פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 2590/05

טטיאנה רשיטילובסקיה נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להכיר בזכאותה של העותרת 1 לאזרחות או תושבות קבע בישראל מכוח איחוד משפחות.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 01/12/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 2590/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להכיר בזכאותה של העותרת 1 לאזרחות או תושבות קבע בישראל מכוח איחוד משפחות.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 2590/05

טטיאנה רשיטילובסקיה נ. שר הפנים

העותרים ביקשו להכיר בזכאותה של העותרת 1 לאזרחות או תושבות קבע בישראל מכוח איחוד משפחות.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו מבית המשפט העליון להורות על מתן מעמד של תושבת קבע או אזרחות לעותרת 1, שהיא בתה של העותרת 3, על בסיס טענות לאיחוד משפחות. המדינה טענה כי העתירה אינה בסמכות בג"ץ שכן מדובר בעניין מנהלי שצריך להתברר בבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט קיבל את טענת המדינה וקבע כי קיים סעד חלופי, ולכן דחה את העתירה על הסף. עם זאת, בית המשפט רשם את הסכמת המדינה שלא להרחיק את העותרת 1 מישראל עד לבחינת עניינה על ידי הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, בכפוף להגשת בקשה מפורטת על ידי העותרים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' פרוקצ'יה, א' גרוניס, ע' ארבל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • טטיאנה רשיטילובסקיה
  • רומן פוליאק
  • נטליה פוליאק
  • אנה פוליאק
  • אלכסנדר פוליאק

נתבעים

  • שר הפנים
  • מנהלת מחלקת אשרות וזרים - בתיה כרמון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרת 1 זכאית לאזרחות או תושבות קבע מכוח איחוד משפחות עם אמה ועם העותר 2 שגידל אותה.
טיעוני ההגנה
  • העותרת אינה זכאית מכוח חוק השבות או חוק האזרחות.
  • הסמכות לדון בענייני רישיונות ישיבה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לבג"ץ.
  • קיים סעד חלופי.
מחלוקות עובדתיות
  • זכאות העותרת 1 למעמד בישראל.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו ביניים
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

החלטה בתיק בג"ץ 2590/05 בבית המשפט העליון בג"ץ 2590/05 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל העותרים: 1. טטיאנה רשיטילובסקיה 2. רומן פוליאק 3. נטליה פוליאק 4. אנה פוליאק 5. אלכסנדר פוליאק נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מנהלת מחלקת אשרות וזרים - בתיה כרמון עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים בשם העותרים: עו"ד מקסים ליפקין בשם המשיבים: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין 1. העותרת 1 הינה בתה מנישואיה הראשונים של העותרת 3. בשנת 1989 נישאה העותרת 3 לעותר 2 שהינו יהודי, והם עלו ארצה מאוקראינה בשנת 1999 מכוח זכאותו לשבות של העותר 2. העותרת 1, שלא עלתה ארצה עם אמה ובעלה, הגיעה למספר ביקורים בארץ החל משנת 1999. בקשה שהגישה העותרת 1 ביום 17.1.02 למתן אשרת עליה עבורה נדחתה על ידי הקונסוליה הישראלית באוקראינה. במקביל, כעבור מספר ימים מיום הגשת הבקשה לקונסוליה באוקראינה, פנתה העותרת 3 בבקשה למשיב 1 למתן אשרת כניסה לישראל עבור העותרת 1. הבקשה נדחתה. ביום 1.8.02 הונפקה לעותרת 1 אשרת תייר לשלושה חודשים על מנת שתוכל להיכנס לישראל. בהתאם לרישומים אצל המשיבים, מאז הגישו העותרים 2-3 בקשות להארכת אשרת השהיה של העותרת 1 בישראל. העותרים טוענים כי העותרת 1 זכאית לאזרחות ישראלית ולחלופין למעמד של תושבת קבע בישראל מכוח איחוד משפחות עם אמה, העותרת 3 ועם העותר 2 אשר גידל אותה כאב מאז ילדותה. 2 המשיבים טוענים בתגובתם כי מאחר שלא עומדת לעותרת זכות לעלות לישראל מכוח חוק השבות, התש"י - 1950 (להלן – חוק השבות) או חוק האזרחות, התשי"ב – 1950 (להלן – חוק האזרחות), וכל עניינה של העתירה נוגעת לרשיון ישיבה בישראל, נושא המצוי בתחום סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, דין העתירה להידחות על הסף. המשיבים מציינים בתגובתם כי אף שלא הוגשה בקשה פורמלית לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, הודע לעותרת 1 כי עניינה ייבחן על ידי הוועדה ולחלופין יועבר לבדיקת המשיב 1. המשיבים מסכימים שלא להרחיק את העותרת 1 מישראל עד לקבלת החלטת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים ומציינים כי על העותרים להגיש בקשה מפורטת בעניין בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין בעתירה זו. 3. אכן, דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. מכתב העתירה עולה, כי העותרת אינה טוענת כי היא זכאית למעמד בישראל מכוח חוק השבות, אלא טוענת היא כי זכאותה נובעת מכוח איחוד משפחות בישראל עם העותרים 2 – 3. המשיבים מצביעים, ובצדק, על כך שהסעיף הרלוונטי בעניין זה הינו סעיף 5 לחוק האזרחות המונה את התנאים להתאזרחות, וביניהם סעיף 5(א)(3) הדורש זכאות לשבת בישראל ישיבת קבע. לפיכך, על מנת להתאזרח, שומה על העותרת להיות זכאית קודם לכן לשבת ישיבת קבע בישראל, וזאת מבלי שנביע עמדה האם, בהנחה שתקבל רשיון לישיבת קבע בישראל, תהא זכאית בעתיד לאזרחות מכוח חוק האזרחות. עתירות שעניינן רשיונות ישיבה בישראל מצויות כידוע בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים (חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס – 2000, סעיף 12 לתוספת הראשונה). מכאן, בידם של העותרים סעד חלופי בדמות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים ומטעם זה נדחית העתירה. 4. רשמנו בפנינו את הסכמת המשיבים להימנע מהרחקת העותרת 1 מישראל עד שתינתן החלטת הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים בעניינה ובכפיפות לכך שבתוך 30 ימים מיום מתן פסק דין זה תגיש העותרת 1 בקשה מפורטת למשיב 1. כמובן, לכשתינתן החלטת הוועדה הבינמשרדית וככל שיחפצו בכך, פתוחה בפני העותרים הדרך להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים. הצו הארעי שניתן ביום 16.3.05 – בטל. העתירה נדחית. ניתנה היום, כ"ז בחשון תשס"ו (29.11.05). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05025900_B05.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.