בג"ץ 2639-18
טרם נותח

פלוני נ. משרד הביטחון

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2639/18 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ העותרים: פלוני ואח' נ ג ד המשיבים: 1. משרד הביטחון 2. שירות הביטחון הכללי 3. ראש המינהלה הביטחונית לסיוע 4. משרד ראש הממשלה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד אדיסו מקונן בשם המשיבים: עו"ד פנחס גורט פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים להורות למשיבים ליתן טעם, מדוע לא יאושר להם להמשיך לשהות בישראל. בד בבד ביקשו העותרים להורות על מתן צו ביניים אשר על-פיו לא יורחקו ממדינת ישראל, עד למתן הכרעה בעתירה דנן. 2. אלה, בתמצית, העובדות הצריכות לענייננו: ביום 13.3.2018 התקבלה בוועדה לבחינת הטענות בדבר מאוימות על רקע שיתוף פעולה עם ישראל (להלן: הוועדה), פנייה מאת העותר 1, (להלן: העותר). בפנייתו ציין, כי הוא מאויים בשל חשד לשיתוף פעולה עם ישראל; מוטרד על-ידי גורמים שונים; ומקבל זימונים מאת הרשות הפלסטינאית. בפנייתו הבהיר העותר, כי "חייהם של המבקשים בסכנה ממש" (בפנייתו לא ציין מי הם אותם מבקשים). ביום 28.3.2018 נשלחה לב"כ העותרים תשובת הוועדה. בתשובה נאמר כי זימון לרשות הפלסטינאית, כשלעצמו, אינו מהווה עילה להכרה במאוימות. כמו כן צויין, כי טענותיו של העותר כלליות מאוד, ובשל כך ישנו קושי להעלותן לדיון לפני הוועדה. הובהר לו, כי לשם בחינת בקשתו על-ידי הוועדה, עליו לפרט את טענותיו, ולהרחיב בנימוקיו. בה בעת שתשובת הוועדה נשלחה, ועשתה את דרכה לעותר, הוגשה העתירה שלפנינו. 3. בעתירתם טוענים העותרים, כי הם נחשדים בתחומי הרשות הפלסטינאית בשיתוף פעולה עם ישראל, והישארותם באיו"ש – מסכנת אותם. לדבריהם, הוועדה "לא ראתה לנכון להגיב וזאת למרות שמדובר בעניין דחוף". הם גורסים כי המדינה מחוייבת להעניק להם הגנה, נוכח תרומתם הרבה לביטחון ישראל. אם לא תוענק להם הגנה שכזו, הרי שהם יופלו לרעה אל מול משתפי פעולה אחרים אשר זכו לקבלת מעמד בישראל. 4. בתגובתם המקדמית טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל היותה מוקדמת, נוכח אי-מיצוי ההליכים עובר להגשתה, ובשל העדר תשתית עובדתית מספקת. נטען, כי העתירה הוגשה כשבועיים-ימים בלבד לאחר הגעת הפנייה לוועדה, ובאותו יום שבו הועברה תשובת הוועדה. המשיבים הצביעו על כך שהפנייה לוועדה, כמו גם העתירה שלפנינו, לוקות בחוסר פירוט ובסתירות פנימיות רבות. בכלל זה ציינו המשיבים, כי מן הצד האחד סימן העותר בטופס הפנייה שלא סייע לכוחות הביטחון הישראלים, ומן הצד השני נכתב בעתירה, כי העותרים תרמו רבות לביטחון ישראל. עוד טוענים המשיבים, כי הגשת העתירה בסמיכות רבה להגשת הפנייה, מעלה חשש כבד מפני שימוש לרעה בהליכי משפט, "אך במטרה לקבלת סעד ארעי ש'יכשיר' את המשך שהייתם של העותרים בישראל, ולו באופן זמני". 5. לאחר שעיינו בעתירה, בתגובה המקדמית ובנספחים שצורפו להן, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. העותרים הגישו את פנייתם לוועדה, ועד מהרה הגישו את עתירתם. לו היה ממתין עוד זמן קצר, יכול היה להיווכח כי פנייתו נתקבלה, נשקלה, ונענתה. בצדק השיבה הוועדה, כי עליו להשלים את טענותיו, ולהבהיר אותן. למקרא הפנייה, כלל לא מובן מאיזו סיבה על הוועדה לספק לעותר את הסעד המבוקש, שעה שהוא עצמו מציין כי לא סייע לכוחות הביטחון. הפנייה גם אינה מלמדת על מה מבוססים חששותיו של העותר ודאגותיו. טופס הפנייה מולא בחופזה, בלקוניות, וסעיפים רבים בטופס נותרו ריקים. העתירה הוגשה אפוא קודם זמנה, ובטרם מוצו ההליכים המנהליים המתחייבים. לא פעם ולא פעמיים אמרנו על החובה למצות הליכים, כי "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, בפסקה 8 (24.5.2012)). העותרים נדרשים אפוא לפרושׂ תחילה את טענותיהם באופן סדור לפני הוועדה, להמתין להחלטתה, ורק לאחר מיצוי שלבים אלו, וככל שתהא בידיהם עילה לעשות כן – יוכלו לעתור לבית משפט זה. 6. נוסיף, כי לבד מן העובדה שהעתירה הוגשה קודם זמנה, ובטרם מוצו ההליכים הנדרשים, העתירה גופה – לוקה בכוללניות, חוסר בהירות, והעדר תשתית עובדתית מספקת. פגמים אשר יש בהם כשלעצמם כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (ראו למשל: בג"ץ 79/17 אגבאריה נ' מדינת ישראל, בפסקה 3 (4.1.2017)). פגמים אלה, כמו גם הליקויים שצוינו לעיל, מעידים כי העתירה הוגשה בחופזה, בטרם בשלה העת לעשות כן. 7. העתירה נדחית אפוא על הסף; הצו הארעי שניתן בהחלטה מיום 28.4.2018 – מבוטל בזאת. העותרים ישאו בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ₪. ניתן היום, ‏י"ב באדר א' התשע"ט (‏17.2.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 18026390_O11.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1