פלוני נ. פלוני

7 1 בבית המשפט העליון ע"א 264/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה באילת מיום 27.12.2022 בתלה"מ (משפחה-אילת) 57034-05-22 שניתנה על ידי כבוד השופט מ' לוי; בקשה מטעם המבקש מיום 30.1.2023 בשם המערער: עו"ד משה פרץ פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה באילת (השופט מ' לוי; להלן: המותב) מיום 27.12.2022 בתלה"מ (משפחה-אילת) 57034-05-22 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. הצדדים הם בני זוג לשעבר. הצדדים לא נישאו מעולם ולא חלקו קורת גג משותפת, אך טרם פרידתם החליטו לעבור טיפולי פוריות שכתוצאה מהם הרתה המשיבה, ולשניים נולדו תאומים ביום 16.3.2020 (להלן: הקטינים).   בין הצדדים התנהלו, ועדיין מתנהלים, מספר הליכים משפטיים. ההליכים הראשונים נפתחו על ידי המשיבה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (י"ס 14997-06-20; תמ"ש 40005-09-20), וזאת על רקע סירובו של המערער להכיר באבהותו על הקטינים. בתום בדיקת רקמות לבדיקת אבהותו של המערער, ניתן פסק דין הקובע כי המערער הוא אכן אביהם של הקטינים (תמ"ש 40005-09-20; השופט ברינגר). בהמשך לכך, הגיש המערער לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הליך לקביעת הסדרי ראייה ולקביעה כי מקום מגוריהם של הקטינים יהיה במרכז הארץ (תלה"מ 23026-03-21). הליך זה נפתח על רקע החלטת המשיבה, אחות במקצועה, להעתיק את מגוריה ממרכז הארץ לקיבוץ איילות שליד העיר אילת. המשיבה טענה בהקשר זה כי לא עלה בידה להתקבל לעבודה שתואמת את אורח חייה כאם חד-הורית בבית חולים במרכז הארץ; כי במשרתה בבית החולים יוספטל היא אינה נדרשת לעבוד במשמרות; וכי החיים בקיבוץ איילות מאפשרים לה ולילדיה לחיות חיים קהילתיים בסביבה תומכת. בנסיבות אלו, ולאחר שנשמעו עמדות הצדדים, הועבר הליך תלה"מ 23026-03-21 להידון בבית המשפט לענייני משפחה באילת. ביום 27.2.2022 דחה המותב את התובענה שהגיש המערער באותו ההליך וערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי נדחה אף הוא לאחר שהושגו הסכמות בין הצדדים, אשר קיבלו תוקף של פסק דין. מאז, מתנהלים בין הצדדים בפני בית המשפט לענייני משפחה באילת (המותב מ' לוי) הליכים משפטיים נוספים (תביעה למזונות ולמדור שהגישה המשיבה – תלה"מ 5481-05-21; בקשה לצו הגנה שהגישה המשיבה – ה"ט 19832-06-22; תביעת לשון הרע שהגיש המערער – תלה"מ 10716-01-22; תביעות הדדיות בעניין החזקת הקטינים וקביעת הסדרי ראיה – תלה"מ 57034-05-22 שהינו ההליך נושא הערעור שלפניי, ותלה"מ 38336-10-22). הצדדים מלווים בגורמי רווחה מהמחלקה לשירותים חברתיים בחבל אילות ובהתאם להסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של פסק-דין, מינה בית המשפט מומחה מטעמו לבדיקת מערכת היחסים בין הצדדים לשם מתן המלצות בדבר טיפול בקטינים וחלוקת זמני השהות של ההורים עמם. ביום 30.11.2022 הגיש המערער בקשה לפסול את המותב מלהמשיך לדון בעניינם של הצדדים. בבקשה, טען המערער כי ההחלטות המתקבלות על ידי המותב מוכיחות "כי דעתו של בית המשפט נעולה ללא כל יכולת לפסוק לטובת הילדים". לטענת המערער, מעבר המשיבה לאילת נעשה בלא תיאום איתו ובמטרה להרחיק את הקטינים ממנו. המערער הפנה לתסקיר עו"ס לעניין סדרי דין מיום 30.9.2021 שבו צוין, בין היתר, כי המשיבה אינה מכירה בצורך לשתף פעולה עם המערער בקבלת החלטות הקשורות בחייהם, וכי העתיקה את מגוריה ל"קצה המדינה" ללא התחשבות בעמדתו של המערער. עוד צויין כי בתסקיר נכתב שהמשיבה אינה תופסת את המערער כדמות הורית, והיא אף הגישה נגדו תלונות במשטרה שהתבררו כתלונות שווא. בבקשת הפסלות הלין המבקש על כך שהמותב לא אימץ את המלצות התסקיר באשר למשמורת ולחלוקת שהות הצדדים עם הקטינים, וזאת "ללא כל נימוק ענייני". המערער התייחס, בנוסף, לדיון שהתקיים בהליך ה"ט 19832-06-22 במסגרתו הוציא נגדו בית המשפט צו הגנה במעמד צד אחד. לטענת המערער, בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 16.6.2022 ציין בית המשפט, בפתח הדיון, כי אין בכוונתו לבטל את הצו. המערער ניסח טענתו בעניין זה, כך: "כבר בפתח הדיון במעמד הצדדים מיום 16.6.2022 אמר בית המשפט כי אין בכוונתו לבטל את הצו ואז השיב לו הח"מ: 'הכיצד אדוני קובע שלא יבטל את הצו בטרם שמע את הצדדים'. בשלב זה בית המשפט נרתע והבין שכשל בלשונו ואמר 'לא... התכוונתי ש...שקודם אשמע את הצדדים ואח"כ אתן את החלטתי'. בית המשפט מוזמן להכחיש את הדברים". לטענת המערער, התבטאויות המותב לאורך ההליך, כמו גם העובדה שלא מצא לנכון למתוח ביקורת על התנהלות המשיבה באף אחד מההליכים, והפנה את הצדדים למרכז ההגנה לילדים "בית לין", מלמדות על "רוח גבית" שמעניק בית המשפט למשיבה. המערער הוסיף והפנה להחלטת המותב מיום 21.11.2022 בה ציין המותב כי "האב מרוכז במלחמה באם ובשלילת אמהותה ולא בגידול הילדים והקשר איתם". התבטאות זו אף היא מעידה, לטענת המערער, "על היותו של בית המשפט מוטה באופן בוטה כנגד האב". על רקע האמור ציין המערער כי הוא איבד את אמונו במותב; כי הוא "חרד ממש מהמשך דיון בפני מותב זה" וכי פסילת המותב מתחייבת בנסיבות העניין. בקשת הפסלות נדחתה על ידי המותב ביום 27.12.2022 (להלן: החלטת הפסלות). בהחלטה, שמחזיקה 26 עמודים, ציין המותב כי בקשת המערער לפסול את המותב מלישב בדין "סוטה מכל התנהלות משפטית הגונה, מקובלת ועניינית" באשר המערער טפל על המותב האשמות לפיהן הוא פוגע בקטינים ואינו רואה את טובתם. עוד ציין המותב כי בקשת הפסלות "מעידה על חוסר רגישות, חוסר הבנה ואטימות להליך, ראיה חד צדדית שבינה לבין טובת הקטינים אין ולא כלום" באופן ה"מעיד על המבקש [המערער] ומי מטעמו" (פסקה 9 להחלטת הפסלות). לעמדת המותב, הטענה לפיה בית המשפט מוטה באופן מובהק "ובוטה" לטובת המערערת משוללת כל יסוד. בהקשר זה מציין המותב כי המערער הציג את ההחלטות שניתנו על ידו באופן חלקי ומסולף, וכי בניגוד לנטען, ההחלטות שניתנו לאורך ההליכים היו מאוזנות וטובת הקטינים היא שעמדה לנגד עיניו בכל אחת מהן. בהתייחס לטענות המערער לפיהן המותב פסק שלא בהתאם להמלצות התסקיר, ציין המותב כי חוות דעת ותסקירים המוגשים בהליך אינם חזות הכול. בשים לב לכך שהמערער נפקד מחיי הקטינים משך תקופה ארוכה, הפר החלטות שיפוטיות שונות הנוגעות להסדרי הראייה, וכן בהתייחס לקשיים שונים שבאו לידי ביטוי בתסקיר, ציין המותב כי החליט שלא לאמץ את המלצות התסקיר. לעמדת המותב, ככל שהמערער סבר כי החלטותיו אינן משקפות את טובת הקטינים – כפי שטען בבקשת הפסלות – חזקה עליו כי היה משיג עליהן בזמן אמת לבית המשפט המחוזי ולא מעלה את השגותיו בעניין זה בדיעבד בהליך הפסלות. עוד ציין המותב כי בקשת הפסלות נועדה להלך אימים על בית המשפט; כוללת התבטאויות מתריסות של המערער כלפי המותב; ומוכוונת נגד החלטות דיוניות ומהותיות של המותב שהדרך להשיג עליהן היא במסגרת הליכי ערעור מתאימים ולא בהליכי פסלות. בהתייחס לטענות המערער באשר לדיון בצו ההגנה שהתקיים ביום 16.6.2022 (פסקה 5 לעיל), מציין המותב כי בקשת הפסלות נוסחה באופן מתריס וחסר תום לב; כי משתמע ממנה שהמערער הקליט את הדיון בניגוד להוראות הדין; וכי הצגת הדברים על ידי המערער אינה נתמכת בפרוטוקול הדיון – אותו לא ביקש המערער לתקן. לגופם של דברים מדגיש המותב כי הוא עומד מאחורי קביעתו לפיה לא היה מקום לבטל את צו ההגנה שניתן נגד המערער, בשלב הדיוני שבו התקיים הדיון, וזאת לנוכח חומר הראיות שהוצג בפניו במהלך הדיון. עוד התייחס המותב בהחלטת הפסלות לתכתובות שהוחלפו בין באי-כוח הצדדים ולפרוטוקולים שונים מדיונים שהתקיימו במעמד הצדדים – אשר מלמדים כי המערער זוכה למימון ההליכים המשפטיים מצד אמו "אשר גמרה אומר לעשות שימוש במשאביה על מנת לכפות את רצונותיה שלה על האם" (עמוד 12 להחלטת הפסלות). כמו כן ציין המותב כי "משעה שלא הצליחו כל הנסיונות לשבור את האם בהכברת הליכים המחייבים בעלויות גבוהות והאם שורדת את הבליץ של התביעות כנגדה ישבו והגו את הדרך האחרת 'להילחם' בה ולהוסיף על קשייה בדרך של פסלות מותב זה" (עמוד 13 להחלטת הפסלות). המותב מצא, בנוסף, כי יש לדחות את בקשת הפסלות גם מן הטעם שטענות האב בדבר עילות הפסלות לא הועלו על ידו בהזדמנות הראשונה. כמו כן צוין בהחלטת הפסלות כי בהינתן שבבית המשפט לענייני משפחה באילת מכהן רק מותב אחד, פסילתו תוביל, בהכרח, להעברת ההליכים ממקום מושבה של המערערת באילת למרחק של מאות קילומטרים; דבר שיעכב את ההליכים ויוביל להמשך פגיעה במערערת ובקטינים. על רקע האמור דחה המותב את בקשת הפסלות והשית על המערער הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ש"ח והוצאות בסך 5,000 ש"ח לטובת המשיבה. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. המערער חוזר על עיקר הטענות שהעלה בבקשת הפסלות אך מוסיף כי החלטת הפסלות, כשלעצמה, והאופן החריג שבו נוסחה, מעידים על כך שדעתו השלילית של המותב על המערער "נעולה", וכי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים חריגים שבהם על בית משפט זה לקבוע כי התגבשה עילת פסלות. המערער מתייחס להתבטאויות שונות של המותב נגדו, במסגרת החלטת הפסלות, ובכלל זה מפנה לקביעות המותב לפיהן התביעות שהגיש המערער נגד המשיבה מהוות "בליץ" של הליכים כדי "להילחם" במשיבה. לטענת המערער, התבטאויות אלו מעידות כי למותב עמדה נחרצת באשר לגורלן של התביעות, וגם בכך יש, לשיטתו, כדי לבסס עילה לפסילתו. עוד נטען כי החלטת הפסלות נעדרת התייחסות לגוף טענות המערער וכי העובדה שהמותב השית על המערער הוצאות לטובת קופת המדינה ולטובת המשיבה אף הן מעידות על היעדר אובייקטיביות של המותב – שלא פסק למשיבה הוצאות באף אחד מההליכים התלויים ועומדים בין הצדדים. המשיבה מצדה סבורה כי דין הערעור להידחות. לשיטתה, הערעור נסוב על תחושותיו הסובייקטיביות של המערער, שאין בהן כל ממש, ומכל מקום אינן יכולות להקים עילת פסלות. עוד טוענת המשיבה כי המערער סילף את המסכת העובדתית הרלבנטית לענייננו, כי הציג באופן חלקי ומגמתי החלטות שניתנו על ידי בית המשפט, וכי כל מטרת בקשת הפסלות והערעור אינה אלא לעקוף החלטות שיפוטיות ודיוניות שניתנו על ידי המותב. לטענת המשיבה, המערער מפר ברגל גסה החלטות שיפוטיות שונות תוך פגיעה בה ובקטינים ובקשת הפסלות והערעור הם אך חלק מהשימוש לרעה שעושה המערער בהליכי המשפט הרבים שהוא נוקט נגדה. המשיבה מציינת כי פסילת המותב תביא "לפגיעה קשה ואנושה [בה] ובקטינים שמשוועים לסיים ההליכים" וכי יש ליתן משקל לכך שעסקינן בהליכי משפחה שבהם מעורבים אנשי מקצוע בעלי היכרות מעמיקה עם הנוגעים בדבר. לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפניי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה – ולא בלי התלבטות – כי דין הערעור להידחות. טענות המערער נוגעות לשני מישורים עיקריים. המישור האחד, מתייחס לטענות שהעלה המערער במסגרת בקשת הפסלות, אשר הופנתה נגד החלטות עבר של המותב בהליכים השונים. המישור השני, עניינו בטענה כי החלטת הפסלות, עצמה, וההתבטאויות החריגות שבה מעידות על דעה קדומה של המותב כלפי המערער וכלפי התביעות התלויות ועומדות בין הצדדים. אשר לטענות המערער במישור הראשון. עיון בבקשת הפסלות מיום 30.11.2022, מעלה כי המערער הלין על התבטאויות המותב במסגרת דיונים והחלטות שונות שניתנו שבועות ואף חודשים לפני שהוגשה בקשת הפסלות (החלטה מיום 8.9.2022; החלטה מיום 16.6.2022). מאז שניתנו החלטות אלו הגיש המערער מספר לא מבוטל של בקשות לבית המשפט, מבלי שהעלה טענות פסלות כלשהן נגד המותב. וכבר נפסק לא אחת בהקשר זה כי טענת פסלות אינה "נשק סודי" שאותו ניתן לשמור לעת מצוא, אלא יש להעלותה בהזדמנות הראשונה (תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 4571/21 אילוז נ' י.א מרכז מזון כפר תבור בע"מ, פסקה 8 (11.7.2021)). השיהוי שדבק בהתנהלות המערער בהקשר זה הצדיק, כשלעצמו, את דחיית בקשות הפסלות. למעשה, עיקר טענות הפסלות שהעלה המערער בבקשה מיום 30.11.2022, אינן אלא השגות על תוכן ההחלטות שניתנו בהליכים המתנהלים בין הצדדים, וגם בהקשר זה כבר נפסק כי טענות כאלה הן ערעוריות באופיין ומשכך האכסניה הראויה לבררן אינה בהליכי פסלות אלא בערעור לערכאות המתאימות (ראו, למשל: ע"א 2619/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (18.5.2021)). ואכן, בנוגע לחלק מההחלטות שניתנו בעניינו כך עשה המערער. מכל מקום, החלטות דיוניות אף אם אינן לרוחו של בעל דין אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות (ע"א 5112/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 6, (10.8.2021)). כמו כן, לא מצאתי ממש בטענת המערער לפיה החלטת המותב מיום 21.11.2022 מגלה עילת פסלות. המערער הציג את ההחלטה באופן חלקי ומנותק הקשר בעוד שעיון בהחלטה במלואה מעלה כי המותב ביקר את התנהלות שני הצדדים והתרה בהם לגלות אחריות הורית ולפעול במשותף למען לטובת הקטינים. בכל הנוגע לטענות המערער בעניין התבטאויות המותב בהחלטת הפסלות עצמה. עיקר טענות המערער בעניין זה נגעו להתבטאות המותב לפיה המערער ומי מטעמו פעלו בניסיון "לשבור את האם בהכברת הליכים" וכי בקשת הפסלות היא דרך אחרת "להילחם בה" (עמודים 13-12 להחלטת הפסלות). כאמור לעיל, המותב אף הוסיף וציין כי בקשת הפסלות מעידה "על המבקש או מי מטעמו" ו"על חוסר רגישות, חוסר הבנה ואטימות להליך, ראיה חד צדדית שבינה לבין טובת הקטינים אין ולא כלום". התבטאויות אלו אכן אינן ראויות והן חורגות ממידת המתינות ואורך הרוח שבה נדרש שופט לנקוט בהליך המתנהל בפניו (ראו, למשל: ע"א 8193/21 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (7.2.2022); ע"א 9296/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 6 (25.1.2021)). עם זאת, ואף שדעתי בהחלט אינה נוחה מהאופן שבו הביע המותב בהחלטת הפסלות את מורת רוחו מהתנהלות המערער, לא מצאתי כי התבטאויות המותב ביחס להליכים שבהם נקט המערער נגד המשיבה וביחס למניעים שבהגשת בקשת הפסלות, מקימות עילת פסלות לפי סעיף 77א לחוק בתי משפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. התבטאויות אלו, אשר ללא ספק מוטב היה להימנע מהן, אינן נוגעות במישרין לסוגיות קונקרטיות הטעונות הכרעה בהליכים התלויים ועומדים בין הצדדים. כך, עיקר הדיונים המתנהלים כעת בין הצדדים עניינם במשמורת ובהסדרי הראייה שייקבעו בעניינם של הקטינים. עיון בהחלטות שונות שניתנו על ידי המותב לאורך ההליכים מעלה כי המותב הביע לא פעם את עמדתו לפיה ההחלטה הסופית בעניינים אלה תינתן לאחר שתוגשנה חוות הדעת המקצועיות מצד הגורמים הנוגעים בדבר. בית המשפט אף ביטא במספר הזדמנויות את עמדתו לפיה נוכחות המערער בחייהם של הקטינים היא לטובתם וכי יש לאפשר לו לראות את הקטינים "כאשר המגמה היא הגדלת שעות הביקורים ומיקומם" (החלטת המותב מיום 8.9.2022; וכן החלטת המותב מיום 21.11.2022). בהקשר זה אף יש ליתן משקל לדברים שציין המותב בהחלטת הפסלות, כי טובת הקטינים היא שעומדת לנגד עיניו וככל שהמערער ישתף פעולה, יוכל בית המשפט לסייע לו לצורך חידוש הקשר עם הקטינים ובנייתו (פסקה 22 להחלטת הפסלות). אמירה זו ממחישה אף היא כי המותב טרם גיבש דעה באשר לתוצאות ההליכים המתנהלים בין הצדדים וחזקה עליו, כי ההכרעה בהם אכן תיעשה באופן נטול פניות, לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים ובחינת הראיות שיובאו בפניו בעניין זה. אשר על כן, הערעור נדחה. בנסיבות העניין לא מצאתי לפסוק הוצאות בגין הערעור דנן וכל צד ישא בהוצאותיו.    ניתן היום, ‏ט' בשבט התשפ"ג (‏31.1.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23002640_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1