נורית שיוביץ' שרעבי נ. מועצה מקומית בית אריה עופרים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 25701-03-26 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרים: 1. נורית שיוביץ' שרעבי 2. צורי שרעבי נגד המשיבים: 1. מועצה מקומית בית אריה-עופרים 2. ראש המועצה המקומית בית אריה-עופרים 3. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות 4. הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש עתירה למתן צו עשה ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרים: עו"ד הדר שיוביץ שרעבי בשם המשיבים 2-1: עו"ד דוד יבורסקי פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים שנורה למשיבים 2-1, מועצה מקומית בית אריה-עופרים (להלן: המועצה המקומית) והעומד בראשה, להתחיל בביצוע עבודות להקמת גרם מדרגות ושביל גישה מבית העותרים למקלט ציבורי הסמוך לו, "בתוך 48 שעות ממועד מתן הצו", לנוכח היותה של העותרת אישה עם מוגבלות. בתמצית יצוין, כי החל מחודש אוגוסט 2024 פנו העותרים למועצה המקומית ולעומד בראשה בבקשות להסדיר דרך גישה מביתם למקלט הסמוך לו. משחלופת המכתבים לא נשאה פרי, פנתה העותרת בחודש יוני 2025 למשיבה 3, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (להלן: הנציבות), וזו החלה בבירור סוגיית נגישות המקלט בהתאם להוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: חוק השוויון). במסגרת זו בחנה הנציבות את תכניות ההנגשה של המועצה המקומית; ביצעה פעולות פיקוח במקלט המדובר, לרבות עריכת סקר נגישות; ופנתה למועצה המקומית בדרישה לביצוע ההתאמות הנדרשות. הנציבות הוסיפה ופנתה אך לאחרונה, במכתבה מיום 2.3.2026, לממונה על הישובים הישראלים באיו"ש במשרד הפנים (להלן: הממונה), במכתב בו דרשה את התערבותו על מנת שהמועצה המקומית תפעל להשלמת הנגשת המקלט כמתחייב בדין. בסופו של המכתב קצבה הנציבות מועד "לפתרון הנושא" עד ליום 2.5.2026, שאם לא כן, ובהתאם לסמכותה, תגיש תביעה נגד המועצה המקומית ונגד בעלי התפקידים בה, בגין הפרת הוראות חוק השוויון. בעקבות המכתב האחרון, פנו העותרים ביום 8.3.2026 למועצה המקומית בדרישה שתודיע על תחילת ביצוע העבודות. המועצה דחתה דרישה זו, תוך שהבהירה כי היא ערה לקביעות הנציבות במכתב ששוגר "רק לפני מספר ימים בודדים(!)", כי היא "נמצאת בשיח מול הנציבות לבחינת דרכי ההנגשה הראויות למקלט כמתחייב מהחוק", וכי אין בחובת ההנגשה כדי להקים לעותרים זכות לפתרון תכנוני פרטני המשרת את עניינם בלבד, תוך עקיפת דיני התכנון והבניה. על רקע האמור הוגשה העתירה שלפנינו, במסגרתה טוענים העותרים כי חרף ניסיונם להביא לפתרון הסוגיה מחוץ לכותלי בית המשפט, עד כה לא ניתן מענה ממשי לפנייתם. בתגובה המקדמית מטעם המשיבים 2-1 נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף בעילות שונות; וכי דין העתירה להידחות אף לגופה בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט. המשיבים טוענים כי מדובר בעתירה המהווה ניסיון חסר תום לב לניצול הוראות חוק השוויון והמצב הביטחוני המורכב, ככסות להשתלטות על מקרקעי ציבור לטובת צרכיהם הפרטיים של העותרים; ומכל מקום הוראות החוק אינן מאפשרות לעקוף את דיני התכנון והבניה. יתר על כן, הדגישו המשיבים 2-1 כי הם מקיימים שיח רציף עם הנציבות לשם הסדרת ליקויי נגישות בשטחי המועצה המקומית – וזאת במסגרת תכנית רב-שלבית ומוסכמת. לבסוף הובהר, כי המקלט מושא הדיון נבנה על פי תקנים שהיו נהוגים בעת הקמתו; כי ניתנה לממונה שהות למציאת פתרון לסוגיה עד ליום 2.5.2026; וכי במקביל פועלים המשיבים 2-1 לקבלת פטור מהנגשה בהתאם להוראות הדין, כאשר אך לאחרונה, ביום 16.3.2026, התקבל סקר נגישות של המקלט ומקלטים נוספים בשטחה. לאחר עיון בעתירה על נספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות על הסף. אין להקל ראש במצוקתם של העותרים ובתחושת הדחיפות המלווה את רצונם בהנגשת המקלט. עם זאת, עיון בחומרים שצורפו לעתירה אינו מניח תשתית הולמת לביסוס הסעד הפרטני המבוקש על ידם, הוא הקמת גרם מדרגות ושביל גישה מביתם למקלט הסמוך; לא כל שכן ללא ההיתרים התכנוניים הנחוצים לבנייתם. אכן, מכתב הנציבות עליו הם משתיתים את טענותיהם, מצביע על צורך בביצוע התאמות נגישות למקלט, אולם כפי שעולה מן הכתובים, המערכות המנהליות אינן שוקטות על שמריהן והן פועלות לפתרון הסוגיה, תוך שמתקיים שיח מקצועי בין הנציבות ובין המועצה המקומית. הלכה למעשה, המסלול המנהלי מצוי בעיצומו, ואך לאחרונה נקבע לוח זמנים לביצוע ההתאמות הדרושות, שטרם חלף. במצב דברים זה, שבו הנציבות קצבה סד זמנים לפעולה, בוצע סקר נגישות מקיף והמערכות השונות מתקשרות באשר למועד ולאופן פתרון הסוגיה, הגשת העתירה בעיתוי הנוכחי מקדימה את זמנה. כפי שנקבע בעבר, בנסיבות שבהן הרשות מצויה בעיצומם של מהלכים להסדרת הסוגיה – יש לאפשר לה להשלים את מלאכתה בטרם בירורה בבית המשפט (ראו והשוו: בג"ץ 4885/13 רמת דוד - חינוך מיוחד נ' משרד החינוך, פסקה 21 (4.5.2014)‏; והשוו: בג"ץ 304/71 דודאי נ' הראל, פ"ד כה(2) 554 (1971)). סוף דבר: העתירה נדחית בזאת על הסף. בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות. ניתן היום, ח' ניסן תשפ"ו (26 מרץ 2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת