פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2585/06

גדעון יצחק נ. מפגש האושר בע"מ

ערעור על החלטת בית משפט שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי לאחר שנחשף לחומר ראייתי בבקשה לצו הפסקה זמני.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/06/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2585/06 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פסלות שופט — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על החלטת בית משפט שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי לאחר שנחשף לחומר ראייתי בבקשה לצו הפסקה זמני.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2585/06

גדעון יצחק נ. מפגש האושר בע"מ

ערעור על החלטת בית משפט שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי לאחר שנחשף לחומר ראייתי בבקשה לצו הפסקה זמני.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הגישו בקשת פסלות נגד שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים, בטענה כי נחשפה לחומר ראייתי אסור שהוגש במסגרת בקשה לצו הפסקה זמני לעסקם. השופטת דחתה את הבקשה וקבעה כי היא מסוגלת להפריד בין החומרים. בערעור לבית המשפט העליון, קבע הנשיא א' ברק כי עצם החשיפה למידע אינה מהווה עילה אוטומטית לפסלות. נדרש להוכיח חשש ממשי למשוא פנים, דבר שלא הוכח במקרה זה. נקבע כי חזקה על שופט שידע לשמור על מקצועיותו ולהתעלם מראיות שאינן קבילות בהליך העיקרי.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' ברק
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • גדעון יצחק
  • תדלוק מדליק בע"מ
  • רחמים לוי

נתבעים

  • מפגש האושר בע"מ
  • מדינת ישראל-עיריית קרית אתא

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין מניעה עקרונית ששופט שדן בתיק העיקרי ידון גם בבקשות לצווי ביניים.
  • התשתית הראייתית בבקשה לצו זמני היא לכאורית בלבד.
  • בית המשפט הצהיר כי יוכל להתעלם מחומר שאינו רלוונטי להליך העיקרי.
טיעוני ההגנה
  • חשיפת בית המשפט לחומר ראייתי אסור בבקשה לצו זמני מקימה חשש ממשי למשוא פנים.
  • הגשת המסמכים בבקשה לצו זמני מהווה ניסיון לא ראוי של המדינה ל'מקצה שיפורים' ראייתי.
  • הראיות בבקשה לצו זמני נוגעות למעשים בהווה, בעוד כתב האישום עוסק בעבר, דבר המקצין את החשש למשוא פנים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם חשיפת השופט לחומר ראייתי בבקשה לצו זמני מקימה עילת פסלות.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עמ"ק 715/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק
תקדימים משפטיים

תגיות נושא

  • פסלות שופט
  • משוא פנים
  • רישוי עסקים

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 2585/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2585/06 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערים: 1. גדעון יצחק 2. תדלוק מדליק בע"מ 3. רחמים לוי נ ג ד המשיבות: 1. מפגש האושר בע"מ 2. מדינת ישראל-עיריית קרית אתא ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בקרית-ביאליק (כבוד השופטת ת' נאות-פרי), מיום 27.2.2006, שלא לפסול עצמו מלדון בעמ"ק 715/05 תאריך הישיבה: כ"ח בניסן התשס"ו (26.4.2006) בשם המערערים: עו"ד איל שוויקה בשם המשיבה 1: אין התייצבות בשם המשיבה 2: עו"ד דותן רוסו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק (כבוד השופטת ת' נאות-פרי), מיום 27.02.06, שלא לפסול עצמו מלדון בעמ"ק 715/05. 1. כנגד המערערים והמשיבה 1 הוגש כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק (עמ"ק 715/05), בגין עבירה של ניהול עסק ללא רישיון. הדיון בעניינם פוצל, באופן שנשמעו תחילה ראיות המשיבה 2 (להלן: המדינה) כנגד המערערים 2-3. לאחר שסיימה להעיד את עדיה ביחס למערערים 2-3, ובטרם הציגה ראיות ביחס למערער 1 והמשיבה 1, הגישה המדינה (ביום 13.02.06) בקשה למתן צו הפסקה מכוח סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, אשר יורה על הפסקת פעילות העסק נשוא הדיון. במסגרת בקשה זו, הביאה המדינה מסמכים ותצהירים שונים שלא הובאו על ידה במסגרת ההליך העיקרי. דיון בבקשה למתן צו הפסקה התקיים ביום 22.02.06. בפתחו, ביקשו המערערים והמשיבה 1 כי בית המשפט יפסול עצמו מלשבת בדינם. לשיטתם, בית המשפט נחשף לחומר ראייתי אסור שצורף לבקשה למתן צו הפסקה, באופן המקים חשש ממשי למשוא פנים כנגדם. עוד טענו כי חומר הראיות שהוגש במסגרת הבקשה למתן צו הפסקה מהווה ניסיון לא ראוי מצד המדינה לעשות "מקצה שיפורים" בתשתית הראייתית שהביאה. 2. בקשת הפסילה נדחתה. בהחלטתו המפורטת (מיום 27.02.06), הבהיר בית המשפט כי, ככלל, אין מניעה עקרונית לכך ששופט שדן בתיק העיקרי ידון גם בבקשות למתן צווים זמניים. זאת, משום שמדובר בהליך שתכליתו אינה עונשית, והתשתית הראייתית הנדרשת לגביו הינה לכאורית בלבד. לצורך עניין זה, מצא בית המשפט כי אין שוני בין בקשה לצו זמני המוגשת עם הגשת כתב האישום ובין בקשה המוגשת בתום פרשת התביעה, על בסיס הראיות שהוצגו בה. במקרה הנוכחי, כללה אומנם הבקשה מסמכים ותצהירים שאינם חלק מהתשתית הראייתית במשפט עצמו, אולם בית המשפט קבע כי יוכל להתעלם מאותו "חומר אסור" בהליך העיקרי, ומבלי שיהיה בכך משום חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט ציין כי טרם עיין באופן מעמיק במכלול המסמכים והתצהירים שצורפו לבקשת המדינה, תוך שמדובר בעשרות עמודים שנכרכו לחוברת. כן ציין כי למד מטענות המערערים כי עיקר טענת הפסלות נסובה סביב מסמכים שצורפו לבקשה ומתייחסים למערער 1 והמשיבה 1, ולגביהם ממילא טרם השמיעה המדינה את ראיותיה, וכלל לא מדובר ב"חומר אסור". עם זאת, מצא בית המשפט לקבוע כי במידה והמדינה לא תמשוך את הבקשה לצו הזמני או תסיר ממנה את אותו "חומר אסור", יפסול עצמו מלדון בה, וזאת כדי למנוע את האפשרות שייחשף למסה קריטית של מידע אסור ביחס להליך העיקרי, אשר עשוי להתגלות במהלך דיון מעמיק בבקשה. 3. בערעור שלפני חוזרים המערערים על טיעוניהם בבקשת הפסלות. הם מדגישים כי הנתונים שהובאו בפני בית המשפט בבקשה לצו זמני נוגעים, מעצם טבעם, למעשיהם בהווה, בעוד כתב האישום ענייננו בעבר. חשיפה זו, לשיטתם, הינה חמורה במיוחד, ומקצינה את החשש למשוא פנים אובייקטיבי של בית המשפט. עוד הם סבורים כי במקרה זה, מראית פני הצדק מחייבת את פסילת בית המשפט. 4. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. עצם העובדה כי מידע זה או אחר אודות נאשם הגיע לידיעת שופט אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילתו מלשבת בדין. נדרש להראות חשש ממשי אובייקטיבי לקיומו של משוא פנים בנסיבות העניין. כן נפסק לא פעם כי עצם הדיון בסוגיה משפטית דומה, אפילו בין אותם צדדים, אין בו כשלעצמו כדי להעמיד חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"א 6812/98 בי.ג'י. אסיסטנס לימטד נ' פרוינד (לא פורסם); ע"א 2406/98 מסגרית קינג נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). במקרה זה, חשיפתו של בית המשפט למידע הנטען אינה מקימה את אותו חשש ממשי. אין היא מעידה על כך שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" (בג"ץ 2148/94 גלברט נ' יושב-ראש ועדת החקירה לבדיקת אירוע הטבח בחברון, פ"ד מח(3) 573, 605). המידע שחשיפתו עומדת בבסיס טענת הפסילה הוגש במסגרת בקשה לצו זמני. בית המשפט בחר מיוזמתו שלא לדון בבקשה לעומקה. המערערים עצמם מצביעים על שוני בתחום הזמן הנוגע לראיות שהוגשו במסגרת הבקשה לצו זמני למול ההליך העיקרי. בנסיבות אלו, אין בידי המערערים להצביע על חשש ממשי למשוא פנים של בית המשפט, וחזקה על זה שידע לשמור על מקצועיותו ולשפוט את המקרה שלפניו ללא משוא פנים (ראו והשוו: ע"פ 6545/02 גמליאל נ' ראש עיריית הרצליה (לא פורסם)). הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ו בסיון התשס"ו (11.6.2006). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06025850_A03.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il