פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 2584/10
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 2584/10
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
וליד ג'ראדת
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים
(השופטת ר' זוכוביצקי) מיום 24.3.2010 שלא לפסול
עצמו מלדון בת"פ 1189/09
בשם המערער: עו"ד עיסא מוחמדיה
פסק-דין
לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (השופטת ר' זוכוביצקי), מיום 24.3.2010, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 1189/09.
1. ביום 9.3.2010 הורשע המערער, לאחר ניהול הוכחות, בכתב אישום בו יוחסה לו עבירה של נסיון להסעת שוהה בלתי חוקי לפי סעיף 12(1) ג' לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. התיק נקבע לשמיעת טיעוני הצדדים לעונש בפני השופטת זוכוביצקי ליום 24.3.2010. לאחר שסיים בא-כוח המדינה לטעון את טיעוניו, ביקש בא-כוח המערער מבית המשפט לשלוח את מרשו לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות והודיע כי אם יוטל על מרשו עונש מאסר בפועל, יהיה בכוונתו לבקש מבית המשפט שעונש זה ירוצה בדרך של עבודות שירות. לטענת בא-כוח המערער, בטרם הספיק לנמק את בקשתו קטע בית המשפט את דבריו והודיע כי הוא ידחה את הבקשה ועל כן אין טעם בהעלאתה.
2. בשלב זה ביקש בא-כוח המערער מבית המשפט לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער (להלן: בקשת הפסלות). בבקשת הפסלות נטען כי מהתבטאותו של בית המשפט בעניין עבודות השירות משתמע כי הוא אינו פתוח לבחון את דרכי הענישה בעניינו של המערער, וזאת עוד בטרם הוצגו בפניו טיעוני ההגנה לעונש. בא-כוח המדינה התנגד לבקשת הפסלות בציינו כי בית המשפט טרם נקט עמדה לעניין העונש וטרם הכריע בגזר הדין, ולפיכך אין מקום לפסילתו. בהחלטה, שניתנה במעמד הצדדים, דחתה השופטת זוכוביצקי את בקשת הפסלות וציינה כי אמנם הביעה את דעתה כי לא תשלח את המערער לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות, אך הבעת דעה זו עדיין לא חרצה את הדין בעניינו של המערער. כן ציינה השופטת כי בקשת הפסלות נועדה לשנות את המותב שעומד לסיים את תפקידו בתוך ימים אחדים (כפי שידוע לבא-כוח המערער) ועל כן היא רואה אותה בחומרה.
על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי בו שב וטוען המערער כי לאור התבטאותו של בית המשפט קמא בעניין עבודות השירות נראה בבירור כי גיבש עמדה סופית וכי ננעלה דעתו באופן שאין עוד טעם בהמשך הדיון בפניו. עוד טוען המערער כי הערותיו של בית המשפט בהחלטת הפסלות בנוגע לאופן ניהול הגנתו של המערער מעוררות חשש ממשי למשוא פנים באופן שלא ניתן להבטיח את המשך קיום הדיון באופן אובייקטיבי.
3. לאחר שעיינתי בחומר שלפני ומששקלתי את טענות המערער, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. בהתאם להלכה שהתגבשה בבית משפט זה, התבטאויותיו של שופט במסגרת ניהול ההליך השיפוטי יהוו עילה לפסילתו רק במקרים חריגים ביותר, בהם עולה כי השופט גיבש עמדה נחרצת כלפי הנאשם, עד כי קיים חשש ממשי שהמשפט לא ינוהל באופן אובייקטיבי (ראו: ע"פ 930/07 טל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 1.3.2007); ע"פ 9627/09 פרץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.12.2009); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 196-195 (2006)). המקרה הנדון אינו נמנה עם אותם מקרים יוצאי דופן. יתכן שראוי היה להימנע מהתבטאויות לעניין עונשו של המערער בטרם הסתיים שלב הטיעונים לעונש, אך אין דבריו של בית המשפט עולים כדי עילת פסלות. בשים לב לשלב המתקדם בו מצוי משפטו של המערער, ובהתחשב בכך שבהחלטתו בבקשת הפסלות נתן בית המשפט ביטוי לכך שטרם גיבש החלטה סופית ביחס לעונשו של המערער, אין כל הצדקה לפסילת המותב.
עוד יצוין, כי החלטתו של בית המשפט שלא לשלוח את המערער בשלב זה לקבלת חוות דעת מטעם הממונה על עבודות השירות הינה החלטה דיונית אשר בהתאם להלכה שנקבעה זה מכבר בפסיקתנו, אינה מגלה עילה לפסילת שופט (ראו, למשל: ע"פ 10175/09 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.1.2010)).
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, י"א באייר התש"ע (25.4.2010).
ה נ ש י א ה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10025840_N01.doc דז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il