פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 261/20

פייק שמאילוב נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת שוד ועל גזר הדין בטענה לשכרות מלאה וטענות לענישה.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 12/07/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 261/20 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שוד — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה בעבירת שוד ועל גזר הדין בטענה לשכרות מלאה וטענות לענישה.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 261/20

פייק שמאילוב נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה בעבירת שוד ועל גזר הדין בטענה לשכרות מלאה וטענות לענישה.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בביצוע שוד של אישה מבוגרת בנצרת עילית. הוא נדון ל-30 חודשי מאסר בפועל, בתוספת הפעלת מאסר על תנאי של 9 חודשים (סה"כ 39 חודשים). בערעורו טען המערער כי היה שיכור בעת ביצוע העבירה וכי יש לזכותו, וכן השיג על חומרת העונש. בית המשפט העליון דחה את הערעור על הכרעת הדין, בקובעו כי המערער היה מודע למעשיו וכי טענת השכרות לא הוכחה. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של המערער (נכות 100%), קיבל בית המשפט את הערעור על גזר הדין באופן חלקי, כך שחלק מהמאסר על תנאי ירוצה בחופף ולא במצטבר, מה שהפחית את עונשו הכולל ל-34.5 חודשי מאסר.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים נ' סולברג, מ' מזוז, ג' קרא
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פייק שמאילוב

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • לא הונחה אינדיקציה או הוכחה לחוסר מודעות של המערער עקב שכרות
  • לא התעורר ספק סביר בעניין מודעות המערער למעשיו
טיעוני ההגנה
  • יש להחיל את סייג השכרות ולזכות את המערער
  • בית המשפט המחוזי טעה בדחיית טענת השכרות המלאה
  • גזר הדין אינו תואם את מדיניות הענישה הנוהגת
  • יש להתחשב בנסיבות אישיות ומצב רפואי קשה
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער היה במצב של שכרות מלאה השוללת אחריות פלילית

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עדות המתלוננת
  • התנהגות המערער בזמן האירוע (מעקב, הפעלת כוח, מנוסה)
ראיות מרכזיות שנדחו
  • עדות המערער (נקבעה כמבולבלת וחסרת היגיון)

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 15235-09-18
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בנצרת

תגיות נושא

  • שוד
  • שכרות
  • ענישה
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
34
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
1000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 261/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ג' קרא המערער: פייק שמאילוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין מיום 5.9.2019 ועל גזר הדין מיום 25.11.2019 של בית המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 15235-09-18 שניתנו על ידי כבוד השופט ג' אזולאי תאריך הישיבה: י"ז בתמוז התש"פ (9.7.2020) בשם המערער: עו"ד דוד קליימן בשם המשיבה: עו"ד יאיר זילברברג מתורגמנית: מיכל פלקס פסק-דין השופט נ' סולברג: המערער הורשע בביצוע עבירת שוד, עבירה לפי סעיף 402(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. את השוד ביצע המערער ביום 2.9.2018 לפני הצהריים במרכז "דדו" בנצרת עילית. המתלוננת, ילידת שנת 1955, עשתה שם את דרכה, בשלב מסוים נכנסה לחנות "גלובוס", והמערער נכנס אחריה. המערער הבחין במתלוננת ובתיק שאחזה בידה, ובליבו גמלה החלטה לשדוד אותה. כשיצאה מן החנות, עקב אחריה המערער. בשלב מסוים ניגש אליה כדי לקחת ממנה את התיק. המתלוננת הבחינה בו, אחזה בתיק בחוזקה בשתי ידיה בצמוד לחזה, והמערער משך את התיק מידה, חרף התנגדותה, ועזב את המקום. בתיק היה שטר של 100 ₪, כרטיס למשיכת כספים מהבנק ומפתחות תיבת הדואר ודלת ביתה של המתלוננת. המערער נדון ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, 12 חודשי מאסר על-תנאי והוא חוייב בתשלום פיצוי כספי למתלוננת בסך של 1,000 ₪. כמו כן, הופעל לחובתו עונש מאסר על-תנאי למשך 9 חודשים, במצטבר, כך שסך הכל ירצה 39 חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו. את ערעורו על הכרעת הדין מיקד ב"כ המערער בטענה על כך שבית המשפט המחוזי טעה בכך שדחה לגופה את טענת השכרות המלאה שטען המערער, ובכך שקבע ששכרות חלקית אינה רלבנטית. בערעורו טען המערער כי צריך היה לזכותו ולהחיל עליו את סייג השכרות. אשר לגזר הדין, טען המערער לשגגה בקביעת המיתחם, באופן שאינו תואם לנסיבות ביצוע העבירה, אינו מתיישב עם מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות כגון דא, ואינו מתחשב עם נסיבות חשובות המפחיתות מן החומרה בעבירה שהמערער הורשע בביצועה. למקרא הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בבית המשפט המחוזי, עיקרי הטיעון מטעם המערער, ואלו שבאו בתשובה, ולמשמע דברי ב"כ הצדדים לפנינו, המלצנו למערער לחזור בו מערעורו על הכרעת הדין, ולמשיבה המלצנו להסכים לתיקון בגזר הדין באופן שעונש המאסר על תנאי שהופעל (9 חודשים) ירוצה מחציתו במצטבר ומחציתו בחופף לעונש המאסר שהוטל על המערער בתיק זה, ולא כולו במצטבר. המלצתנו נבעה מכך, שאכן, כמסתבר, שתה המערער אלכוהול טרם ביצוע השוד. הדבר בא לידי ביטוי גם בהודעת המתלוננת, וגם בדברי חוקר המשטרה. אלא, שצדק בית המשפט המחוזי במסקנתו שלפיה לא היה המערער שיכור כמשמעו בחוק העונשין. בית המשפט המחוזי לא האמין לעדותו של המערער, בהיותה מבולבלת, חסרת היגיון ושיקרית; מעדותה של המתלוננת התרשם בית המשפט המחוזי לחיוב, לא ראה לפקפק באמינותה, וציין שעדותה – אמינה. בית המשפט המחוזי שוכנע כי המערער הבין את אשר עשה, וכן גם את הפסול שבמעשיו. היטב השתכנע בית המשפט המחוזי כי המערער עקב אחרי המתלוננת, הפעיל כוח פיזי כלפיה במטרה לחטוף את תיקה, ולאחר שהצליח לגבור עליה ולמשוך אליו את התיק, נמלט עמו. התנהגותו של המערער מלמדת כי ידע להבחין באישה מבוגרת עם תיק-ארנק, ידע להסיק שבארנק יש דברי-ערך, ידע להפעיל מוטוריקה מותאמת לחטיפת התיק, וידע שהמעשה אסור, משום שלא נשאר במקום לחטט בארנק, אלא נמלט עמו. עוד כהנה וכהנה אינדיקציות נתן בית המשפט המחוזי למסקנתו, שלפיה נכון לדחות את טענת השכרות, והן משכנעות. המערער מבקש למעשה להניח שמכיוון ששתה אלכוהול, חסר היה יכולת להבין את מעשהו, או את הפסול שבמעשהו, או כי לא היה מודע לפרט מפרטי העבירה; ולא היא. כפי טענת ב"כ המשיבה, לא הונחה לפני בית המשפט כל אינדיקציה או הוכחה, לגבי חוסר מודעות של המערער, ולא התעורר ספק סביר בענין זה. מצידנו, בגמר הדיון, הערנו עוד כהנה וכהנה הערות לגבי נכונותה של הכרעת הדין. אשר לגזר הדין, סברנו, שהנסיבות האישיות הקשות, מצב רפואי בעייתי מאד, (המערער הוכר כנכה 100%), ועוד מרעין בישין שהמערער סובל מהם, מצדיקים התחשבות מסויימת. בתיק אחר הופעלו לחובת המערער 5 חודשי מאסר על תנאי, ובתיק זה הופעלו 9 חודשי מאסר על-תנאי, אלה ואלה מקורם בתיק אחד. מכאן המלצתנו, כאמור, בגמר הדיון. ב"כ הצדדים נועצו בשולחיהם והודיעונו על הסכמתם להמלצתנו. אשר על כן, הערעור על הכרעת הדין – נדחה. הערעור על גזר הדין נדחה ברובו ומתקבל בחלקו: עונש המאסר על תנאי למשך 9 חודשים יופעל חציו במצטבר וחציו בחופף ל-30 חודשי המאסר שנגזר על המערער, כך שהמערער ירצה 34 וחצי חודשי מאסר, בניכוי ימי מעצרו. שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם. ניתן היום, ‏כ' בתמוז התש"פ (‏12.7.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20002610_O04.docx שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il