רחמים כהן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 2577/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 2577/03 בפני: כבוד המשנה לנשיא ת' אור כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המערער: רחמים כהן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי באר שבע בת.פ. 8121/02 מיום 16.2.03 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ תאריך הישיבה: י"א בחשוון התשס"ד (06.11.03) בשם המערער: עו"ד נועה הרדוף בשם המשיבה: עו"ד שרית טובבין פסק-דין השופטת א' חיות: 1. המערער נכנס בשעה 4:35 לפנות בוקר לביתה של משפחת חג'בי בבאר-שבע, כשהוא מצויד בסכין ובאקדח צעצוע ובעוד בני הבית נמים את שנתם, נטל קופסת תכשיטים השייכת לגב' חג'בי. באותו שלב התפתח מאבק בינו ובין מר חג'בי, הסכין והאקדח נשמטו מידי המערער והוא נתפס. בגין מעשיו אלה הורשע המערער על-פי הודאתו בביצוע עבירת שוד, ובית-המשפט המחוזי בבאר-שבע גזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר וכן מאסר על תנאי למשך 12 חודשים. בגזר הדין ציין בית-משפט קמא כי למערער עבר מכביד הכולל עבירות אלימות, עבירות סמים וכן עבירות רכוש, אותן ביצע המערער לאורך שלושים השנים האחרונות. עבר זה, המעיד כי המערער בחר בעבריינות כדרך חיים וכן חומרת המעשים, אשר בהם הורשע במקרה הנדון, הובאו על-ידי בית-משפט קמא בחשבון לחובתו של המערער. מנגד שקל בית-משפט קמא לקולא את העובדה כי המערער הינו חולה איידס המכור לסמים מסוכנים, וכן את המצב הפיזי העגום שבו הוא נתון כתוצאה מכך. 2. הערעור שבפנינו מכוון כנגד חומרת העונש. הסנגורית המלומדת מדגישה בנימוקי הערעור וכן בטיעוניה בפנינו על-פה, כי המערער מצוי בשלבים מתקדמים של המחלה, סובל מבעיות רפואיות קשות ונוכח מצבו זה מן הראוי, לטענתה, לקצר את תקופת המאסר ולאפשר לו להוציא את תקופת חייו הנותרת בין כותלי ביתו ולא בין כותלי בית-הסוהר. 3. תקופת מאסרו של המערער בניכוי שליש, אמורה להסתיים בחודש פברואר 2004. אשר למצבו הרפואי, במהלך הדיון הוגש לנו מכתבו של ד"ר אדלר, רמ"ח רפואה בשירות בתי-הסוהר, ממנו עולה כי אף אם חלה החמרה במצבו הרפואי של המערער מאז מאסרו, שהייתו במאסר אינה מסכנת את חייו וגורמי הרפואה בשב"ס, יחד עם גורמי הרפואה הקהילתית, מסוגלים לתת למערער את הטיפול הרפואי הנדרש לו. על-פי המדיניות הנקוטה בשב"ס, אף מתמיד המערער במעקב במרפאה הזיהומית בבית החולים סורוקה, ומתוך התסקיר המשלים של שירות המבחן, וכן מתוך דבריה של קצינת שירות המבחן בפנינו במהלך הדיון, למדנו כי לקראת הדיון הקרוב בועדת השחרורים, תוכן למערער תוכנית להשתלבות בקהילה ולתמיכה בו, עם שחרורו ברישיון, בהנחה שאכן ישוחרר. נוכח כל האמור לעיל, אנו סבורים כי אין מקום להפחתה בעונש שנגזר על המערער, והערעור נדחה. ניתנה היום, י"א חשוון, תשס"ד (06.11.03). המשנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03025770_V03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il