פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 2611/00
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופט י' אנגלרד
כבוד השופט א' ריבלין
המערערים: 1. עו"ד אמיר חן כונס הנכסים קבוע על זכויות
2. בנק כללי ישראלי
נגד
המשיבים: 1. יחידי סי נכסי אבן ישראל בע"מ
2. עיריית נהריה
3. הועדה המקומית לתכנון ובניה נהריה
משיב פורמלי: 4. כונס הנכסים הרשמי
5. עו"ד אילן שביט ועו"ד שאול קוטלר
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 7.3.00 בפשר' 323/97
שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא א' אסא
תאריך הישיבה: ל' אב תשס"א (19.8.2001)
בשם המערער 1: עו"ד רונן מטרי
בשם המערער 2: עו"ד עמית פינס
בשם המשיב 1: עו"ד תמר מגדל
בשם המשיבים 2-3: עו"ד אברהם גולדהמר
פסק-דין
די היה לסגן הנשיא המלומד לו נעתר לעתירה הראשונה שהוגשה לו והיה מורה למשיבות מס' 1 ו2- לתת אישור כנדרש בחוק המופנה לרשם המקרקעין על מנת לאפשר את העברת הבעלות במקרקעין מהמשיבה מס' 1 לקונה שלה; בית המשפט המחוזי קבע, והיום אין עוד חולקים על כך, שהמשיבות מס' 1, 2 לא היו רשאיות למנוע את מתן האישור, אך סגן הנשיא המלומד ראה מקום להרחיב את היריעה ולטפל גם במערכת היחסים הכוללת בין המשיבים 2 ו3- לבין המשיב מס' 4; לנו נראה שלא היה צורך בכך וכי אפשר לפרש את חוזה המכר כך שהמלים "הכונס ישלם את התשלומים הנ"ל מתוך כספי התמורה וזאת ככל שתהא עליו חובה על פי דין לשלמם" מתייחסות אך למערכת היחסים שבין המערער הראשון (הכונס) והמשיבה מס' 1 (הקונה); ולאחר שברור שהקונה אינו חב הרי שבהתאם להוראות החוזה נטל הכונס על עצמו חבות לתשלום. יש להדגיש שבמקרה דנן לא נשמעו ראיות ונראה לנו שבהעדר ראייה לסתור יש לפרש את אומד דעתם של בעלי הדין כאמור לעיל.
על יסוד האמור נראה לנו שדין הערעור להידחות; ממילא אין אנו מכריעים בשאלה מה היה הדין לו הונחה לפני בית המשפט תשתית עובדתית אחרת או לו נוסח חוזה המכר בצורה שונה.
מטעמים אלה אנו דוחים את הערעור; מאחר שהנמקתנו שונה מהנמקת בית המשפט המחוזי לא נעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ל' אב תשס"א (19.8.2001).
המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 00026110.B04
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444