חברת החשמל לישראל בע"מ נ. המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות

החלטה בתיק ע"א 262/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 262/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת א' חיות המערערת: חברת החשמל לישראל בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות 2. רשות ניירות ערך 3. לשכת רואי חשבון בישראל 4. רשות לשירותים ציבוריים-חשמל 5. רשות החברות הממשלתיות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 29.11.01 בה.פ. 1247/01 שניתן על-ידי כבוד השופט י' זפט בשם המערערת: עו"ד י' חורש, עו"ד א' כספרי, עו"ד ג' רוזנברג בשם המשיב 1: עו"ד פ' רובין בשם המשיבה 2: עו"ד ד' אברבנאל, עו"ד א' ששון בשם המשיבה 3 : עו"ד פרופ' י' גרוס, עו"ד י' הרמן, עו"ד א' אלפאסי בשם המשיבות 5-4: עו"ד א' קורן פסק-דין המערערת עתרה לפני בית-המשפט המחוזי, על דרך המרצת-פתיחה, למתן פסק-דין הצהרתי שיורה על בטלותו - ולחלופין על אי-החלתו עליה - של תקן חשבונאות מספר 12, בדבר "הפסקת ההתאמה של דוחות כספיים". לצד סעדים אלה, וכסעד חלופי-לחלופי, עתרה המערערת למתן פסק-דין הקובע, כי על המשיבה 4 (רשות החשמל) להעלות את תעריפי החשמל. בית-המשפט המחוזי דחה את תובענת המערערת, על כל חלקיה, וכנגד פסק-דין זה הופנה הערעור שלפנינו. בהודעת הערעור מטעמה, ובגדר סיכומי-טענותיה שבכתב, השיגה המערערת על צדקת הכרעתו של בית-המשפט המחוזי, ביחס לכל אחת משלוש עתירותיה הדחויות. ואולם, לאחר שמיעת טיעוניהם המשלימים של פרקליטי הצדדים לפנינו, הודיע פרקליט המערערת, כי שולחתו עומדת על ערעורה רק ביחס לעניין אחד, והוא, כי בהתחשב במאפייניה המיוחדים, החלת תקן 12 עליה היא מוטעית ובלתי-סבירה בעליל. לפיכך, טענה המערערת, היה על המשיב 1 (המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות) לקבל את בקשתה ולקבוע, במסגרת הוראותיו של תקן 12, כי התקן לא יחול עליה; וכי משלא שעה המשיב 1 לבקשתה האמורה, היה על בית-המשפט המחוזי להתערב בהחלטתו ולהורות לו להחריג את המערערת מגדר תחולתו של התקן. דין הטענות הללו להידחות. קודם לפרסומו של תקן 12 שמעה הוועדה המקצועית של המשיב 1 נציגי תאגידים שונים שביקשו להופיע לפניה. גם נציגי המערערת הופיעו לפני הוועדה המקצועית. הם הציגו לפניה ונימקו בהרחבה את העמדה, כי בשל מאפייניה, כגוף מפוקח מיוחד, עלולה המערערת להיפגע מחיובה להגיש דו"חות נומינליים. לאחר שהוועדה המקצועית סיימה לשמוע את ההשגות שהעלו לפניה נציגי תאגידים שונים, והשלימה את דיוניה בכלל השאלות, פרסם המשיב 1 את התקן, שבסעיפו הראשון נקבע לאמור: "תקן זה יחול על כלל התאגידים". בכך גילה המשיב 1 את דעתו, כי יש להחיל את התקן על כל התאגידים, ללא יוצא מן הכלל. הכרעה זו הינה, בראש ובראשונה, הכרעה חשבונאית-מקצועית, ובדין לא מצא בית-המשפט המחוזי יסוד להתערב בה. בהכרעה זו גם לא ניתן לגלות מידה של חוסר סבירות. אדרבה, קשה להלום כי במסגרת קביעתה של נורמה חשבונאית כללית, האמורה לחייב את כלל התאגידים, יימצא מקום ליצירת חריגים פרטיקולריים. בטענות המערערת לגופן, להצדקת החרגתה מגדר חיוביו של תקן 12, איננו מוצאים מקום לעסוק. בנושא זה רשאית המערערת לשוב ולפנות, ככל שכבר עשתה בעבר, אל שר האוצר ואל שר האנרגיה והתשתית, בבקשה כי יעשו שימוש בסמכותם לפי סעיף 17(ב) לחוק משק החשמל, התשנ"ו-1996, ויתירו לה להגיש דו"חות כספיים שייערכו על-פי עקרונות חשבונאיים שונים מאלה שנקבעו בתקן 12. הערעור נדחה. המערערת תשלם שכר-טרחת עורך-דין בסך 20,000 ₪ לכל אחד מן המשיבים 1, 2 ו-3, ובסכום זהה למשיבות 4 ו-5 יחדיו. ניתן היום, ‏ה' בטבת תשס"ד (30.12.03). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02002620_F20.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il