י' מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ נ. מלכי ששון

בבית המשפט העליון בירושלים רע"א 2587/98 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט ח' אריאל המבקשים: 1. י' מיידנברג ייצור ובניית מבנים בע"מ 2. ירחמיאל מיידנברג נגד המשיב: מלכי ששון בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 19.3.98 בתיק ע"א 969/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' גרוניס, א' חיות, ש' ברוש תאריך הישיבה: ב' בשבט תשנ"ט (19.1.99) בשם המבקשים: עו"ד ברקת ערן; ד"ר א' גולדנברג, צחי הרבון בשם המשיב: עו"ד גלוסקה מרדכי פסק-דין השופט ח' אריאל: 1. בהסכמת באי-כוח הצדדים אנו דנים בבקשה לרשות ערעור כערעור על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, תשמ"ד1984-. 2. באי-כוח הצדדים הסכימו בבית משפט השלום בפתח-תקווה בת.א. 2038/93 (כב' השופט קסירר), לאחר קבלת חוות דעת מומחה שמונה בהסכמה, כי פסק הדין ינתן על פי סעיף 79א ללא נימוק וללא ערעור, כאמור שם: "הגענו להסכמה, לפיה יישמעו בעלי הדין ויחקרו ובעקבות כך יוגשו סיכומים ופסק הדין יינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ללא נימוק וערעור, מוסכם כי פסק הדין יכריע בכל הסכסוכים שבין הצדדים נשוא כתב התביעה. מבקשים תוקף של החלטה". ניתנה החלטה שאישרה את הסכמה הצדדים. 3. ביום 14.4.96 ניתן בבית משפט השלום בפתח-תקווה פסק דין (כב' השופט קסירר). נביא כמה קטעים לעניין הנימוקים והקביעות האופרטיביות: "...2. כן התחייבו הצדדים ביום 4.7.95 (פרוטוקול עמ' 8), בדבר מינויו של מומחה מטעם בית המשפט אשר יכריע במה ששנוי במחלוקת בין הצדדים לרבות קביעה בעניינים הכספיים. עניינים כספיים שלא יוכרעו על ידו יוכרעו כמוסכם על ידי. 3. הסכמת הצדדים מיום 2.1.96 התייחסה להכרעה בכל הסכסוכים שבין הצדדים, נשוא כתב התביעה. כתב התביעה שכנגד, שהגשתו נתבקשה, לא נתקבל כאמור בהחלטה מיום 9.3.95 (אושר בבר"ע 3956/95). בא-כוח הנתבעים התייחס למרות זאת, לעניין זה בסיכומיו ולאור העובדה כי כבר בכתב הגנתם טוענים הנתבעים בדבר הפרת ההסכם על-ידי התובע ומאחר וכוונת פסק דין זה - לאור הסכמת הצדדים - לעשות לסופיות הסכסוך ביניהם. אתייחס לכך ואקח בחשבון בהכרעתי אף טענה זו והמשתמע ממנה, של הנתבעים. 4. בין השאלות לצורך הכרעה סופית כלולות השאלות בדבר: מחיר ההסכם, תוכנו, ההפרה, הנזק, אחריות אישית. "...10. לאחר שיקלול כל הגורמים והחישובים הרלבנטיים ועל בסיס הסכמת הצדדים בדבר הכרעת המומחה בעניינים הכספיים והשלמתם על ידי. תוך התחשבות ואיזון בין חישובי וטענות בא-כוח התובע לטענות בא-כוח הנתבעים בסיכומיו בדבר החישובים הנכונים באלטרנטיבות השונות, לרבות מתן משקל, בין היתר, לטענות השבה, פיצויים, סכומים להשלמות, יתרת חוב התובע, סכומים לתוספות, שיערוכים, מוצרים שנלקחו וההאשמות ההדדיות כולל חטאיהם, ובהתחשב ביתר טענות באי-כוח הצדדים, אני קובע כי על הנתבעים לשלם לתובע סך של 214,000.- ש"ח כולל מע"מ לסילוק מלא וסופי של תביעות התובע וטענות הנתבעים. כאמור, לקחתי בחשבון גם את יתרת חובו של התובע כפי הודאתו בפרוטוקול בעמ' 32 שורה 21-22 והוא פטור מלשלמו. הסכום צמוד ונושא ריבית מעת הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כן יישאו הנתבעים בהוצאות ובשכ"ט עו"ד התובע, כולל, לרבות שכ"ט מומחה, בסך 25,000-. ש"ח + מע"מ כחוק. ובנוסף לכך את סכום אגרת בית המשפט בתוספת הצמדה מעת הוצאתה ועד היום ובתוספת הצמדה וריבית מהיום ועד תשלום בפועל (ההדגשות לא במקור)". 4. על פסק דין זה ערערו המערערים בבית המשפט המחוזי (ע.א. 969/96 כב' השופטים גרוניס, חיות, וברוש). המשיב טען כי על פי הסכמת הצדדים לא ניתן לערער. בית המשפט המחוזי בתל-אביב החליט לדחות את הערעור. בבית המשפט המחוזי נדונה המחלוקת לעניין זכות הערעור ובית המשפט פסק כי יש לכבד את הסכמת הצדדים לעניין ויתור זה. בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי הגישו המערערים את הבקשה הנוכחית לרשות ערעור. 5. בא-כוח המשיב הסכים לוותר על הטענה בדבר העדר זכות ערעור; ובאי-כוח הצדדים הסכימו כי אנו נחליט בעניין, כערכאת ערעור, במסגרת סעיף 79א, על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, ללא שיהא צורך לדון בשאלת הויתור או לעניין זכות הערעור. 6. כידוע, התערבות בית משפט זה כערכאת ערעור בפסק דין על פי סעיף 79א היא מצומצמת רק למקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות. ראו בר"ע 6756/96 זונשווילי נ' חוד, דינים עליון נג', 27; וראו רע"א 4721/97 כהן נ' אוזן, דינים עליון, נג: 883 (להלן עניין כהן); וכן ראו ספרו של זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 858. 7. ערכאת ערעור תתערב, איפוא, בהכרעת הערכאה הראשונה הפוסקת על פי סעיף 79א רק במקרים הבאים, כנובע, לדעתי, מהפסיקה (אף כי הרשימה אינה נסגרת בכך), בהתחשב בתכליתה של ההוראה האמורה וזאת אף אם אילו היא היתה ערכאה ראשונה, היא היתה אולי פוסקת אחרת: 1. בית המשפט חרג מסמכותו. 2. בית המשפט הגיע למסקנות ולתוצאות בלתי סבירות לחלוטין על פני הדברים. 3. בית המשפט התעלם לחלוטין מטענות באי-כוח הצדדים. 4. בית המשפט לא נתן לבאי-כוח הצדדים לטעון את טענותיהם. 5. נימוקים אחרים בעלי חשיבות שמטעמם אין להשלים, בשום אופן, עם תוצאת פסק הדין, כגון שבית המשפט טעה בהבנת ההסכמה בין הצדדים; וטעות זו עולה על פני הדברים. 8. עיינתי בכל החומר שהיה בפני הערכאה הראשונה ונתתי דעתי לכל האמור בפסק הדין. בהסכמה לפסק דין בדרך פשרה יש להניח כי כל צד לקח בחשבון גם אפשרות שעמדתו תישלל לחלוטין, היינו, אפשרות שהתביעה תדחה כולה או תתקבל כולה. מה עוד שהצדדים הסכימו כי ינתן פסק דין ללא הנמקה (וגם ללא "ערעור" - מבלי להיכנס למשמעות ביטוי זה בהסכמת הצדדים). לעניין זה ראו גם את האמור בעניין כהן הנ"ל: "מי שנתן את הסכמתו להליך של מתן פסק דין על דרך פשרה, אינו יכול להתנער מבחירתו לאחר שתוצאת ההליך לא השביעה את רצונו". נתתי דעתי לכך כי אף שבאי-כוח הצדדים הסכימו כי פסק הדין ינתן ללא נימוקים, החליט בית המשפט בכל זאת, לנמק, בקצרה, את פסק הדין. 9. מששויתי לנגד עיני את מטרת סעיף 79א, את הסכמת הצדדים, את המקרים בהם תתערב ערכאת הערעור בפסק דין כזה, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בפסק הדין נשוא הערעור. באי-כוח המערערים ניסו לקעקע את פסק-הדין של בית משפט קמא בנימוקים שהם לא רק מעבר למקרים בהם ניתן להתערב על פי סעיף 79א, אלא אף מעבר לנימוקים שבערעור רגיל. נעיר עוד שגם לעניין טענת החריגה מסמכות, כביכול, לעניין התביעה שכנגד, הבאתי את הסברו של בית משפט קמא אשר דן גם בעניין זה, וזאת דווקא על פי בקשת המערערים, על כן גם בעניין זה אין להם על מה להלין. 10. אני מציע, איפוא, לחברי ולחברתי הנכבדים, לדחות את הערעור ללא צו להוצאות. ש ו פ ט הנשיא א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א השופטת ד' דורנר: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ח' אריאל. ניתן היום, י"א באלול תשנ"ט (23.8.99). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98025870.S04/אמ