פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2604/03

מחמוד דהיני נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להורות לשר הפנים להמשיך בתהליך איחוד משפחות ולהעניק אשרת ישיבה בישראל לעותר 1.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 17/03/2004 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2604/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות לשר הפנים להמשיך בתהליך איחוד משפחות ולהעניק אשרת ישיבה בישראל לעותר 1.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2604/03

מחמוד דהיני נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להורות לשר הפנים להמשיך בתהליך איחוד משפחות ולהעניק אשרת ישיבה בישראל לעותר 1.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות לשר הפנים להמשיך בהליך איחוד משפחות עבור העותר 1, אזרח תושב השטחים הנשוי לאזרחית ישראלית. המדינה טענה כי הטיפול בבקשה המקורית הופסק עוד בשנת 2001 עקב סכסוך בין בני הזוג, וכי מאז העותר שוהה בשטחים. המדינה הוסיפה כי לאור החלטת הממשלה מ-2002 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), אין מקום להיעתר לבקשה חדשה בעת הזו. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי משנפסק הטיפול בבקשה בשנת 2001, היא אינה בתוקף עוד, וכי עניינם של העותרים אינו חריג ביחס למקרים אחרים הממתינים להכרעה עקרונית בבג"ץ.

השלכות רוחב

פסק הדין משתלב במדיניות הכללית של בתי המשפט באותה עת להמתין להכרעה בעתירות העקרוניות נגד חוק האזרחות והכניסה לישראל.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' חשין, א' ריבלין, מ' נאור
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מחמוד דהיני
  • הנא דהיני
  • מוחמד דהיני
  • כרם דהיני
  • מרינה דהיני

נתבעים

  • שר הפנים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • יש להמשיך את הליך איחוד המשפחות שהחל בשנת 1996.
  • יש להעניק לעותר 1 אשרת ישיבה בישראל.
טיעוני ההגנה
  • הטיפול בבקשה המקורית הופסק בשנת 2001 עקב סכסוך בין בני הזוג.
  • העותר שוהה בשטחים מאז נובמבר 2001, ולכן יש להגיש בקשה חדשה.
  • בקשה חדשה אינה יכולה להיענות בשל החלטת הממשלה מיום 12.5.02 וחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003.
  • יש להמתין להכרעה בעתירות העקרוניות התלויות ועומדות בבג"ץ בנושא זה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם הבקשה המקורית מ-1996 עדיין בתוקף או שפגה עקב הפסקת הטיפול ב-2001.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • החלטת הממשלה מיום 12.5.02
  • חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 2604/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2604/03 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור העותרים: 1. מחמוד דהיני 2. הנא דהיני 3. מוחמד דהיני 4. כרם דהיני 5. מרינה דהיני נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ד באדר תשס"ד (17.3.04) בשם העותרים: עו"ד רונן כהן בשם המשיב: עו"ד דנה מנחה פסק-דין השופט מ' חשין: עתירת העותרים היא כי נורה את המשיב, שר הפנים, ויימשך תהליך איחוד משפחות שהוחל בזמנו בין העותרים ותינתן אשרת ישיבה בישראל לעותר 1 בהתאם לנוהל איחוד משפחות. המדינה מתנגדת לעתירה ושמענו טיעונים על-פה מפי באי-כוח בעלי-הדין. העותרת 2 היא אזרחית ישראל והעותר 1 הוא תושב השטחים. בשנת 1996 הגישה העותרת בקשה לאיחוד משפחות עבור העותר 1, בעלה, ובשנת 1998 ניתנה לעותר רשות מגורים בישראל לתקופה מוגבלת. היתר זה הוארך מעת לעת לתקופות נוספות. יום אחד, בשנת 2001, נתגלעו סיכסוכים בין העותרת לבין העותר ואו-אז ביקשה העותרת שלא ליתן בידי העותר תעודת זהות. בשנת 2001 נכנס העותר לרצועת עזה ומאז שוהה הוא באותו אזור. במועד כלשהו לאחר החלטת הממשלה מיום 12.5.02 - זו החלטה שלפיה הוקפא הטיפול בהחלטות לאיחוד משפחות עד לגיבושה של מדינות חדשה - פנתה העותרת על-פה ללישכת מינהל האוכלוסין בבאר שבע וביקשה לחדש את הטיפול בבקשתה לאיחוד משפחות עם בעלה. העותרת התבקשה להעלות פנייתה על הכתב, ואולם זאת עשתה רק לאחר הגשתה של העתירה. על סמך האמור לעיל טוען המשיב כי הטיפול בבקשת איחוד המשפחות נפסק בשנת 2001; כי מאז חודש נובמבר 2001 שוהה העותר בשטחים; וכי בנסיבות אלו שומה עליהם על העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות וכי אין עוד להיזקק לבקשתם הקודמת. אשר לבקשה חדשה כי תוגש לאיחוד משפחות, כך מוסיף המשיב וטוען, הנה נוכח החלטת הממשלה מיום 12.5.02 והוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003, אין מקום לעת הזו להידרש לה. עוד טוענת המדינה, כי אין מקום להידרש לעתירה שלפנינו כל עוד לא הכריע בית-המשפט בעתירות העקרוניות נגד החלטת הממשלה (בג"ץ 4022/02 ובג"ץ 4608/02) ובעתירות העקרוניות נגד חוק הכנסת (בג"ץ 7052/03 ובג"ץ 7102/03). טענות המדינה נראות בעינינו. משהופסק הטיפול, בשנת 2001, בבקשת העותרים לאיחוד משפחות, תש כוחה של אותה בקשה, ומצבם של העותרים אינו שונה ממצבם של רבים אחדים שבקשותיהם לאיחוד משפחות אינן נענות כהיום הזה. שמענו את טיעוני בא-כוח העותרים אך לא נמצא לנו כי עניינם עניין חריג הוא ביחס לשאר המקרים הבאים לפנינו חדשות לבקרים. העתירה נדחית. היום, כ"ד באדר תשס"ד (17.3.2004). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03026040_G08.docגק מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il