פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 2581/15

מדינת ישראל נ. משה ניסים קריאף

ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת סכין.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 17/12/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 2581/15 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות אלימות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת סכין.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 2581/15

מדינת ישראל נ. משה ניסים קריאף

ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המשיב בגין עבירות חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת סכין.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המשיב הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת סכין, לאחר שדקר אדם מספר פעמים במהלך עימות. בית המשפט המחוזי גזר עליו 39 חודשי מאסר בפועל והפעיל מאסר מותנה קודם בחופף. המדינה ערערה על קולת העונש ועל ההחלטה להפעיל את המאסר המותנה בחופף. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וקבע כי המאסר המותנה ירוצה במצטבר, כך שסך תקופת המאסר בפועל הועמדה על 45 חודשים.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' חיות, י' דנציגר, ע' פוגלמן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל

נתבעים

  • משה ניסים קריאף

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהושת אינו הולם את חומרת המעשים
  • מתחם העונש שנקבע מקל יתר על המידה
  • יש לשים דגש על הרתעת הרבים
  • לא הייתה הצדקה להפעיל את המאסר המותנה בחופף
טיעוני ההגנה
  • מתחם הענישה שנקבע חורג לחומרה
  • לא ניתן משקל ראוי להתנהגות המתלונן
  • העדר תכנון מוקדם מצד המשיב
  • השתלבות המשיב בהליך טיפולי בבית הכלא
מחלוקות עובדתיות
  • נסיבות העימות הפיזי והרקע לו

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תסקיר שירות המבחן
  • תסקיר משלים מיום 15.12.2015

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 58325-03-14
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
45
חודשי מאסר על תנאי
9
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 2581/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2581/15 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: משה ניסים קריאף ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי באר-שבע מיום 1.3.2015 בת"פ 58325-03-14 שניתן על ידי כבוד השופט י' עדן תאריך הישיבה: ה' בטבת תשע"ו (17.12.15) בשם המערערת: עו"ד יעל ביטון בשם המשיבה: עו"ד טל ענר בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופט י' עדן) בת"פ 58325-03-14 מיום 1.3.2015, במסגרתו הושת על המשיב עונש של 39 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו); ותשעה חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר, כשהתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפיה הורשע. 2. המשיב הורשע, לאחר ניהול הליך הוכחות, בעובדות כתב אישום בו יוחסו לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ונשיאת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. 3. לפי כתב האישום, בעקבות עימות מילולי שהתפתח בין המתלונן וצעיר אחר לבין המשיב, שהוביל לעימות פיזי, שלף המשיב סכין ודקר באמצעותה את המתלונן מספר דקירות – ברגלו, במותנו, בבטנו ובחזהו – ונמלט מהמקום. כתוצאה מהדקירות נגרמו למתלונן לצרציה בכליה בגודל של 1 ס"מ, המטומה מסביב לכליה, שני פצעי דקירה במותנו, דקירה באזור צלעות 12-11 שגרמה להמטומה בחזהו ושני פצעי דקירה בירכו. המתלונן הועבר לטיפול בחדר טראומה בבית החולים ברזילי באשקלון ונותר לאשפוז למשך מספר ימים. 4. לאחר הליך הוכחות שבסיומו הורשע המשיב במיוחס לו, נשמעו טיעוני הצדדים לעונש. בגזר הדין עמד בית המשפט המחוזי על נסיבות מעשיו של המשיב וקבע כי הוא רואה בהם פגיעה חמורה בערכים המוגנים של כבוד האדם, שלמות הגוף, הזכות לאוטונומיה על הגוף, הביטחון האישי והביטחון הציבורי. כן נקבע כי יש לפעול למיגור עבירות האלימות בכלל, ועבירות אלימות המבוצעות תוך שימוש בנשק קר בפרט, בין היתר על ידי ענישה מחמירה ומרתיעה. בית המשפט עמד על הפגיעה הפיזית הקשה שנגרמה למתלונן. לאחר שסקר פסיקה רלבנטית, קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן צריך שיעמוד על שלוש עד שש שנות מאסר בפועל. בהמשך בחן בית המשפט את נסיבותיו האישיות של המשיב (לרבות עברו הפלילי והעובדה ששירות המבחן לא ראה לנכון לבוא בהמלצה טיפולית – נוכח התמכרותו של המשיב לסמים, כוחותיו המצומצמים והיעדר גורמי תמיכה עבורו – והמליץ על השתת עונש מאסר בפועל). יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי על העונש להיות מצוי בסמוך לחלק התחתון של המתחם, בהתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות הקשות של המשיב (שלא פורטו בחלקן מפאת צנעת הפרט) והשית עליו את העונש המפורט מעלה, בהוסיפו כי יש להפעיל את עונש המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד מעל ראשו של המשיב, בחופף לעונש זה. 5. המערערת טוענת כי העונש שהושת על המשיב אינו הולם את חומרת מעשיו ואת החומרה היתרה שבעבירות אלימות תוך כדי שימוש בנשק קר. עוד נטען כי מתחם העונש שקבע בית המשפט המחוזי מקל יתר על המידה. המערערת מוסיפה וטוענת כי היה מקום לשים את הדגש בענישת המשיב על הרתעת הרבים כדי להוקיע התנהגות אלימה כגון דא. עוד הודגשו עברו הפלילי של המשיב והמלצתו של שירות המבחן. לבסוף נטען, כי לא הייתה הצדקה במקרה זה להפעיל את עונש המאסר המותנה בחופף לעונש המאסר בפועל. 6. המשיב טוען כי אין מקום לקבל את הערעור, שכן בית המשפט המחוזי קבע מתחם ענישה החורג לחומרה בנסיבות העניין, תוך שלא ניתן משקל ראוי להתנהגותם האלימה של המתלונן ושל האחר כלפי המשיב ולהעדר תכנון מצידו. בנוסף, טוען המשיב כי אין הצדקה בנסיבותיו של המקרה דנן להתערב בעונש שאותו קבעה הערכאה הדיונית, שכן אין מקרה זה נמנה על אותם מקרים בהם סטתה הערכאה הדיונית ממדיניות הענישה המקובלת, תוך שהוא מפנה לפסקי-דין בהם הושתו עונשים קלים יותר על נאשמים שביצעו עבירות דומות ואף חמורות יותר. כן צויין שהמשיב השתלב, הגם שרק לאחרונה, בהליך טיפולי בבית הכלא בו הוא מרצה את מאסרו. 7. לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים ואת דברי נציגת שירות המבחן למבוגרים בדיון שנערך לפנינו, ולאחר שעיינו בפסקי-הדין שאליהם הפנו אותנו באי-כוחם ובתסקיר המשלים מיום 15.12.2015, ראינו לנכון לקבל את הערעור ולהורות כי עונש המאסר המותנה – בן ששת החודשים – ירוצה במצטבר לעונש המאסר בפועל שהושת על ידי בית המשפט המחוזי, כך שהמשיב ירצה עונש מאסר בפועל בן 45 חודשים (בניכוי ימי מעצרו). שאר רכיבי גזר-הדין יעמדו בעינם. יצוין כי לא מצאנו שנפלה שגגה בקביעת מתחם העונש ההולם על ידי הערכאה הדיונית. ניתן היום, ‏ה' בטבת התשע"ו (‏17.12.2015). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15025810_W03.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il