בג"ץ 26488-09-24
החזר אגרת רישיון בזק

מסקיו טלפוניה בע"מ נ. משרד התקשורת

העותרת ביקשה להורות למשרד התקשורת להשיב לה את החלק היחסי של אגרת רישיון ששילמה לאחר שהרישיון בוטל עקב שינויי חקיקה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

חברת מסקיו טלפוניה שילמה מיליון ש"ח עבור רישיון תקשורת ל-20 שנה, אך הרישיון בוטל לאחר שנתיים עקב שינוי בחוק. החברה עתרה לבג"ץ בדרישה לקבל החזר יחסי של האגרה. במהלך הדיון בעתירה, הודיע משרד התקשורת כי הוא פועל להתקנת תקנות חדשות שיסדירו את החזר האגרות לכלל החברות במצב דומה. המדינה ביקשה למחוק את העתירה בטענה שהיא התייתרה. העותרת התנגדה וביקשה להשאיר את התיק פתוח עד לסיום החקיקה. בית המשפט החליט למחוק את העתירה מאחר שהנושא נמצא בטיפול מתקדם של הממשלה, אך פסק לטובת העותרת הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח כי הגשת העתירה הייתה מוצדקת.

השלכות רוחב

הסדרת מנגנון החזר אגרות לחברות תקשורת שרישיונן בוטל עקב רפורמות אסדרה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, אלכס שטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח/פירוק פסק הדין

-

תובעים

-
  • מסקיו טלפוניה בע"מ

נתבעים

-
  • משרד התקשורת

טענות הצדדים

-
טיעוני התביעה -
  • העותרת שילמה מיליון ש"ח עבור רישיון ל-20 שנה שבוטל לאחר שנתיים בלבד.
  • המשיב מסרב להשיב את הכספים למרות שהרישיון החדש אינו דורש אגרה.
  • אין למחוק את העתירה עד להשלמת התקנות כדי למנוע צורך בהגשת עתירה חדשה אם יפלו בהן פגמים.
  • נגרמו לעותרת נזקים משמעותיים עקב העיכוב בהחזר.
טיעוני ההגנה -
  • סוגיית החזר האגרה מוכרת ומצריכה בחינה מקצועית ומציאת מקור תקציבי.
  • המשיב מקדם הליך של התקנת תקנות להסדרת ההחזר לכלל הגורמים הרלוונטיים.
  • העתירה מיצתה את עצמה נוכח התקדמות הליך החקיקה המשני.
  • אין בהחלטה להתקין תקנות משום הודאה בטענות העותרת.
מחלוקות עובדתיות -
  • הקשר הסיבתי בין הגשת העתירה לבין תחילת הליך התקנת התקנות.
  • גובה הנזקים וההוצאות הריאליות שנגרמו לעותרת.

ראיות משפטיות

-
ראיות מרכזיות שהתקבלו -
  • הודעות עדכון מטעם המשיב על התקדמות הליך התקנת התקנות.
  • טיוטת התקנות ואישור ועדת האגרות הבין-משרדית.
ראיות מרכזיות שנדחו -
  • טענות העותרת להוצאות בסך עשרות אלפי שקלים נדחו בהיעדר ראיות לסכומים אלו.

הדגשים פרוצדורליים

-
  • הגשת הודעות עדכון תקופתיות על ידי המדינה לגבי התקדמות הליכי חקיקה.
  • בית המשפט מחק את העתירה למרות התנגדות העותרת שביקשה להשאירה תלויה ועומדת.

הפניות לתיקים אחרים

-
תקדימים משפטיים -
  • בג"ץ 9028/18 העמותה לקידום מוסר התשלומים בישראל נ' שר האוצר
  • בג"ץ 2211/18 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים
  • בג"ץ 8451/18 האקדח על שולחן המטבח – אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה נ' השר לביטחון פנים
  • בג"ץ 4649/24 התעוררות בירושלים נ' שר הפנים

תגיות נושא

-
  • משרד התקשורת
  • אגרות
  • רישיון בזק
  • התקנת תקנות
  • מחיקת עתירה
  • מיצוי הליכים

שלב ההליך

-
עתירה

סכום הוצאות משפט

-
7500

הוראות וסעדים אופרטיביים

-
  • שמירת זכויות העותרת להגיש עתירה חדשה אם הליך התקנת התקנות לא יושלם בפרק זמן סביר.

סכום הפיצוי

-
0

פסק הדין המלא

-
2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 26488-09-24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופט אלכס שטיין העותרת: מסקיו טלפוניה בע"מ נגד המשיב: משרד התקשורת עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד שאול הזנפלד בשם המשיב: עו"ד הדס ערן פסק-דין המשנה לנשיא נעם סולברג: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת, חברת מסקיו טלפוניה בע"מ, כי יושב לה החלק היחסי מן האגרה ששילמה בעד קבלת רישיון כללי אחוד ל-20 שנה, רישיון שבוטל כשנתיים לאחר מכן בעקבות שינויים שנעשו במתכונת האסדרה של מתן שירותי בזק בישראל, בהתאם לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76), התשפ"ב-2022. בעתירה נטען, בעיקרו של דבר, כי חרף העובדה שהעותרת שילמה למשיב, משרד התקשורת, מיליון ש"ח עבור הרישיון שבוטל, והוחלף ברישיון שלא נדרש לשלם עבורו אגרת רישיון – המשיב מסרב להשיב לעותרת את האגרה שנגבתה. בתגובה המקדמית מטעם המשיב, שהוגשה ביום 6.1.2025, נמסר כי "סוגיית החזר אגרת הרישיון או חלק יחסי ממנה, היא סוגייה המוכרת למשיב, אשר הצריכה בחינה מקצועית, תיקון הסדרים משפטיים נוספים, כמו גם מציאת מקור תקציבי"; וכי "המשיב נדרש לסוגייה זו ועסק בהשלמת בחינתה, ומיצוי ההליך המקצועי על כל הרכיבים הדרושים". בהמשך לכך צוין בתגובה, כי לאחר השלמת הליך הבחינה, החליט המשיב על קידום הליך של התקנת תקנות, שיסדירו את סוגיית ההחזר בגין אגרות הרישיון; כי טיוטת התקנות תפורסם להערות הציבור במועד קרוב; וכי לאחר פרסום טיוטת התקנות תוכל העותרת, "כמו גם גורמים רלוונטיים נוספים", להעביר התייחסותה באשר להסדר המוצע. עוד הובהר, כי אין בהחלטה על התקנת התקנות משום הסכמה או קבלה של טענות העותרת, וכי טענות המשיב בהקשר זה – שמורות לו. בהמשך לאמור בתגובה, הוגשו מעת לעת הודעות עדכון מטעם המשיב, לגבי התקדמות הליך התקנת התקנות. בהודעה האחרונה, שהוגשה ביום 24.11.2025, דוּוח כי הגורמים הרלבנטיים מטעם המשיב מבצעים תיקונים אחרונים בנוסח התקנות, אשר יושלמו "בימים הקרובים", וכי לאחר שיתקבל אישור ועדת האגרות הבין משרדית לנוסח המוצע, יועברו התקנות לאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, "אשר צפויה לקיים בנושא דיון פומבי שאליו תוזמן גם העותרת". לפיכך נטען, כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ודינה להימחק. בהחלטה מאותו יום, ציינתי כי "על פני הדברים, נוכח התקדמות הליך התקנת התקנות, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה". העותרת התבקשה להודיע אפוא אם נתונה הסכמתה למחיקת העתירה, תוך שמירת זכויות. בתגובת העותרת, שהוגשה ביום 4.12.2025, נטען כי "מחיקת העתירה לא תועיל במאום. ממה נפשך: היה ובתקנות שיתוקנו מתישהו בעתיד יפלו פגמים כאלה או אחרים – העותרת תבקש לתקן את עתירתה בהתאם. מחיקתה פשוט תביא למצב בו – אם יפלו פגמים בתקנות – תיאלץ העותרת להגיש עתירה חדשה, ולשאת בעלויות נוספות בגין כך". כך, מוטב לדידה להותיר את העתירה תלויה ועומדת, עד להשלמת הליך התקנת התקנות, "ואז להחליט אם למחקה אם לתקנה או אם להגיש עתירה חדשה תחתיה". עוד נטען, כי על המשיב לשלם את הוצאותיה הריאליות של העותרת, שכן נגרמו לה נזקים משמעותיים בשל העיכוב בהחזר החוב, נזקים שבגינם השבת אגרת הרישיון בלבד – לא תביא להשבת המצב לקדמותו. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, סבורני כי הדין עם המשיב. כמפורט לעיל, סוגיית החזר אגרת הרישיון – היא הסוגיה הנמצאת בליבת העתירה דנן – מצויה בעיצומו של תהליך הסדרה, באמצעות התקנת תקנות. המשיב אינו מתנער אפוא מחובתו להסדיר את הסוגיה ולהשיב את האגרה כדין, אלא פועל לקביעת הסדר רוחבי, שיחול גם על העותרת (אשר כפי שצוין לעיל, תוכל להשמיע את טענותיה לגבי תוכן ההסדר). כך, מאז הוגשה העתירה חל שינוי משמעותי בנסיבות, והעתירה במתכונתה הנוכחית – מיצתה את עצמה; זאת בפרט, בשים לב לשלב המתקדם שבו מצוי הליך התקנת התקנות (ראו למשל: בג"ץ 9028/18 העמותה לקידום מוסר התשלומים בישראל נ' שר האוצר, פסקה 6 (30.3.2020); בג"ץ 2211/18 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים, פסקה 8 (21.6.2020); בג"ץ 8451/18 האקדח על שולחן המטבח – אשה לאשה מרכז פמיניסטי חיפה נ' השר לביטחון פנים, פסקה 7 (27.4.2022)). אם כן, בשלב זה אין עוד מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת; דינה – להימחק. מובן, כי ככל שהליך התקנת התקנות לא יושלם בתוך פרק זמן מתקבל על הדעת, והעותרת לא תקבל מענה חלופי מן המשיב – טענותיה שמורות לה. העתירה נמחקת אפוא בזאת. אשר לסוגיית ההוצאות, העותרת טענה להוצאות בסך עשרות אלפי שקלים, אולם לא סיפקה כל ראיה לסכומים הנטענים. משאלה הם פני הדברים, הרי שאפילו היה מקום לפסוק לטובתה את מלוא הוצאותיה הריאליות, לא ניתן היה לקבל את טענותיה לגבי סכום ההוצאות (ראו למשל: בג"ץ 4649/24 התעוררות בירושלים נ' שר הפנים, פסקה 7 (29.1.2025)). עוד אציין בהקשר זה, כי טענות העותרת לגבי נזקים נוספים שנגרמו לה עקב העיכוב בהשבת האגרה, אינן רלבנטיות למישור ההוצאות, אלא לסוגיית השבת האגרה עצמה, אשר כאמור, נמצאת בתהליך הסדרה בימים אלה. לגופם של דברים, אמנם הקשר הסיבתי בין הגשת העתירה לבין התקנת התקנות לא הוברר עד תום, אך בהתחשב בכך שהמשיב החל בהליך התקנת התקנות לאחר הגשת העתירה, ובשים לב לכך שהגשת העתירה היתה, בעיקרו של דבר, מוצדקת, סבורני כי יש מקום לפסיקת הוצאות לטובת העותרת. המשיב יִשא אפוא בהוצאות העותרת בסך של 7,500 ש"ח. ניתן היום, כ"ד כסלו תשפ"ו (14 דצמבר 2025). יצחק עמית נשיא נעם סולברג משנה לנשיא אלכס שטיין שופט