, שעניינו נדון בעע"מ 267/15) אין כל השפעה על מצב הדברים באזור מגוריהם (סילואן). לדברי הסנגור, אין לשלול את האפשרות שהמערער לא הובן נכון על ידי המודיעים שמסרו לגורמי הביטחון נתונים לגביו, ודברים שהשמיע באזניהם הוצאו מהקשרם. 6. בצד האמור לעיל טען המערער גם טענות כלליות באשר להליך זה של מעצר מינהלי, שהוא "חריג בוטה לעקרון המשפטי של הליך הוגן", שכן באמצעותו ניתן לשלול חירותו של אדם לפרק זמן ממושך מבלי שיוכל להתגונן. נטען, כי יש לנהוג במידתיות ולנקוט באמצעים חלופיים שפגיעתם בחרות המערער פחותה, לרבות בחינת האפשרות לשחרור המערער לחלופת מעצר. 7. בא כוח המשיבה, עו"ד הלמן, ציין בדבריו כי מאז שהתגברו הפרות סדר ומעשי הטרור בירושלים, לאחר רצח הנער אבו-ח'דיר ע"ה, נעשה על ידי המשיבה שימוש מוקפד, מצומצם ומושכל במכשיר זה של מעצר מינהלי ונחתמו בסך הכל 5 צווי מעצר מינהליים. לפיכך, ברי כי אין מדובר במהלך הרתעתי, אלא בקידום תכלית מניעתית מובהקת. המדינה נותנת עדיפות מוחלטת להליכים פליליים ורק בלית ברירה ננקט צד זה של מעצר מינהלי. 8. במהלך הדיון בערעור שמעתי, במעמד צד אחד, את הסבריו של נציג גורמי הביטחון באשר לצורך במעצר, כמו גם באשר לחוסר האפשרות לפתוח בהליך פלילי נגד המערער. הוצג בפניי חומר חסוי שלא ניתן לחשוף לעיני המערער. דיון והכרעה 9. אכן, הצעד שננקט כלפי המערער הוא קיצוני וצריך להיות שמור למקרים חריגים שבחריגים, בהם לא ניתן לנקוט בהליכים פליליים "רגילים". זאת, לדוגמה, כדי למנוע חשיפת מקורות וראיות, שחשיפתם עלולה לגרום נזק רב לביטחון המדינה, ומנגד נוצר צורך דחוף למנוע מהעצור לסכן את ביטחון המדינה או את ביטחון הציבור. בית המשפט מודע היטב לאופיו הקשה של ההליך בו מדובר, המעורר חוסר נחת נוכח הפגיעה החמורה בעצור, שמתקשה, ולמעשה כמעט אינו יכול, להתמודד עם המיוחס לו. מטעם זה חובה על בית המשפט לבחון בקפדנות ובדקדקנות את החומר המוצג לעיונו ולוודא, ככל שניתן, כי יש ממש בחשדות שקמו בעניינו של העצור ויש הצדקה לנקיטה בצעד קיצוני של חתימה על צו מעצר מינהלי. לאחר עיון בחומר וקבלת ההסברים, ותוך מודעות לכל האמור לעיל ולזהירות המיוחדת שבה עלי לנהוג, שוכנעתי כי יש מקום לאשר את החלטתו של בית המשפט המחוזי. בחינת החומר החסוי נעשתה על-ידי, בין היתר, לרקע טענות הסנגור, ובכללן הנתונים שמסר לענין עברו של המערער ואופיו. על אף זאת סברתי כי הנתונים שבידי גורמי הביטחון מצביעים כי מהמערער נשקפת, בדרגה של ודאות קרובה, מסוכנות משמעותית לשלום הציבור וביטחונו. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ה' בשבט התשע"ה (‏25.1.2015). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15002650_L01.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il