עו"ד דוד לוי נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית

פסק-דין בתיק בג"ץ 2600/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2600/15 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג העותר: עו"ד דוד לוי נ ג ד המשיבים: 1. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית 2. ועדת הבחירות המרכזית 3. סיעת הליכוד בכנסת 4. שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט י' עמית: עתירה למתן צו על תנאי, בה מבקש העותר כי נורה למשיבים 1 ו-2 לנמק מדוע לא תבוצע בדיקה של ספרי הבוחרים של קלפיות שונות על-מנת לוודא כי מספר המצביעים בפועל בקלפיות תואם את מספר המצביעים אשר סומנו בספרי הבוחרים כמצביעים בבחירות. 1. עניינה של העתירה שבפנינו בהשגה על תוצאות הבחירות לכנסת ה-20, אשר, לדידו של העותר, התעוותו עקב פגמים מהותיים בהליך ההצבעה בקלפיות שונות. העותר מציין כי תוצאות הבחירות "נתקבלו בהפתעה בציבור" ומשכך, הוא מילא את חובתו האזרחית והחל לבחון נתוני הצבעה אשר התפרסמו באתר האינטרנט של המשיבה 2. העותר גילה כי הנתונים על אודות דפוסי הבחירות של הבוחרים במערכת הבחירות הנוכחית סוטים באופן משמעותי מאותם נתונים במערכות בחירות קודמות. כך, למשל, העותר עומד על כך שלפי חישוביו, אשר מתבססים על נתונים שהתפרסמו על-ידי המשיבה 2, כמות המצביעים בין השעות 22:00-20:00 עלתה בכ-2678% ממערכת הבחירות הקודמת. בנוסף, העותר טוען, שוב, בהתבסס על ניתוחים שלו את הנתונים שהתפרסמו על-ידי המשיבה 2, כי מפלגת הליכוד לבדה זכתה בכ-51% מהקולות הכשרים של מצביעים חדשים. העותר מציין כי אין זה סביר שרוב מוחלט של המצביעים החדשים החליטו להצביע למפלגה בודדת. לבסוף, העותר בחן אחוזי הצבעה לליכוד במספר קלפיות שונות בירושלים ובאשקלון, ולתדהמתו מצא כי בהשוואה למערכת הבחירות הקודמת, הליכוד הכפיל, ואף כמעט שילש, את כוחו בחלק מקלפיות אלו. לדבריו, מכלול הנתונים מצביע על גידול בלתי-סביר בכוחו של הליכוד, מה שמעורר חשש ממשי כי תוצאות הבחירות זויפו במספר קלפיות. 2. העותר פנה למשיבים 1 ו-2 ישירות במכתב "בהול", וביקש מהם לערוך את הבדיקות הנדרשות על-מנת להסיר את החשש לזיוף העולה מהנתונים שעליהם הוא עמד, ולוודא שלא נרשמו הצבעות פיקטיביות. תשובתה של המשיבה 2 הייתה כי אין התוצאות של בחירות קודמות משליכות על תוצאות הבחירות הנוכחיות, וכי אך הגיוני כי הצבעת הבוחרים מתפלגת אחרת בין רשימות המועמדים השונות במערכות בחירות שונות. מכאן העתירה שלפנינו. 3. דין העתירה להידחות על הסף מחמת חוסר עילה. הטענות שהעותר מעלה מתבססות על ניתוחים סטטיסטיים של העותר את התוצאות של הבחירות לכנסת ה-20, בהשוואה לתוצאות בחירות קודמות. אין טענות אלו מעלות שאלה משפטית כלשהי. בתשובתה של המשיבה 2 לפנייתו של העותר, נאמר כי "התוצאות הן תוצאות אמת, ולא חישוב סטטיסטי המבוסס על תוצאות הבחירות הקודמות" (ההדגשה במקור – י"ע). דהיינו, התוצאות מבוססות על ספירה של פתקי ההצבעה בכל קלפי וקלפי ברחבי הארץ ולא על ניתוחים סטטיסטיים תיאורטיים, וברי כי אין מקום לבחינה מחדש של תוצאות הבחירות אך בשל היותן "מפתיעות". 4. מעבר לנדרש, אציין כי במהותה, עתירה זו מהווה ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת. דרך המלך בערעור על תוצאות הבחירות לכנסת מוסדרת בסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות) הקובע כלהלן: (א) כל חבר של ועדת הבחירות המרכזית ושל ועדת בחירות אזורית, כל סיעה מסיעות הכנסת הנבחרת וכל חבר הכנסת, כל רשימת מועמדים שאושרה ושהשתתפה בבחירות לכנסת וכל מועמד שהיה כלול בה וכן היועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער על תוצאות הבחירות בטענה – (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; (2) שהמנדטים לא חולקו כחוק; (3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק – עילה "סטטיסטית" כללית לפסילת הבחירות, כפי שנדרש על ידי העותר, אינה מוכרת בחוק. לא למותר לציין כי בעבר, כל אדם שהיה זכאי לבחור לכנסת במערכת בחירות פלונית היה רשאי גם לערער על תוצאות הבחירות. אולם, לאחר תיקון מס' 19 לחוק, אשר התקבל בכנסת בשנת 1989, הזכות לערער על תוצאות הבחירות הוגבלה, ונקבע, בין היתר, רשימה סגורה של אנשים הרשאים להגיש ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת. העותר אינו נמנה ברשימה זו, ולכן אינו בעל זכות ערעור על תוצאות הבחירות לכנסת (להרחבה על תיקון מס' 19 ראו: זאב טריינין בחירות בישראל 448-431 (התשנ"ה)). על פי סעיף 86(א1) לחוק הבחירות ערעור כאמור יוגש כערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, וערעור לבית המשפט העליון אפשרי אך ורק בשאלה משפטית, אם ניתנה לכך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון. העותר אינו נמנה על גדר המנויים בחוק כבעלי זכות להגיש ערעור בחירות ועתירתו אף אינה נופלת בגדר העילות שמנה המחוקק (השוו בג"ץ 2363/15 יעקב שץ נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (14.4.2015)). 5. אשר על-כן, אנו דוחים העתירה על הסף בהיעדר עילה, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ב' באייר התשע"ה (21.4.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15026000_E01.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il