אפרים לזרוביץ נ. מרגלית פפר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 2570/19 ע"א 7704/19 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט (בדימוס) ג' קרא כבוד השופט י' אלרון המערערים והמשיבים בערעור שכנגד ב-ע"א 2570/19 וכן המשיבים ב-ע"א 7704/19: 1. אפרים לזרוביץ 2. יחיאל שטרן נ ג ד המשיבים והמערערים שכנגד ב-ע"א 2570/19 והמערערים ב-ע"א 7704/19: 1. מרגלית פפר 2. יוסף פיקסלר ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רומנוב) מיום 26.2.2019 ב-ת"א 19005-10-10 ו-ת"א 30663-07-10 תאריך הישיבה: כ"ג בתשרי התשפ"ב (29.9.2021) בשם המערערים ב-ע"א 2570/19 והמשיבים ב-ע"א 7704/19: עו"ד גד ויסקינד בשם המשיבים ב-ע"א 2570/19 והמערערים ב-ע"א 7704/19: עו"ד כרמי זקן; עו"ד יוסי לבן פסק-דין השופטת ע' ברון: 1. בהחלטה מיום 29.9.2021 שניתנה בתום הדיון שהתקיים במעמד הצדדים, ניתנה שהות בידיהם להגיע להסכמות ביניהם, כפי שביקשו. עוד נקבע כי "אם לא יגיעו להסכמות, ויש לקוות שיגיעו, אזי התיק יוחזר לבית המשפט המחוזי בתנאים כפי שייקבעו על ידינו. גם זאת כמוסכם על הצדדים." משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות ביניהם, התיק אמנם יוחזר לבית המשפט המחוזי כפי שיפורט; ואולם נתייחס תחילה להחלטת ועדת הערר מיום 6.8.2020 (להלן: החלטת ועדת הערר או ההחלטה), ולבקשה להגישה כראיה נוספת. 2. החלטת ועדת הערר מתקבלת כראיה נוספת כבקשת "הקונים" ובהיעדר התנגדות מצד "המוכרים". כך גם ראוי משורה של טעמים ונמנה אותם בתמצית: ההחלטה נתקבלה לאחר שניתן פסק הדין נושא הערעור, ופשיטא שלא ניתן היה להגישה קודם לכן; יש בהחלטה כדי ללמד על המצב החוקי; פסק הדין מתייחס לכל אורכו להחלטה שתינתן בסופו של יום על ידי רשויות התכנון, היא החלטת ועדת הערר, כמשליכה על היחסים שבין המוכרים לקונים ברמה הנורמטיבית; ועובדה היא שהמוכרים עצמם ראו חשיבות בהחלטה – שכן את הבקשה לעיכוב ביצוע שהגישו במסגרת הערעור, השתיתו במידה רבה על הערר שהגישו לוועדת הערר – ושעתה מתברר שנדחה בהחלטה של ועדת הערר, תוך מתן גושפנקא להחלטת הוועדה המקומית שאישרה בתנאים בניית 5 יחידות דיור על הגג בידי הקונים, כבקשתם. 3. משהכריעו רשויות התכנון בבקשה להיתר בנייה שהגישו הקונים, ונתקבלה בקשתם בניגוד לעמדת המוכרים (בכפוף לשינויים שנדרשו) – זאת בהחלטת ועדת הערר, שיצוין שלא הוגש עליה ערעור והפכה לחלוטה – ראינו מקום להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי. זאת בהינתן שבית המשפט הותיר להכרעה שורה של נושאים, בהמתנה להחלטה בנושא התכנוני – היא ההחלטה כהגדרתה לעיל. 4. הדיון מוחזר אפוא לבית המשפט המחוזי, על מנת שבאותן סוגיות שנותרו "פתוחות" בהמתנה להכרעת רשויות התכנון כפי שאירע, יינתן פסק דין משלים כהבנתו של בית המשפט. בית משפט מחוזי יזמן את הצדדים והוא שיחליט אם יש מקום לראיות נוספות או טיעונים נוספים מצידם – נוסף על החלטות הוועדה המקומית ו-ועדת הערר, שיונחו לפניו. במסגרת ערעור על פסק הדין המשלים, ככל שיוגש, תהא פתוחה הדרך בפני הצדדים לטעון גם לעניין פסק הדין "המקורי". ומשאמרנו את שאמרנו. טוב יעשו הצדדים גם כעת אם יפנו את מעייניהם להגעה להסדר מוסכם. איננו עושים צו להוצאות בערכאתנו. ניתן היום, ‏ו' באב התשפ"ב (‏3.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט (בדימוס) ש ו פ ט _________________________ 19025700_G19.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il