אברהם מנחם קליין נ. כונס הנכסים הרשמי

פסק-דין בתיק בש"א 2578/13 בבית המשפט העליון בש"א 2578/13 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: אברהם מנחם קליין נ ג ד המשיבים: 1. כונס הנכסים הרשמי 2. עו"ד שגיא שוורץ, נאמן בפש''ר ערעור על החלטתה של כבוד רשמת בית המשפט ל' בנמלך מיום 2.4.13 ברע"א 1349/13 פסק-דין זהו ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ל' בנמלך (רע"א 1349/13-א') מיום 2.4.2013 שבה נדחתה באופן חלקי בקשה שהגיש המערער, פושט רגל, לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בגדר בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (השופטת א' נחליאלי-חיאט) מיום 29.1.2013 שניתנה במסגרת הליכי פשיטת הרגל המתנהלים בעניינו. בהחלטתה, קבעה הרשמת תחילה כי יש לפטור את המערער מתשלום האגרה. זאת, בהתאם לתקנה 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 ולעניין זה ציינה הרשמת כי יש לנקוט גישה זהירה וגמישה במסגרת בקשות פטור במסגרת הליכי פשיטת רגל, מכיוון שעצם היות הפונה פושט רגל מעיד כי הוא חווה קשיים כלכליים, ובשים לב לחשש שמא ייווצר "מעגל קסמים" בו בעל דין נדרש לגייס כספים בהליך הנוגע ליכולתו הכלכלית. אלא שבכל הנוגע לחיוב בהפקדת עירבון, קבעה הרשמת כי המערער לא יצא ידי חובתו להוכיח כי הוא אינו יכול להסתייע בסביבתו הקרובה לצורך זה. הרשמת ציינה, בהקשר זה, כי אמנם על פי דברי המערער הוא סמוך על שולחנה של בת זוגו, גמלאית המתקיימת בקושי רב, אולם הטענות על אודות מצבה הכספי של בת הזוג לא נתמכו באסמכתאות כדבעי ועוד נודע כי השניים מתגוררים בדירה בבעלותה. כמו כן נקבע כי סיכויי הבקשה לכשעצמם אינם מצדיקים פטור מהפקדת עירבון ונוכח כל זאת מצאה הרשמת לחייב את המערער בעירבון מתון בסך של 5,000 ש"ח. בערעור שלפניי עותר המערער לפטור אותו מהפקדת העירבון. המערער טוען כי זכותו לברר את עניינו בבית המשפט גוברת בנסיבות אלה על אינטרס המשיבים לזכות בהוצאותיהם. לטענתו, יש ליתן דגש לזהותם של המשיבים וליכולתם לנקוט אמצעים לגביית הוצאותיהם, אם תיפסקנה לטובתם, והוא מוסיף כי עומדת לרשותם האפשרות לעשות שימוש בכספים המצויים בקופת הכינוס לצורך כך. יתר על כן טוען המערער כי יחסיו עם בת זוגו אינם תקינים ורכושם מופרד ולתמיכה הוא מצרף עותק של תצהיר שניתן על ידה בשנת 1996 במסגרת הליך אחר שניהל. כמו כן נטען כי בת זוגו היא גמלאית הסועדת את אמה; כי ילדיו אינם תומכים בו כלכלית; כי אחד מילדיו נקלע להליכי פשיטת רגל; וכי סיכויי הערעור להתקבל טובים. לאחר שעיינתי בחומר שהונח שלפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. לא אחת נקבע כי שיקול דעתו של הרשם בחיוב מערער בהפקדת עירבון הוא רחב (ראו בש"א 3784/02 בן דוד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (23.5.2002); בש"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (16.1.2003)), ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור. בלב תכליתו של החיוב בעירבון מצויים אינטרסים שונים – האחד הוא הגנה על זכות הגישה לערכאות של מבקש הפטור והאחר הוא הבטחת יכולתו של הצד המוטרד לגבות הוצאותיו (ראו, למשל, בש"א 1841/11 ביאלוסטוצקי נ' קסירר (17.3.2011)). בנסיבות העניין שלפנינו, החלטת הרשמת, בה נקבע עירבון מופחת, מגלמת איזון נכון בין השיקולים המתוארים. אמנם במוקד ההליך העיקרי עומדת החלטתו של בית המשפט המחוזי שניתנה בהליכי פשיטת הרגל של המערער. יחד עם זאת, טענות המערער לפיהן ילדיו ובת זוגו לא יכולים לסייע לו בהפקדת העירבון, לא נתמכו באסמכתאות מתאימות שיעידו כי הם אכן אינם נכונים או יכולים לעשות כן (וראו לעניין זה בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט (17.12.2009)). למותר לציין כי התצהיר שצרף המערער שניתן כנטען מטעם בת זוגו בשנת 1996 במסגרת הליך אחר, אינו ממלא אחר הדרישה כאמור. כמו כן יש לדחות הטענה לפיה הסכומים בקופת פשיטת הרגל של המערער ישמשו לגביית ההוצאות בהיותם כספים המיועדים בראש ובראשונה לפירעון חובותיהם של נושי המערער ולכיסוי ההוצאות בהליך פשיטת הרגל (ראו ע"א 2930/09 רייפמן נ' CCM MASTER QUALIFIED FUND (16.7.2009); כן השוו בש"א 4721/10 אלון נ' נגר (28.11.2010)). נוכח כל האמור לעיל, הערעור אינו מגלה עילה להתערב בהחלטתה של הרשמת והיא תיוותר אפוא על כנה. אני מורה בזאת למערער להפקיד את העירבון שקבעה הרשמת בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו, ואם לא יעשה כן יירשם ההליך לדחייה ללא מתן הודעה נוספת. ניתן היום כ"ב באייר התשע"ג (2.5.2013). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13025780_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il