פלוני נ. פלוני

2 בבית המשפט העליון עה"פ 25805-01-25 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית העד בתמ"ש (משפחה ת"א) 53540-05-21: עודד הוכהאוזר התובע בתמ"ש (משפחה ת"א) 53540-05-21: פלוני נגד הנתבע בתמ"ש (משפחה ת"א) 53540-05-21: פלוני הודעת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב לפי סעיף 72(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 בשם העד בתמ"ש (משפחה ת"א) 53540-05-21: בעצמו החלטה 1. בהתאם לסעיף 72(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק), הובאה לעיוני החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתמ"ש 53540-05-21 (להלן: ההליך) מיום 6.1.2025, שבמסגרתה הושת קנס בסך 2,000 ש"ח על עד בהליך (להלן: העד) בשל הפרעותיו לדיון שהתנהל בפני בית המשפט. 2. עניינו של ההליך בתביעה לביטול המחאת זכויות במקרקעין. לפי טענותיו של התובע בהליך, העד שימש כבא-כוחו תוך שרקם קנוניה עם בנו של התובע, שהוא הנתבע בהליך, במטרה לנשל את התובע מנכסיו. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לזמן את העד לדיוני הוכחות, ובכלל כך מתן צו הבאה, ביום 6.1.2025 התקיים דיון בנוכחותו. במהלך הדיון חקרה באת-כוח התובע את העד, אולם ציינה כי הוא מסרב לענות על שאלותיה. לאחר שיח ושיג בין המותב והעד קבע המותב כי העד "מבזה את בית המשפט" ודרש ממנו להשיב לשאלותיה של באת-כוח התובע. בהמשך התרשם המותב פעם נוספת כי העד נמנע מלהשיב על השאלות שהופנו אליו, והתרה כי ייאלץ להפעיל את סמכותו לפי סעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט, שעניינו בעד המסרב להשיב על שאלות. עוד הפנה המותב את העד לסעיף 241(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעניינו בסירוב להעיד. לאחר שבאת-כוח הנתבע טענה כי המותב מהלך אימים על העד, הבהיר המותב: "אני לא מהלך אימים, אני פשוט עושה את מצוות הדין. חובה עליי להתריע לפני שאני אבצע את סמכותי המלאה, ואני מתריע בפעם האחרונה. בפעם הבאה שאתה תשיב, תסרב להשיב לשאלות בית המשפט, או לשאלות בא כוח התובע, אני אשקול להפעיל את הסעיף הזה. ואני מדבר איתך והדיון מוקלט אדוני. אני פשוט אקיים את הדין" (פרוטוקול הדיון מיום 6.1.2025, בעמ' 132). לאחר חילופי דברים נוספים עם העד התרה המותב: "בפעם הבאה אני אבקש ממך [מהעד – י"ע], אני אחייב אותך בהוצאות. אני אקנוס אותך. אתה רוצה לנסות אותי תנסה." כפי שעולה מפרוטוקול הדיון, בשלב זה התפרץ העד לדברי המותב, וטען כי המותב פוגע בזכויותיו הדיוניות. בחלוף מספר שאלות נוספות, התעקש העד להעמיק בנושא מסוים אף שבאת-כוח התובע והמותב הנחו אותו לעבור לשאלה הבאה. המותב התריע כי יקרא לאבטחה, אולם חלף זאת פנה לעד וקבע: "אדוני [...] לאור ההתנהלות שלך, ולאור שביקשתי ממך, כמה פעמים להפסיק ואתה לא הפסקת, אני מחייב אותך בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 2,000 ש"ח. בפעם הבאה הסכום יעלה" (פרוטוקול הדיון מיום 6.1.2025, בעמ' 144) (להלן: הסנקציה הראשונה). בהמשך הדיון, אסר המותב על העד להרחיב את תשובתו מעבר למה שכבר ענה. בתגובה, התפרץ העד לדברי המותב ודרש ממנו לאפשר לו להמשיך בדבריו. נוכח התנהגות זו ציין המותב: "אדוני אני מתרה בך [בעד – י"ע] פעם נוספת [...] אדוני, אני אקנוס אותך". בתגובה השיב העד "תקנוס עוד הפעם, אין בעיה". לפיכך, נתן המותב החלטה, ובה קבע "הריני לקנוס את העד בסך של 3,000 ש"ח נוספים" (להלן: הסנקציה השנייה). במענה לשאלת העד באשר לעילה להטלת הקנס, השיב המותב "סעיף 72 לחוק בתי המשפט. תודה רבה". העד חזר על שאלתו ודרש זכות טיעון, ובתגובה התרה בו המותב: "אדוני, אני אקנוס אותך פעם שלישית". לכך השיב העד "תקנוס פעם רביעית גם", והמותב הטיל עליו קנס נוסף בסך 3,000 ש"ח (להלן: הסנקציה השלישית). 3. בסיום הדיון ביקש העד כי המותב יעיין מחדש בהחלטותיו בעניין הקנסות, ובתגובה שאל המותב את העד אם הוא מתנצל. לאחר שיח בנושא, נתן המותב החלטה, שבה קבע כי: "במהלך עדותו של העד ולנוכח הפרעות ואי ציות להוראות בית המשפט, ולאחר שהתריתי בפניו שוב ושוב ללא הצלחה יתרה או הצלחה כלשהי, מצאתי לעשות שימוש בסמכותי בהתאם לסעיף 72(א) לחוק בתי המשפט [...] ולקנוס את העד בסך של 2,000 ש"ח [...] לנוכח התנצלות רפה של העד, ובבחינת לפנים משורת הדין, מצאתי לבטל את שתי החלטותיי האחרונות ולהותיר את ההחלטה הראשונה בלבד, קרי, קנס בסך של 2,000 ש"ח" (פרוטוקול הדיון מיום 6.1.2025, בעמ' 192). על רקע דיון זה, הגיש הנתבע בקשה פסלות שנדחתה על ידי המותב, וערעור על החלטה זו הוגש בעפ"ס 69294-03-25 פלוני נ' פלוני (11.6.2025). 4. בהתאם לסעיף 72(ב) לחוק הועבר הנושא לעיוני, והעד התבקש להגיש התייחסותו לעניין הקנס שבו חויב. העד טוען כי לא הפריע לניהולו התקין של הדיון, אלא שהמותב מנע ממנו את זכות הטיעון שלו. עוד גורס העד כי המותב לא פירט את העילה שבגינה הוטל עליו הקנס, ועל כן נפל פגם בהליך. 5. לאחר שעיינתי בהחלטה, בפרוטוקול הדיון ובתגובת העד לא מצאתי לעשות שימוש בסמכותי מכוח סעיף 72(ב) לחוק, ועל כן אותיר את הקנס בסך 2,000 ש"ח שהוטל על העד על כנו. 6. כידוע, סעיף 72 לחוק מסמיך את בית המשפט להטיל על אדם סנקציה מסוג קנס או מאסר בשל הפרעתו למהלך הדיון. מדובר בסמכות ייחודית אשר מתוחמת בסיגים פרוצדורליים ומהותיים (בש"פ 3348/98 בן שמחון נ' בן שמחון, פ"ד נב(2) 536, 541 (1998) (להלן: עניין בן שמחון)). הסייגים הפרוצדורליים כוללים מתן התראה ברורה מצד המותב, שתקבל ביטוי בפרוטוקול, ולפיה אם הגורם המפריע לא יימנע מהפרעה לדיון – תושת עליו הסנקציה. זאת, מתוך תפיסה שלפיה פרוטוקול הדיון משמש בהקשר זה כמעין כתב אישום (בש"פ 10071/06 פלוני נ' פלוני, פסקאות 5-4 (7.12.2006)). הסייגים המהותיים כוללים התוויית איזון מידתי בין הסנקציה ובין חומרת ההפרעה (עניין בן שמחון; בש"פ 6242/21 בר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.11.2021) והאסמכתאות שם; להלן: עניין בר). 7. בענייננו, העד הפריע באופן חוזר ונשנה למהלך התקין של הדיון, בין בהתפרצות לדברי אחרים, בין בסירוב להישמע להנחיות המותב, בין בצעקות, וכל זאת תוך הבעת זלזול בבית המשפט. כך, למשל – ומדובר בדוגמה אחת מני רבות – סירב להישמע להנחיית המותב להמשיך לשאלה הבאה, באופן שפגע ביכולתו של המותב לנהל את הדיון: "כב' הש' שקד: גבירתי, תמשיכי לשאלה הבאה. העד, עו"ד [ה]וכהאוזר: תני להשיב לשאלה. כב' הש' שקד: השבת מספיק. עו"ד בן אברהם: בסדר, בוא נמשיך. כב' הש' שקד: תודה רבה אדוני. העד, עו"ד [ה]וכהאוזר: ממש לא. בהואיל השני, עו"ד בן אברהם: די אני לא יכולה אדוני, כב' הש' שקד: אדוני. אדוני תפסיק. עו"ד בן אברהם: אני לא יכולה לחקור די. כב' הש' שקד: אדוני תפסיק. העד, עו"ד [ה]וכהאוזר: "אף אביהם, מר עדי תמיר", עו"ד בן אברהם: גם אני צריכה להיות בקו מחשבה. כב' הש' שקד: אדוני תפסיק. העד, עו"ד [ה]וכהאוזר: "נתן הסכמתו להעברת הזכויות", כב' הש' שקד: אדוני תפסיק. העד, עו"ד [ה]וכהאוזר: "מבנו יגל לבנו ינון". כב' הש' שקד: אדוני תפסיק. העד, עו"ד [ה]וכהאוזר: אתה לא תשתיק אותי" (פרוטוקול הדיון מיום 6.1.2025, בעמ' 144-143). 8. בטרם הוטלה הסנקציה הראשונה, פנה המותב אל העד והתרה בו כדלקמן: "אני מבקש להקריא לך, מסעיף 5 לפקודת בזיון בית המשפט. 'סירב עד להיחקר על פי חוק או להשיב על אותן שאלות שהוצגו לו לפי חוק ולא הראה טעם צודק לסירובו, יכול בית המשפט לתתו מיד במאסר, למועד שלא יעלה על חודש אחד.' [...] יכול להיות שבפעם הראשונה בקריירה שלי אני אפעיל את הסעיף הזה [...] אני גם אפנה אותך לסעיף 241[(א)] לחוק העונשין [...]אני מתריע בפעם האחרונה. בפעם הבאה שאתה תשיב, תסרב להשיב לשאלות בית המשפט, או לשאלות בא כוח התובע, אני אשקול להפעיל את הסעיף הזה" (פרוטוקול הדיון מיום 6.1.2025, בעמ' 132). בהמשך הוסיף המותב והתרה בעד: "בפעם הבאה אני אבקש ממך, אני אחייב אותך בהוצאות. אני אקנוס אותך. אתה רוצה לנסות אותי תנסה." לאחר מכן חויב העד "בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך של 2,000 ש"ח". אם כן, המותב אמנם התרה בעד, עובר להטלת הסנקציה הראשונה, בדבר האפשרות שיטיל עליו קנס או הוצאות – אך התראה זו לא התייחסה במפורש להפרעה לניהול הדיון, אלא להימנעותו של העד מלהשיב על השאלות שנשאל. 9. בהמשך הדיון הוטלו, כאמור, שתי סנקציות נוספות על העד. מיד לאחר הטלת הסנקציה השנייה הבהיר המותב כי המקור להטלתה הוא סעיף 72 לחוק, העוסק כאמור במניעת הפרעה. גם בשלב זה המשיך העד להקשות ולהתפרץ לדברי המותב, ובסמוך לאחר מכן התרה בו המותב: "אדוני, אני אקנוס אותך פעם שלישית". בתגובה לכך הפטיר העד, "תקנוס פעם רביעית גם" – ועל רקע זה הטיל המותב את הסנקציה השלישית, שבה החליט "לקנוס את העד, לנוכח הפרעותיו, בהוצאות לטובת אוצר המדינה, בסך נוסף של 3,000 ש"ח". אמנם, בהחלטה זו התייחס המותב לשני סוגים שונים של סנקציות (קנס והוצאות), אך מהקשר הדברים המלא ברי כי כוונת המותב אכן הייתה "לקנוס" את העד מכוח סעיף 72 לחוק, כפי שעולה מלשון ההתראה שניתנה לעד ומהעובדה שהמותב אזכר את סעיף החוק בסמוך לפני כן.. כזכור, בהמשך הדיון ונוכח התנצלותו הרפה של העד, ביטל המותב את מרבית הסנקציות שהטיל. מנוסח ההחלטה עולה אמנם שהמותב ביקש להותיר את הסנקציה הראשונה על כנה, ולבטל את הסנקציה השנייה והשלישית – אך נקל להסיק כי כוונת המותב הייתה, בסופו של יום, להותיר על כנה סנקציה של "קנס בסך של 2,000 ש"ח" בגין הפרעת העד לדיוני בית המשפט, ולבטל את כל יתר הסנקציות שנפסקו. לפיכך, סבורני כי האיזון הראוי בנסיבות העניין מחייב לראות את החלטת המותב ככזו המותירה על כנה את הסנקציה השלישית באופן חלקי, קרי כהחלטה שלפיה העד ייקנס בסך 2,000 ש"ח מכוח סעיף 72 לחוק. 10. באשר לסייגים המהותיים: כפי שפורט בהרחבה לעיל, במהלך הדיון הביע העד זלזול בוטה במותב ובניסיונותיו לנהל את הדיון, ולאורך מעל 100 עמודי פרוטוקול ניתן להתרשם מהפרעותיו ומהתפרצויותיו לדברי הנוכחים, חרף התראות חוזרות ונשנות מצד המותב. בנסיבות אלו, סבורני כי המותב פעל באופן מידתי ובחר בסנקציה שמטרתה להבטיח את תקינות ההליך, מבלי להכביד על העד מעבר לנדרש (ראו, למשל, עניין בר, בפסקה 5) – ואזכיר כי המותב הפחית באופן משמעותי את סכומי הסנקציות לאור התנצלותו של העד בסיום הדיון (אף שהייתה רפה). בנסיבות אלו איני מוצא מקום לעשות שימוש בסמכותי לבטל או להפחית את סכום הקנס. לבסוף, מצאתי מקום להדגיש את ההבדל בין האמצעי של הטלת הוצאות לטובת אוצר המדינה ובין האמצעי של הטלת קנס מכוח סעיף 72 לחוק – הן לעניין המקורות הנורמטיביים לשימוש באמצעים אלה, הן לעניין התנאים להפעלתם, הן לעניין אופן הביקורת עליהם. אשר על כן, הקנס בסך 2,000 ש"ח שהוטל על העד יעמוד בעינו. ניתנה היום, ט"ו סיוון תשפ"ה (11 יוני 2025). יצחק עמית נשיא