קרן זולטק נ. שר התעשיה המסחר והתעסוקה

פסק-דין בתיק בג"ץ 2621/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2621/04 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרת: קרן זולטק נ ג ד המשיבים: 1. שר התעשיה המסחר והתעסוקה 2. רשם המהנדסים והאדריכלים 3. מנהלת המחלקה לרישום מהנדסים ואדריכלים 4. יו"ר הועדה המייעצת מטעם מועצת ההנדסה והאדריכלות עתירה למתן צו על-תנאי תאריכי הישיבות: י"ד בתמוז התשס"ה; ב' בטבת התשס"ו (21.7.05, 2.1.06) בשם העותרת: עו"ד עדי ליבוביץ בשם המשיבים: עו"ד שרון רוטשנקר, עו"ד מיכל צוק פסק-דין השופטת א' חיות: עניינה של העתירה שבפנינו הוא בקשתה של העותרת להירשם כאדריכלית בפנקס המהנדסים והאדריכלים (להלן: הפנקס) המתנהל מכוח חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח-1958 (להלן: חוק המהנדסים והאדריכלים). הרקע העובדתי והמסגרת הנורמטיבית 1. העותרת היא הנדסאית אשר ביקשה להשלים את לימודי ההנדסאות לתואר באדריכלות. לשם כך החלה ללמוד בחודש ינואר 2000 ב- Budapest University of Technology and Economics (להלן: האוניברסיטה או אוניברסיטת בודפשט), בפקולטה לאדריכלות. בחודש פברואר 2003 סיימה העותרת את לימודיה וקיבלה תעודת M.Sc מן האוניברסיטה. מששבה לישראל, ביקשה להירשם כאדריכלית בפנקס בהסתמך על תעודה זו. 2. טרם שאסקור את התפתחויות העובדתיות שהתרחשו מכאן ואילך, מן הראוי לפרט בתמצית את ההסדר הנורמטיבי לעניין הרישום בפנקס. סעיף 2 לחוק המהנדסים והאדריכלים מייחד את התואר "אדריכל" למי שרשום בפנקס או זכאי להירשם בו, וסעיף 9(א) לחוק קובע את הזכאים להירשם בפנקס ואלו הם: 9. (א)... (1) בעל תעודת מוסמך למדעי ההנדסה או מוסמך לארכיטקטורה מאת הטכניון מכון טכנולוגי לישראל; (2) בעל תעודה מאת מוסד להשכלה גבוהה באחד מענפי ההנדסה או האדריכלות, והתעודה והמוסד הוכרו על ידי השר לאחר התייעצות במועצה; (3) בעל תעודת חברות באיגוד רשמי של מהנדסים או אדריכלים או בעל תעודת רישום, או כיוצא באלה, במדינה שבה חברות באיגוד רשמי או רישום מסמיכים לעסוק בענף ההנדסה או האדריכלות, והאיגוד או הרישום הוכרו על ידי השר לאחר התייעצות במועצה; ובלבד שהוכיח – להנחת דעתו של חבר בוחנים שיתמנה לכך על ידי השר לאחר התייעצות במועצה – על ידי עבודות שביצע או בדרך אחרת, הכל כפי שייקבע בתקנות, שיש לו הכשרה מתאימה; (4) בעל תעודת חברות באיגוד של מהנדסים או אדריכלים בישראל, שהחברות בו מותנית במילוי אחרי תנאים הזהים לתנאים האמורים בפסקאות (1), (2), (3) או (5), והאיגוד הוכר על ידי השר לאחר התייעצות במועצה; (5) (נמחקה); (6) מי שעבד כמהנדס או כאדריכל במדינת חוץ באחד מענפי ההנדסה או האדריכלות, והוכיח להנחת דעתו של חבר בוחנים, בתנאים שנקבעו בתקנות, שעבד כאמור ושיש לו הכשרה מתאימה לעסוק כמהנדס או כאדריכל בישראל, ובלבד שהגיש בקשה לרישומו בפנקס המהנדסים והאדריכלים תוך שנה מיום שנעשה לראשונה תושב ישראל. ... העותרת הינה, כאמור, בעלת תעודה מאת אוניברסיטת בודפשט ואוניברסיטה זו היא "מוסד להשכלה גבוהה באחד מענפי ההנדסה או האדריכלות". על כן, הסעיף הרלוונטי לעניינה הוא סעיף קטן (2) ולשם רישומה בפנקס נדרש כי התעודה והמוסד יוכרו על-ידי השר לאחר התייעצות במועצה. "המועצה" הינה מועצת ההנדסה והאדריכלות המוקמת מכוח סעיף 3 לחוק (להלן: המועצה), בה חברים השר או מי שנתמנה על-ידיו, נציגי מוסדות אקדמיים וכן מהנדסים ואדריכלים. רשם המהנדסים והאדריכלים (להלן: הרשם) הוא המופקד על ניהול הפנקס (סעיף 8 לחוק) וכן הואצלו לו סמכויות השר על-פי סעיפים 9(א)(2) ו-9(א)(3) המפורטים לעיל (י"פ התשנ"א, עמ' 2716). 3. כפי שצוין, פנתה העותרת אל הרשם בבקשה להירשם כאדריכלית בפנקס עם סיום לימודיה באוניברסיטת בודפשט. בעקבות פנייתה זו, זימנה הוועדה המייעצת מטעם המועצה (להלן: הוועדה המייעצת) את העותרת להופיע בפני "ועדת בירורים" לעניין זכאותה לרישום. העותרת הופיעה בפני הוועדה, אשר בחנה את התעודה שניתנה לה וכן את הפרויקטים שהגישה במסגרת לימודיה וביום 22.6.2003 הודיע הרשם לעותרת כי הוחלט שעליה להשלים פרויקט גמר מלא בקונטקסט אורבני בבית-ספר מוכר לאדריכלות ושני קורסים בתכנון עירוני. עוד הודיע הרשם לעותרת כי עניינה יידון בשנית בפני הוועדה לאחר ביצוע ההשלמה. משנמסר כך לעותרת ביקשה היא להתייצב פעם נוספת בפני הוועדה המייעצת והוועדה נענתה לבקשתה, אך גם לאחר המפגש הנוסף לא חל כל שינוי בהחלטת הוועדה. משכך, פנה בא-כוח העותרת לרשם בבקשה לרשמה בפנקס בטענה כי הסתמכה על מצגם של המשיבים שהאוניברסיטה היא מוסד מוכר ויתאפשר לה להירשם כאדריכלית עם סיום לימודיה בו. סגן היועץ המשפטי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה השיב לפנייה זו בציינו כי תוכנית הלימודים אותה למדה העותרת והפרויקט שהגישה נמצאו בלתי מספיקים וכי הדבר מתבטא גם בידע המקצועי הלוקה בחסר שהציגה העותרת בפני הוועדה. מכאן העתירה. טענות בעלי-הדין 4. לטענת העותרת, פנתה ללמוד באוניברסיטה בהסתמך על מצג מפורש מצד המשיבים 4-2 כי המדובר במוסד מוכר על-ידם. נטען, כי משהוכר מוסד לצורך חוק המהנדסים והאדריכלים זכאים בוגריו להירשם בפנקס בלא כל תנאי או השלמה, ואין לרשם שיקול דעת לעניין זה. מכאן, כי "ועדת הבירורים" פעלה בחוסר סמכות ודין החלטתה כמו גם החלטת הרשם הנסמכת עליה להתבטל. את טענתה כי האוניברסיטה הינה מוסד מוכר לצורך החוק מבססת העותרת על שלושה מסמכים עיקריים. האחד, מכתבו של הרשם דאז אל נציגת האוניברסיטה בישראל מיום 19.6.1996, המתייחס לתוכנית הלימודים שיהיה על הנדסאים מוסמכים להשלים על-מנת לעמוד בדרישות האקדמיות לרישומם כאדריכלים בישראל. המסמך השני הוא הודעה מיום 9.11.1997 מאת המחלקה לרישום מהנדסים ואדריכלים במשרד העבודה והרווחה, המפרטת קריטריונים כלליים לרישום בפנקס ללומדים לימודי השלמה באדריכלות בחו"ל. על-פי קריטריונים אלה, הרישום יתאפשר לאחר הצגת דיפלומה ותואר מוכר באדריכלות ממוסד מוכר ובתנאי שהושלמו בו מספר נקודות וסוגי קורסים כמפורט בהודעה. המסמך השלישי הינו הודעה ששלח פרופ' הרי ברנד, חבר הוועדה המייעצת, אל הרשם ביום 11.5.1999, בה ציין כי תוכניות לימודי ההמשך באוניברסיטה נראות לו מספקות וכי ניתן יהיה לרשום בפנקס בוגרים אשר עמדו בדרישות האוניברסיטה על-פי תוכניות אלו. בסיס נוסף להסתמכות אותו ציינה העותרת הוא מידע שקיבלה מן המשיבה 3 טרם הרשמה ללימודי המשך באוניברסיטת בודפשט. לדברי העותרת, אישרה בפניה המשיבה 3 כי המסמכים המפורטים לעיל משקפים את עמדת המשיבים ודברים דומים מסרה המשיבה 3, על-פי הנטען, גם בתשובה לפניותיהם של אבי העותרת ובעלה. כמו כן, ציינה העותרת כי לאורך כל תקופת לימודיה לא נתקבלה אצלה כל הודעה אחרת. מצג זה שהוצג בפניה מעיד לטענת העותרת כי המשיבים ראו באוניברסיטת בודפשט מוסד מוכר שבוגריו זכאים להירשם בפנקס ולטעמה ככל שחל שינוי במדיניות זו של המשיבים, הרי שהוא בוצע שלא כדין ובאופן המבקש להחילו רטרואקטיבית על תלמידים דוגמת העותרת שהסתמכו על המדיניות הקודמת. העותרת מוסיפה וטוענת כי החלטת המשיבים פוגעת בה בשל הדרישות הנוספות שהוצבו בפניה כתנאי לרישומה בפנקס. משמעותן של דרישות אלה היא כי יהא עליה להשלים לימודים במשך כשנה וחצי והיא רואה בכך פגיעה בחופש העיסוק שלה וכן הפליה לעומת בוגרי האוניברסיטה בשנים 2002-1999, אשר נרשמו בפנקס אף שתוכנית הלימודים שלהם היתה זהה לשלה, וכן לעומת תלמידי הטכניון אשר למדו עם העותרת במסגרת חילופי סטודנטים ולימודיהם אלה הוכרו על-ידי הטכניון. העותרת מוסיפה ומציינת כי תלמידי הנדסה שלמדו באוניברסיטת בודפשט נרשמו בפנקס בלא צורך בהשלמה נוספת ואף בכך היא רואה משום הפלייתה לרעה. 5. בתשובתם לעתירה טוענים המשיבים כי על-פי הוראת סעיף 9(2) לחוק המהנדסים והאדריכלים רישום בפנקס כפוף להכרה במוסד שבו רכש המועמד את השכלתו וכן בתעודה המעידה על היקף הכשרתו. המשיבים מדגישים כי בניגוד לטענות שמעלה העותרת, הובהר במסמכים שעליהם הסתמכה כי כל מקרה ייבחן לגופו; כך, במסמך משנת 1996 המתייחס ספציפית לאוניברסיטת בודפשט, הכולל המלצה של הוועדה המייעצת לגבי הקריטריונים להכרה בלימודים משולבים לשם רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים (קריטריונים אלה עודכנו בשנת 1999). וכך גם במסמך השני משנת 1997 עליו נסמכת העותרת, בו פורטו קריטריונים כלליים ללימודי השלמה בחו"ל (קריטריונים אלה עודכנו בשנת 2000). המשיבים מוסיפים וטוענים כי בעבר אכן הוצאו קריטריונים ספציפיים מסוימים לעניין תוכנית הלימודים הנדרשת מן הלומדים באוניברסיטת בודפשט. אולם, משנתקבל מידע בדבר רמתם המקצועית הבלתי מספקת של בוגרי לימודי ההשלמה באוניברסיטה זו, בדקה הוועדה המייעצת את הנושא והגיעה למסקנה כי הפרוייקטים והעבודות שביצעו הבוגרים אינם מקיפים דיים ואינם מכילים את כלל המרכיבים הנדרשים במסלול הכשרה של אדריכל בארץ. נציג האוניברסיטה בישראל עודכן לגבי מסקנות אלה ביום 4.7.2001, ונמסר לו כי עניינו של כל מועמד יידון בפני ועדת בירורים לשם קביעת זכאותו לרישום בפנקס. בהמשך, הועברה לאוניברסיטה רשימת התכנים החסרים באמצעות נציג האוניברסיטה בישראל ונציגים נוספים אף הוזמנו ארצה על מנת לעמוד מקרוב על רמת לימודי האדריכלות במוסדות בישראל ועל תכניהם. במקביל, הועבר העניין לבדיקה נוספת בפורום מורחב של ארבעה אדריכלים, אשר הגיע אף הוא למסקנה כי לימודי ההשלמה באוניברסיטת בודפשט אינם עומדים בקריטריונים לרישום בפנקס. ביום 24.1.2002 הודע, אפוא, לאוניברסיטה כי עד למילוי החוסרים ובדיקת הרשם כי מולאו, לא יירשמו בוגריה בפנקס. האוניברסיטה נתבקשה להודיע על כך לסטודנטים הישראלים הלומדים אצלה. גם נציג האוניברסיטה בישראל עודכן בדבר. בחודש דצמבר 2002 נפגשו נציגי האוניברסיטה עם נציגי הרשם בישראל, קיבלו הסבר בדבר הדרישות בישראל והודיעו כי יעדכנו את הרשם לעניין התאמת תוכנית לימודי ההשלמה של הסטודנטים הישראלים לדרישות אלו. המשיבים מוסיפים כי בירור עם נציג האוניברסיטה דאז בישראל מעלה שהאוניברסיטה כינסה מספר פעמים את הסטודנטים הישראלים הלומדים בפקולטה ודיווחה להם על עמדת הרשם. עוד טוענים המשיבים כי חרף תוכנית הלימודים החסרה, הועבר עניינו של כל בוגר שביקש להירשם בפנקס לבדיקה פרטנית של הוועדה המייעצת. בענייננו, מצאה הוועדה כי הכשרתה של העותרת כפי שהיא משתקפת בתעודה שהציגה אינה עונה לדרישות לשם רישומה בפנקס, כי רשימת הקורסים אותם למדה אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בשנת 1999, טרם יציאתה ללימודים וכי פרויקט הגמר שלה אינו עומד ברמה הנדרשת מאדריכלים בישראל. על כן, סבורים המשיבים כי אין להתערב בשיקול דעתו של הרשם בסרבו לרשום את העותרת בפנקס ודין העתירה להידחות. דיון 6. חוק המהנדסים והאדריכלים נועד "להסדיר את ההתעסקות במקצועות ההנדסה והאדריכלות, להבטיח שרק בעלי הכשרה מתאימה יוציאו לפועל פעולות הנדסה ואדריכלות ושתישמר רמה נאותה של אתיקה מקצועית" (ה"ח תשט"ז, 68). הנה כי כן, הסדרת העיסוק בהנדסה ובאדריכלות, ככל הסדרת עיסוק סטטוטורית, נועדה לשמור על רמה מקצועית הולמת של העוסקים בתחומים אלה ויסודה בצורך להגן על שלום הציבור ועל בטיחותו (השוו: בג"ץ 734/80 חכם נ' מנכ"ל משרד הבריאות, פ"ד לה(4) 690, 695 (להלן: עניין חכם); ע"א 438/88 ברק נ' ועדת הרישום לפנקס הפסיכולוגים, פ"ד מד(1) 661, 666 (להלן: עניין ברק)). תכלית זו היא אשר צריכה להנחותנו בכל הנוגע לפירוש הוראותיו של חוק המהנדסים והאדריכלים הנוגעות לתנאי הזכאות להירשם בפנקס. סעיף 9(א)(2) לחוק המהנדסים והאדריכלים הוא, כאמור, הסעיף הנוגע לענייננו ובו נקבע כי זכאי להירשם בפנקס "בעל תעודה מאת מוסד להשכלה גבוהה באחד מענפי ההנדסה או האדריכלות, והתעודה והמוסד הוכרו על ידי השר לאחר התייעצות במועצה". דרישה כפולה זו להכרה בתעודה ובמוסד, משמיעה לנו סמכות שהוקנתה לשר, לאחר התייעצות במועצה, לשקול ולהחליט האם המוסד שבו מדובר ראוי להכרה בהתחשב ברמת ההכשרה האקדמית והמקצועית המוענקת בו וכן היא משמיעה לנו סמכות שהוענקה לשר לבחון ולהשתכנע כי התעודה המוצגת אכן מעידה על הלימודים באותו מוסד בפועל ומשקפת רמת הכשרה הולמת לצורך רישום כאמור. סמכויותיו אלה של השר הואצלו לרשם, כמפורט לעיל, ואת היקפן יש לבחון על רקע התכלית העומדת ביסוד ההסדרה הסטטוטורית של העיסוק בהנדסה ובאדריכלות בישראל. תכלית זו, עליה עמדנו לעיל, עיקרה בשמירה על בטיחות הציבור ושלומו והיא מתיישבת היטב עם גישת המשיבים לפיה נתונה לרשם מתוקף סעיף 9(א)(2) לחוק הסמכות לבחון ולברר בכל מקרה ומקרה את היותו של המוסד מוסד מוכר בענף הרלוונטי - הנדסה או אדריכלות - וכן את התעודה המוצגת על ידי מבקש הרישום, על מנת להשתכנע כי היא אכן משקפת הכשרה ברמה הנדרשת. הטענה שהעלתה העותרת ולפיה מדובר בתהליך אוטומאטי של רישום וכן הטענה כי הרשם נעדר סמכויות בירור ובדיקה בהקשר זה, דינן אפוא להידחות. בענייננו יש חשיבות מיוחדת לסמכות זו שהוענקה לרשם. כפי שפירטו המשיבים, לימודי ההשלמה בחו"ל נועדו לתלמידי מוסדות בישראל שלא הוסמכו ליתן תואר אקדמי באדריכלות, והרקע של תלמידים אלה מבחינת ההשכלה הקודמת שרכשו איננו אחיד. בנוסף לכך והוא עיקר, משהוכרו המוסד והתעודה רשאי המבקש להירשם בפנקס ולעסוק במקצוע האדריכלות בישראל. בהונגריה, לעומת זאת, נדרש מי שסיים לימודי תואר ראשון באדריכלות במוסד להשכלה גבוהה דוגמת אוניברסיטת בודפשט, להתמחות בת שלוש שנים במשרד אדריכלים. לאחר התמחות זו רשאי הוא לתכנן מבנים עד לגובה של שתי קומות, ורק בתום שלוש שנות ניסיון נוספות ולאחר שהבוגר מציג תיק עבודות בפני ועדה מקצועית, מחליטה ועדה זו האם להעניק לו רישיון אדריכל נטול מגבלות. פערים אלה במסלול ההכשרה ובדרישות הרישום והרישוי לצורכי עיסוק באדריכלות בהונגריה לעומת ישראל, מדגישים ביתר שאת את חשיבות הבדיקה והבירור שרשאי הרשם לערוך במקרים מתאימים, דוגמת המקרה שלפנינו. 7. משקבענו כי הרשם פעל במקרה דנן בגדרי הסמכות שהוקנתה לו והואצלה לו כדין, יש להוסיף ולבחון האם הפעיל הרשם את שיקול דעתו באופן סביר ובהתאם לעקרונות שהותוו לעניין החלטות כגון דא במשפט המינהלי. נקודת המוצא של הביקורת השיפוטית המופעלת בעניינים אלה היא כי הגורמים המקצועיים אמונים על הבחינה ועל ההכרעה בשאלות של הכשרה מקצועית וכי בית-המשפט לא ימיר את שיקול דעתם של גורמים מקצועיים אלה בשיקול דעתו שלו. ככלל, אין בית-המשפט נוהג, אפוא, להתערב בהחלטותיהם של גורמים מקצועיים דוגמת הרשם אלא אם כן קמה איזו מעילות ההתערבות המוכרות במשפט המינהלי (ראו: עניין חכם, 695; עניין ברק, 671-670; בג"ץ 3930/94 ג'זמאוי נ' שר הבריאות, פ"ד מח(4) 778, 786-785; ע"א 2701/00 ד"ר אילן הדר נ' ד"ר ש' שמר, המנהל הכללי של משרד הבריאות, פ"ד נו(1) 200, 206-204, 209-208). בבג"ץ 8751/00 חנא יוסף נ' רשם המהנדסים והאדריכלים (לא פורסם), נדון מקרה הדומה במידה רבה לענייננו בו הלינו העותרים, בוגרי האוניברסיטה לארכיטקטורה ובנייה בסנט-פטרבורג, על כך שנדרשו להשלים לימודים בישראל כתנאי לרישומם בפנקס כמהנדסים אזרחיים. בית-המשפט דחה את עתירתם בהדגישו את העיקרון שפירטנו לעיל ולפיו הרשם הינו הגורם המקצועי האמון על שמירת רמתם של המבקשים להירשם בפנקס ועל כן, בעניינים כגון אלה אין מקום להתערבותו. וכלשונו: []העותרים לא הצביעו על עילה כלשהי של התערבות בהחלטות של גוף מקצועי, השוקד על רמת מבקשי רישום כמהנדסים אזרחיים; אכן שמירה על רמתם של אלה אין לה ולא כלום עם חופש העיסוק ושיקולים זרים וטענותיהם של העותרים אינן מבוססות. העובדה שבעבר שגו המשיבים ונתנו רשיון של מהנדס אזרחי למי שלא היה ראוי לכך אינה יכולה לסייע להם, כאשר הרשויות עמדו על טעותן... הרמה הנאותה של אנשי המקצוע בתחום ההנדסה האזרחית חייבת להישמר ואין זה ראוי שבית משפט זה יתערב בשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים המבקשים להבטיח מניעת תקלות העשויות לנבוע מרישומם בפנקס של מועמדים שהם חסרי הכשרה מתאימה. ראו גם: בג"ץ 16/77 הורן נ' שר העבודה, פ"ד לא(3) 533, 540. 8. אף בענייננו, נראה כי לא עלה בידי העותרת להצביע על עילה מינהלית המצדיקה התערבות בהחלטת הרשם. כפי שכבר צוין, סמכותו של הרשם לבחון כל תעודה לגופה עולה מלשונו של חוק המהנדסים והאדריכלים, ואף בטענות הנוספות שהעלתה העותרת בדבר מצגים שהוצגו במסמכים שונים מטעם הרשם ובדבר הסתמכותה על מצגים אלה, לא מצאנו ממש. המסמך משנת 1996 הממוען אל נציגת אוניברסיטת בודפשט בישראל, עליו נסמכה העותרת, כולל נספח, אותו לא צרפה העותרת לעתירתה. נספח זה כולל את המלצת הוועדה המייעצת מיום 4.6.1996 לגבי הקריטריונים להכרה בלימודים משולבים לשם רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, וצוין בו מפורשות כי הרישום אינו אוטומטי וכלשונו: "כדי להסיר ספק, יש להדגיש כי במקרה של לימודים משולבים הזכאות לרישום בפנקס המהנדסים לא תהיה אוטומטית. זכאותו לרישום וסווגו של הבוגר יקבעו בהתאם למכלול לימודיו (המקצועות ההנדסיים/האדריכליים שנלמדו) ולא רק על בסיס התארים בלבד". מן הפיסקה המצוטטת לעיל יכולה היתה העותרת ללמוד, ככל שאכן הסתמכה על המסמך האמור ועל נספחיו, כי זכאותה לרישום תיבחן ותיבדק על-ידי הרשם. קריטריונים מומלצים אלה, שהינם ספציפיים לאוניברסיטת בודפשט, עודכנו בשנת 1999 במכתבו של פרופ' הרי ברנד, המפנה, בין היתר, אל "אמות המידה שנקבעו באוקטובר 1997", והכוונה היא לקריטריונים הכלליים שפורסמו בשנת 1997 לעניין לימודי השלמה באדריכלות בחו"ל. אף במסמך זה צוין מפורשות כי "למודיהם של בוגרי תוכניות משולבות יבדקו לגופם בכל מקרה ומקרה", על-פי הקריטריונים המפורטים שם. הנה כי כן, המסמכים שאליהם הפנתה העותרת אינם תומכים כלל וכלל בטענתה בדבר המצג שהוצג בפניה ולפיו בסיימה את לימודי ההשלמה באוניברסיטת בודפשט תהא היא זכאית באופן אוטומטי להירשם בפנקס כאדריכלית. נהפוך הוא. זאת ועוד. מדיניותו הכללית של הרשם לפיה תעודות שניתנו על-ידי מוסדות להשכלה גבוהה לא תיזכנה להכרה גורפת וכל תעודה תיבדק לגופה, משתקפת בבירור ממסמכים שונים שצורפו לתשובה מטעמו, מהם עולה כי הרשם נוהג להדגיש את מדיניותו זו בפני הפונים אליו. אם לא די בכל אלה, עולה מתשובת המשיבים כי לאחר שנתקבל מידע בדבר רמתם המקצועית הבלתי מספקת של בוגרי לימודי ההשלמה באוניברסיטת בודפשט, עודכן בכך נציג האוניברסיטה בישראל כבר במהלך שנת 2001 ובהמשך אף ביקש הרשם מן האוניברסיטה להודיע לסטודנטים כי עד לביצוע ההשלמות הנדרשות, לא יוכלו בוגריה להירשם בפנקס הישראלי. לטענת העותרת הודעה כזו לא הגיעה לידיעתה ויש להצר על כך. אולם, בהתחשב בכל האמור לעיל בוודאי שאין בכך כדי להצדיק את קבלת העתירה ואת הקביעה כי יש לרשום את העותרת בפנקס, חרף החלטת הגורמים המקצועיים כי עליה להשלים את לימודיה בטרם תהא זכאית לכך. אף בטענות האפליה שהעלתה העותרת לא מצאנו ממש ודינן להידחות. 9. ושתי הערות לסיום: ראשית, במהלך הדיון בעתירה הציגה העותרת פרסום מתוך אתר האינטרנט של הרשם לגבי קריטריונים כלליים משנת 2000, וביקשה להסתמך עליו לביסוס טענתה כי חלים עליה הקריטריונים הכלליים הקודמים משנת 1997. משקבענו כי בעניינה של העותרת יש להתייחס לקריטריונים הספציפיים שהוצאו לגבי אוניברסיטת בודפשט בשנת 1996 ובשנת 1999, ומשקבענו עוד כי מכל מקום אין בקריטריונים הכלליים שהוצאו בשנת 1997 כדי להועיל לעותרת, אין בטענות הנוגעות לאותו פרסום באינטרנט כדי לסייע בידה. עוד יצוין כי לאחר הגשת העתירה נכנס לתוקפו חוק בתי משפט לעניינים מינהליים (תיקון מס' 15), התשס"ה-2005, המורה כי החלטות של רשות מינהלית על-פי חוק המהנדסים והאדריכלים תידונה בבית-המשפט לעניינים מינהליים. תיקון זה אינו חל על העתירה שבפנינו משום שזו הוגשה, כאמור, טרם כניסתו של התיקון לתוקף. מכל הטעמים המפורטים לעיל אציע לחבריי לדחות את העתירה בלא צו להוצאות. ש ו פ ט ת השופט א' א' לוי אני מסכים. ש ו פ ט השופטת מ' נאור: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת א' חיות. ניתן היום‏, ‏א' שבט, תשס"ו (30.01.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04026210_V07.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il