פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2643/18

פלוני נ. משרד הביטחון

העותרים ביקשו להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוענקו להם אישורי שהייה בישראל בשל סכנה הנשקפת להם בשטחי הרשות הפלסטינית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 17/09/2018 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2643/18 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה אישורי שהייה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוענקו להם אישורי שהייה בישראל בשל סכנה הנשקפת להם בשטחי הרשות הפלסטינית.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2643/18

פלוני נ. משרד הביטחון

העותרים ביקשו להורות למשיבים לנמק מדוע לא יוענקו להם אישורי שהייה בישראל בשל סכנה הנשקפת להם בשטחי הרשות הפלסטינית.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבי שטחים, עתרו לבג"ץ בדרישה לקבל אישורי שהייה בישראל בטענה כי הם מאוימים בשל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל. המדינה טענה כי העתירה מוקדמת וכי העותרים לא מיצו את ההליכים מול ועדת המאוימים, שכן פנייתם הייתה כללית וחסרה פרטים. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי העתירה הוגשה בטרם עת. בנוסף, ציין בית המשפט כי התשתית העובדתית שהציגו העותרים הייתה רעועה, חסרה אסמכתאות בסיסיות (כמו זימונים שנטען כי צורפו אך לא הופיעו בתיק), וכי התנהלותם מעלה חשש לשימוש לרעה בהליכי משפט. העתירה נדחתה על הסף והעותרים חויבו בהוצאות משפט.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, ע' ברון, י' וילנר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני
  • אבו אחמיד מוחמד
  • אבו חמיד עבדאלכרים
  • אבו חמיד בלאל
  • אבו חמיד מהנא
  • אבו אחמיד עסאם
  • אבו אחמיד מחמד מדיין
  • אבו אחמיד עיסא

נתבעים

  • משרד הביטחון
  • שירות הבטחון הכללי
  • ראש המנהלה הביטחונית לסיוע
  • משרד ראש הממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העתירה מוקדמת שכן הוגשה שבועיים בלבד לאחר פנייה לוועדת המאוימים
  • אי מיצוי הליכים מנהליים
  • התשתית העובדתית בעתירה כללית, חסרה ונטולת אסמכתאות
  • שימוש לרעה בהליכי משפט
טיעוני ההגנה
  • העותרים טוענים לסכנה בשטחי הרשות הפלסטינית בשל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוגשו זימונים מהרשות הפלסטינית כפי שנטען
  • האם היה סיוע בפועל לכוחות הביטחון הישראליים

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שנדחו
  • הטענות הכלליות והבלתי מבוססות של העותרים

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה הוגשה בטרם מוצו ההליכים מול ועדת המאוימים
  • העותרים לא צירפו אסמכתאות שטענו כי צורפו (זימונים)
  • העותרים סירבו למחוק את העתירה למרות התראת בית המשפט

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • אישורי שהייה
  • ועדת מאוימים
  • מיצוי הליכים
  • שימוש לרעה בהליכי משפט

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

2000

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול הסעד הארעי שניתן לעותרים

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2643/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2643/18 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. פלוני 2. אבו אחמיד מוחמד 3. אבו חמיד עבדאלכרים 4. אבו חמיד בלאל 5. אבו חמיד מהנא 6. אבו אחמיד עסאם 7. אבו אחמיד מחמד מדיין 8. אבו אחמיד עיסא נ ג ד המשיבים: 1. משרד הביטחון 2. שירות הבטחון הכללי 3. ראש המנהלה הביטחונית לסיוע 4. משרד ראש הממשלה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד אדיסו מקונן בשם המשיבים: עו"ד פנחס גורט פסק-דין השופט נ' הנדל: 1. מונחת לפני עתירה במסגרתה מבקשים העותרים להורות למשיבים לנמק מדוע לא יעניקו להם "אישורי שהייה כדין בישראל". זאת, "עקב הסכנה הצפויה להם בשטחי הרשות הפלשתינית אשר החשידו אותם כמשתפי פעולה עם ישראל". בתגובתם המקדמית, טענו המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף. הם מציינים כי העתירה הוגשה ביום 28.3.2018 – שבועיים בלבד לאחר שפניית העותרים התקבלה בוועדת המאוימים, כך שמדובר בעתירה מוקדמת. זאת ועוד, העתירה נגועה גם באי מיצוי הליכים, שכן בפנייתם לוועדה הסתפקו העותרים בטענות כלליות – נטולות פירוט או אסמכתאות, אך רוויות סתירות – שלא ניתן היה לבחון באופן ענייני. הדברים אף הובהרו להם במכתב שנשלח על ידי הוועדה ביום 28.3.2018, ובו נאמר כי "אם קיימות טענות חדשות קונקרטיות נבקש לציינם, שנוכל לבחון את העלאת עניינם לדיון. במידה ולא יתקבלו טענות חדשות הנדון לא יעלו לדיון בוועדה" (להלן: מכתב הוועדה). המשיבים סבורים כי אין לראות בפנייתם הלקויה של העותרים לוועדה משום מיצוי הליכים. הם מוסיפים כי התשתית העובדתית המוצגת בעתירה כללית וחסרה אף היא – באופן המהווה עילה עצמאית לדחייתה על הסף. לבסוף, המשיבים טוענים כי התנהלות העותרים – שנחפזו להגיש את העתירה חלף פנייה לקצין המאוימים בבקשת היתרי שהייה זמניים עד להכרעה סופית של הוועדה בעניינם, והסתפקו בהצגת תשתית עובדתית כללית ומעורפלת – מעוררת חשש ממשי מפני שימוש לרעה בהליכי משפט. בנסיבות אלה, הם סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף, תוך חיוב העותרים בהוצאות "הולמות". ביום 27.6.2018 התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על עתירתם, נוכח האמור בתגובת המשיבים, "או שמא ניתן למחוק את העתירה, ללא עשיית צו להוצאות". העותרים הודיעו כי הם עומדים על עתירתם, וביקשו כי "באם בית המשפט הנכבד רואה אחרת", הצו הארעי שניתן עם הגשת העתירה יעמוד בתוקף עד ליום 31.12.2018. 2. דין העתירה להידחות על הסף. מכתב הוועדה אינו מהווה החלטה סופית בעניינם של העותרים, כי אם הזמנה להשלמת הפרטים הנחוצים לצורך בירור ענייני של בקשתם – ומכאן שמדובר בעתירה מוקדמת (ראו והשוו בג"ץ 7514/17 פלוני נ' משרד הביטחון, פסקה 5 (29.1.2018)). כך או כך, על העותרים למצות את ההליך המינהלי, ולתקן את פנייתם לוועדת המאוימים בהתאם להנחיות שנמסרו במכתב הוועדה, בטרם יפתחו בפניהם שערי בית משפט זה. אוסיף, כי דין העתירה להידחות על הסף אף בשל התשתית הרעועה המוצגת בה. העותרים אינם טורחים להבהיר האם סייעו בפועל לכוחות הביטחון הישראליים – ובוודאי שאין בדבריהם כל פירוט לגבי טיב הסיוע (למעשה, מפנייתם לוועדת המאוימים עולה שלא היה סיוע כזה; ראו חלקו העליון של עמוד 3 לפנייה, המצורפת לעתירה). אף הטענות בנוגע לאיום הנשקף להם סתמיות ונטולות אסמכתאות. כך לגבי מעברי המשפחה "ממקום למקום"; וכך לגבי הזימונים שנשלחים, כביכול, "תמיד" מן הרשות הפלסטינית. ניתן היה להניח כי הזימונים התדירים, או לפחות חלקם, יצורפו לעתירה – ולמראית עין כך נעשה, שכן העותרים ציינו כי "רצ"ב זימונים בהתאם". אולם, באורח בלתי מוסבר נשמטו הזימונים מן התיק ועקבותיהם לא נודעו. למרבה העניין, אירוע דומה התרחש גם בעת שפנו העותרים לוועדת המאוימים. במכתב הפנייה מטעם ב"כ העותרים נאמר "מצ"ב זימונים לרשות הפלסטינית", אך המשיבים טוענים, ועותק הפנייה המצורף לעתירה מהנהן מולם בשתיקת הסכמה, כי זימונים כאלה לא צורפו – ולמצער לא הגיעו ליעדם. על רקע מכתב הוועדה, בו הודגש הקושי להתמודד עם טענות כלליות ובלתי מבוססות למאוימות, הפגם בתשתית העובדתית שהציבו העותרים בולט שבעתיים – ואף מעצים את החשש כי הגשתה החפוזה של העתירה, בצורתה הנוכחית, עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. 3. בנסיבות אלה, העתירה נדחית על הסף. הסעד הארעי שניתן לעותרים בטל. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 2,000 ₪. מטעמי זהירות יצוין כי במידה והעותרים סבורים שהם ניצבים בפני סכנת חיים, בידיהם לתקן את פנייתם לוועדה – ולפנות לקצין המאוימים במינהלת התיאום והקישור באזור מגוריהם בבקשה לקבלת סעד זמני עד להכרעה סופית בעניינם. ניתן היום, ‏ח' בתשרי התשע"ט (‏17.9.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 18026430_Z06.doc מא מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il