אליהו ענף נ. עיריית תל אביב -יפו

פסק-דין בתיק עע"מ 2588/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 2588/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ המערער: אליהו ענף נ ג ד המשיבים: 1. עיריית תל אביב-יפו 2. ענף רבקה 3. אביבה ענף ברנס 4. יוסף ענף ברנס 5. דן ענף 6. אברהם ענף 7. יעקב ענף ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בעת"מ 2773-03-15 שניתן ביום 12.2.2018 על ידי כבוד השופט י' שיצר תאריך הישיבה: ט"ז בטבת התשע"ט (24.12.2018) בשם המערער: עו"ד אילן בומבך ועו"ד יאיר ממן בשם המשיבה 1: עו"ד ציפי ליפשיץ פסק-דין 1. הערעור שלפנינו נסב על פסק דינו של בית המשפט קמא, אשר דחה עתירתו של המערער להורות על ביטול ומחיקת חובות הארנונה של עזבון מורישו ברוך ענף ז"ל (להלן: המנוח). רובו ככולו של החוב נצבר בגין הנכס ברח' ביכורי ציון 1 פינת רח' נס לגויים 51 בשטח של כ- 1,100 מ"ר (להלן: הנכס). נציין כי בסוף שנת 1998 הגישה העירייה שתי תביעות משפטיות כנגד המנוח (בגין הנכס ובגין נכס נוסף ברחוב מרגוזה). התביעות התקבלו בהעדר הגנה והעירייה פתחה בהליכי הוצל"פ לגבייתם. 2. בשורה התחתונה דחה בית המשפט קמא בפסק דינו את החלק הארי של העתירה, למעט מספר הפחתות זניחות בחוב, שאינן נדרשות לענייננו. על פסק הדין נסב הערעור שלפנינו. 3. לאחר שעיינו בחומר שהניחו הצדדים לפנינו ולאחר ששמענו את טיעוניהם, נחה דעתנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט קמא, ואנו מאמצים אותו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שחלה מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000. 4. לצד זאת, מצאנו להעיר מספר הערות. א. איננו משוכנעים כי צדק בית המשפט קמא בדחותו את הטענה המקדמית שהעלתה המשיבה ולפיה היה על המערער למצות הליכים (וראו חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976). ב. קשה לקבל את טענת המערער לשיהוי מצד העירייה, בהינתן כמות ההליכים הנכבדה שננקטה על ידה לאורך השנים במסלול הגבייה המנהלית, לרבות דרישות תשלום ועיקולים. ג. כפי שנמסר לנו על ידי ב"כ המשיבה, החוב עומד כיום על כ-7.3 מליון ₪, ושווי הנכס עולה על גובה החוב. אכן, אין להתעלם מכך שסכום נכבד של כשלושה מליון ₪ מהחוב מקורו בריבית שנצברה (כך לדברי ב"כ העירייה). אלא שאין למערער אלא להלין על עצמו, בשים לב שהליכי מימוש הנכס מעוכבים כבר משנת 2012, בשל הליכים שונים בהם נקט. ובכלל, לאורך השנים לא שולם כמעט דבר על חשבון החוב, הגם שלגבי חלק מהחוב כבר ניתן פסק דין חלוט בגינו נפתח תיק הוצאה לפועל. מכל מקום, במהלך הדיון הצענו הפחתה של סכום החוב הכולל, אך ההצעה לא מצאה אוזן קשבת אצל המערער. ד. המנוח והמערער לא עמדו במהלך השנים בחובת ההודעה הקבועה בסעיפים 325 ו-326 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. המערער לא הניח ראיה של ממש לכך שהעירייה ידעה כי משך כשש שנים הנכס היה תפוס על ידי כונס נכסים. המסמך היחיד אליו הפנה המערער בהקשר זה, הוא מכתבו של דניאל לס, מנהל מחלקת שירותי בנין ערים בעירייה, לעו"ד אביחי דרזנר מיום 12.11.2001 (נספח ח' לעתירה). המכתב הוא אישור גוש חלקה במענה לפנייתה של משיבה 3 בשמו של המנוח ולא ניתן להסיק ממנו ידיעה פוזיטיבית של העירייה על מינויו של עו"ד דרזנר ככונס נכסים. אדרבה, אין במכתב אזכור לכך שעו"ד דרזנר פנה לעירייה (למחלקה שאינה עוסקת כלל בארנונה ובגבייה) בכובעו ככונס נכסים. בהיעדר ראיה של ממש על ידיעתה של העירייה לגבי כונס הנכסים, חלה בעניינו ההלכה שנקבעה בבר"מ 867/06 מנהל הארנונה בעיריית חיפה נ' דור אנרגיה (1998) בע"מ (17.4.2008). 5. סוף דבר שהערעור נדחה על כל חלקיו. המערער ישא בהוצאות העירייה בסך 10,000 ₪. ניתן היום, ‏ט"ז בטבת התשע"ט (‏24.12.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17025880_E07.doc אש+עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il